עם סיום שבוע העיצוב במילאנו לשנת 2026, אחרי שהעיר התמלאה בשלל חללי תצוגה של כל מה שרלוונטי לריהוט הבית, קשה היה להתעלם מאחת המגמות שכובשת את הבית: החזרה אל המעגל. או ליתר דיוק – ישיבה משפחתית.
אחרי שנים של ספות שזלונג או ספות ליניאריות שפונות כולן אל מסך הטלוויזיה, שבוע העיצוב של 2026 סימן את שבירת השורות וההתנתקות הן מהקירות והן מהטלוויזיה המסורתית בסלון. הספות החדשות מציעות ישיבה בחצי גורן, צורת פרסה או בצורת האות ח', במקום בקו ישר או בצורת ר'. המסך הופך למיותר כי אלו פתרונות ישיבה שמעודדים שיח, מפגש ואינטראקציה. במילים אחרות – ספות שמאפשרות לנו להסתכל אחד לשני בעיניים.
הנדסה של אינטימיות: ספות ח' וחצי עיגול
הספה המודרנית של 2026 היא לא רק רהיט, היא אדריכלות של אינטראקציה חברתית ומשפחתית, כפי שגם סיפר המעצב סמי קטן שבחר בספה בצורת ח' עבור ביתו החדש בנווה צדק, תוך הסבר כי מאז שהמשפחה נפגשת כך – הם משחקים ומשוחחים יותר. קטן אף הגדיל לעשות והלך עם טרנד הסבנטיז עד הסוף – הוא השקיע את הספה במפלס נמוך יותר ליצירת תחושה אינטימית עוטפת. ספות בצורת ח' או חצי עיגול מייצרות את מה שמכונה "זירה חברתית".
כשספה מתעגלת פנימה ורואים את כל היושבים, היא מייצרת באופן טבעי קשר עין רציף. לא צריך להישען קדימה או לסובב את הצוואר כדי לדבר עם מי שיושב בקצה השני. זהו עיצוב בשירות הפסיכולוגיה – המבנה הפיזי של הספה כאילו כופה עלינו קרבה ושיחה.
10 צפייה בגלריה
לשבת ביחד ולהסתכל בעיניים, בלי מסכים באמצע. AcerbisXPlanC Free System
(צילום: Claudio Salocchii)
בשנות ה־70 וה־80, הסלון הביתי, אולי בהשראת מועדונים ומקומות בילוי, היה מדורת השבט המשפחתית והחברתית. לא היו טלפונים סלולריים, הטלוויזיה הייתה הרבה פחות מגוונת, ואנשים אירחו בסלון לשיחה לצד פיצוחים, יין או קפה ועוגה. בניגוד לספות השזלונג המודרניות שמעודדות שכיבה אינדיבידואלית, לרוב תוך בהייה במסך, הספה של פעם כמו "כפתה" עלינו קשר עין.
הספות אז היו עמוקות, מרופדות בבדי קטיפה או קורדרוי כבדים בגוני חרדל, חום, בורדו או ירוק בקבוק, ולמבוססים שבורכו בבתים גדולים – היו ספות שקועות ברצפה. דמיינו ירידה של מדרגה או שתיים ממפלס הכניסה לתוך מעין זירה מונמכת, כמו קן. את התפאורה השלימו אז מאפֵֵרות, שקשה למצוא היום ותאורה רכה.
זה היה חלק מתרבות המפגש, "קפצנו לכוס קפה". עד שנות ה־80 המושג "תיאום מראש" היה כמעט בגדר העלבה, בטח בארץ. הסלון היה חלל פתוח במובן העמוק של המילה. דווקא המטבח היה בחלל סגור משלו. השכנים, החברים וקרובי המשפחה נהגו לא אחת להופיע, וחלל הסלון – הכיל את כולם. התנהלו בו ויכוחים פוליטיים סוערים או משחקי קלפים לתוך הלילה.
טרנד הספות השקועות (Sunken Sofas), הידוע גם כ־Conversation Pits (בורות שיחה), הוא אחד הביטויים המרתקים ביותר לאופן שבו אדריכלות ועיצוב השפיעו על התנהגות אנושית. הקונספט התחיל עוד לפני שנות ה־70, אצל אדריכלים כמו אירו סארינן בבית מילר המפורסם, אך בשנות ה־70 הוא הפך לנחלת הכלל. הרעיון היה לחפור בתוך רצפת הסלון ולהטמיע בה את מערכת הישיבה. ממש כך. המטרה הייתה ליצור חלל ללא הפרעות ויזואליות. כשיושבים בתוך "בור", הגב של הספה לא חוסם את הנוף של החדר, והמרחב נראה גדול ומאוורר יותר. בעיצוב הזה, הספה הפסיקה להיות רהיט שאפשר להזיז. היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהשלד של הבית. וברמה הפסיכולוגית־חברתית, כשכולם יושבים נמוך, נוצרת תחושת מוגנות ושיתוף. הקירות של ה"בור" מפרידים את היושבים מהעולם החיצון ומייצרים בועה. ולמרות שהטלוויזיה כבר הייתה קיימת, ה־Conversation Pit עוצב כדי שהאנשים יסתכלו זה על זה ולא על המסך. השולחן במרכז לא היה להנחת שלט רחוק, אלא למאפרות, משקאות וכיבוד. דמיינו את הסדרה "מד מן" להבנת הקונספט. שם, באותה ספה שקועה, קרו הדברים הכי מעניינים בסדרות ובסרטים – וגם ככל הנראה במציאות.
למה הפסקנו עם זה (ולמה אנחנו חוזרים)?
הספות השקועות נעלמו כי הן היו מלכודת אבק ומלכודות עיצוב כיוון שלא היו דינמיות. ובואו נודה על האמת, הסלונים שלנו הלכו וקטנו (על חשבון מטבח גדול ופתוח יותר, למשל). אבל היום, בעידן הדיגיטלי המבודד, המעצבים במילאנו מבינים שהצורך ב"מרחב מוגן לשיחה" חזק מתמיד. אנחנו אולי לא חופרים ברצפה, אבל אנחנו בהחלט חוזרים לצורות המעוגלות שמחזירות אותנו לגובה העיניים.
במידה רבה, התרבות שבה ספות עשויות ליצור מרחב חברתי (Social Hub) חוזרת לככב גם עכשיו. הטלוויזיה נודדת לפינת המשפחה, לחדר הטלוויזיה או לחדרים הפרטיים. גם הרהיטים שהוצגו בשבוע העיצוב במילאנו 2026 מסמנים את החזרה לפורמט הזה. מותגי־על כמו B&B Italia, MDF, Acerbis ו־Flexform וגם מותגים נגישים יותר כספית זונחים את הקווים הישרים לטובת חצאי עיגול ומערכות ישיבה שפונות פנימה. המעצבים הבינו שהמסכים אולי הפכו לגדולים יותר, אבל הצורך שלנו להסתכל זה לזה בעיניים הפך לחשוב יותר. לא אחת מציעות חברות הריהוט אפשרות משחק מודולרית ולאו דווקא ספה אחת גדולה ומסיבית בצורת ח' או חצי גורן. החלקים מאפשרים דינמיות ואפשר ליצור בעזרתם כמה תרחישי הצבה ושינוי במידת הצורך. המותגים הגדולים כבר לא מוכרים לנו רק רהיטים, הם מוכרים לנו "דינמיקה משפחתית". כך למשל, בביתן של MDF Italia בתערוכה, שתכנן עבורם אדריכל־העל הישראלי פיצו קדם, אפשר לראות "הצעות הגשה" לספות שמזמינות רביצה משותפת.
10 צפייה בגלריה
ספה עגולה שנועדה למפגשים חבתריים וקהילתיים. Community Lounge FLOW MIAMI
(צילום: FLOW)
איך ליישם בבית?
מרכז הכובד: אם בחרתם בספת ח' גדולה, ודאו ששולחן המרכז הוא עגול או אמורפי. זה שובר את הנוקשות של הקווים הישרים ומאפשר זרימה של תנועה סביב המעגל.
חומריות: בשבוע העיצוב בלטו שילובי טקסטיל טבעיים לצד עורות – פאר תעשיית הריהוט האיטלקית. בדי פשתן עבים, קטיפה או צמר בטקסטורות גסות מעניקים לספה מראה "מקורקע" ומזמין. עור לעומת זאת מציע מראה מתוחכם יותר.
תאורה: מעל מעגל השיחה מומלץ לתלות גוף תאורה גדול ומעוגל שמגדיר את "המתחם" ויוצר תחושת אינטימיות גם בחללים פתוחים וגדולים.
שטיח וכריות: מומלץ לשלב שטיח שיגדיר את אזור הישיבה, מומלץ שיהיה גדול משטח הספה, כדי לשמור על פרופורציות נכונות בסלון. כמה כריות נוי יוסיפו חמימות ורובד נוסף לעיצוב.
