הדירה בת שתי הקומות שבתמונות התחילה בכלל כשתי דירות בנות 70 מ"ר בקומות השלישית והרביעית של בניין במרכז תל אביב. בעליה הם משפחה בריטית גדולה שמתגוררת ברובה בלונדון, שביקשו למצוא מקום לעגון בו בעת ביקוריהם התכופים בישראל, וגם כמקום מגורים לאחד מארבעת בני המשפחה – רווק בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, שמתגורר בתל אביב. המשפחה הבריטית קנתה ואיחדה את הדירות, ופנתה לאדריכלית מיכל שלגי ולמעצבת הפנים רבקה סיטרין, כדי שאלה יהפכו את 140 המטרים הרבועים לחלום תל אביבי.
לאם המשפחה, שמבקרת לעתים קרובות בישראל, היה חזון עיצובי ודעות נחרצות לגבי עיצוב הדירה. היא אמנם לא יכלה להגיע לארץ במהלך העבודות, שהתרחשו בזמן משבר הקורונה העולמי, אך הייתה בקשר יומיומי עם המעצבות. הן מצדן עשו כמיטב יכולתן באמצעות תמונות, הדמיות והמחשות שונות כדי לערב אותה בתהליך. אתגר נוסף שנגרם כתוצאה ממשבר הקורונה היה בעבודה עם ספקים מחו"ל, שמיקד את הצמד בבעלי מלאכה מקומיים. "מראש רצינו לחגוג את האומנות ומלאכת היד המקומיות", מספרת סיטרין, "ואז הגיעה הקורונה ובעצם לא הותירה ברירה אחרת. נאלצנו לעבור למינימום של הזמנות מחו"ל ולייצר כמעט הכול בארץ".
הבן שאמור היה לגור בדירה, מצידו, התעניין פחות בפן העיצובי ויותר בפן הפרקטי. הוא ביקש דירה שתאפשר לו לארח ולבלות עם חבריו, שבה קשר הדוק בין הפנים לחוץ שיאפשר להרחיב את האירוח גם אל המרפסת – דרישות שגם אותן צריך היה לקחת בחשבון בתוך השטח המצומצם יחסית של הבית.
מרחב וצבע בחלל הציבורי
הכניסה לדירה מתבצעת דרך הקומה העליונה, הרביעית, שבה נמצאים סלון, פינת אוכל, מטבח, שירותי אורחים ומרפסת. הדבר הראשון שבולט בה הוא השימוש בצבע, שנוכח במיוחד בבלוק הגדול של כחול בוהק שכולל את הבר ואת גרם המדרגות שנמצאים משמאל לדלת הכניסה, ובגוון הכתום הוורדרד של קירות המטבח שאחריהם, שהמעצבות מכנות "כתום צ'ילי".
"הצבעוניות העזה הייתה אחת מהבקשות המרכזיות של בעלת הבית", מספרת סיטרין. "היא סיפרה שלפני שהגיעה אלינו, נפגשה עם מעצבים ואדריכלים אחרים וראתה הרבה בתים, אך לא התחברה ללובן ולמונוכרומטיות שאופייניים לעיצוב הישראלי. אני עצמי בריטית במקור, ואני מאוד מבינה אותה. דווקא כאן, במדינה שיש בה המון אור טבעי, לקוחות מפחדים תמיד שצבע יהפוך את הבית לחשוך, ואילו באירופה ובארצות הברית חוגגים עם צבע. שם, בארצות שיש בהן הרבה פחות אור, מקובל מאוד לצבוע את הקירות בצבעים עזים וכהים. זה כנראה עניין תרבותי". הסקאלה הצבעונית של הדירה, מספרות המעצבות, התחילה בבחירה של שני אריחים דומיננטיים: אלה שמרצפים את המרפסת ואלה שמחפים את הקמין בסלון.
מימין לדלת הכניסה מוקם ארון מעילים מרשים של המעצב אלון דודו ("אני אוהבת אותו מאוד ומנסה להכניס רהיטים שלו לכל פרויקט", מספרת סיטרין). מיד אחריו הכניסה לשירותי האורחים, שהאלמנט הבולט שבהם הוא מפה ענקית של תל אביב שנמתחת על פני קיר שלם – בערך שלושה מטרים גובה ומטר וחצי רוחב, ומסביבה תמונות היסטוריות מתקופת קום המדינה. "לבני המשפחה היה חשוב הצד הישראלי", מספרת סיטרין. "בחלק מהמקרים חששנו שהתוצאה תהיה תיירותית מדי, אבל כאן הלכנו עם זה עד הסוף, כולל מראה בקיר ממול שמשקפת את המפה, ויצא מגניב וגם שימוש. חברי המשפחה מסתכלים על המפה כדי לדעת לאן ללכת כשהם מבקרים מחו"ל", היא צוחקת.
האריחים בשירותי האורחים ובאזור החלל המוביל אליהם, זהים לאלה של המרפסת הסמוכה, וכך מקשרים בין הפנים לבין החוץ. במרפסת השימוש בקיר ירוק ובשפע של עציצים על המעקה יוצר תחושה נעימה של עיטוף בצמחייה, מבלי לוותר על שטח רצפה יקר.
מול הכניסה נמצא הסלון, שקיר אחד שלו הוא ויטרינה גדולה שמחברת אותו אל המרפסת ובכך משרתת את בקשתו של בעל הבית להגדיל את מרחב האירוח וגם יוצרת תחושה של מרחב גדול מכפי שהוא באמת. רק חלק אחד של הקיר אינו עשוי מזכוכית: הוא מחופה אריחים במראה אוריינטלי – אלמנט שנולד מתוך בקשתה של בעלת הבית לשילוב של סגנון מזרח תיכונית בדירה – ומכיל בחלקו העליון את הטלוויזיה ובחלקו התחתון קמין דו כיווני, שמשרת גם את פנים הדירה וגם את המרפסת בעת הצורך.
הריהוט בסלון, בגוונים חומים וכתמתמים, נקנה בחנות פנטהאוז בייסיק, ואת הקיר מקשטות עבודת אומנות צבעונית שצוירה על גבי סקייטבורד ומראה שממוסגרת באופן דומה לפרופיל של החלונות. הריצוף בחלל הציבורי נקנה ב-MODY (וכמוהו גם כל הריצופים, חיפויי הקיר, הברזים, האסלות והפרקט), גרניט פורצלן שחור עם אפקט של חלודה, שניכר גם במדפי הפלדה שנמתחים על אחד הקירות עד לסופו, מאחורי פינת האוכל.
בפינת האוכל שולחן עץ גדול, גם הוא מפנטהאוז בייסיק ("אהבתי אותו כל כך שקניתי אחד גם לבית שלי", מספרת סיטרין), כיסאות בכחול עז שנקנו בפיק אפ בר כיסאות ורופדו מחדש על ידי המעצבות, וכן גוף תאורה תלוי אדום מטרנד לייט. "הדירה צבעונית ועמוסה ולכן היה לנו חשוב לעדן את הבחירות של גופי התאורה", אומרת שלגי. "אז תלינו כאן גוף תאורה גדול אבל דק ועדין, כדי לשמור על חלל מאוזן".
בהמשך מטבח גדול, עם ארונות בצבע שחור משופשף וידיות צבועות באדום שהמעצבות מכנות "אדום של בריקים", ונועד לתרום לתחושה האורבאנית והמחוספסת של החלל ולאזן את הצבעים העזים יותר, כמו הכתום של הקירות או הכחול של הבר שממול. גודלו של המטבח לא מקרי, וקשור גם לעובדה שמדובר במשפחה שומרת כשרות, כך שיש כאן זוג כיורים וזוג מדיחים, וגם לרצונו של בעל הבית לבשל ולארח, ולבקשה מיוחדת שהציב למעצבות: לשלב בבית ברז בירה. "היה קשה מאוד למצוא לברז בירה מקום במטבח הקטן יחסית", הן מספרות, "עד הרגע האחרון חשבנו שאולי הברז בכלל יהיה במרפסת, אבל בסוף הצלחנו לשלב אותו ואת המקרר שלו בצורה אינטגרלית בארונות המטבח".
הנמכת גבס שנמצאת מעל לחלק מהמטבח מחביאה בתוכה את מנוע המזגן, ונבנתה במיוחד באלכסון בכדי לסייע לפתיחת החלל ולתחושה מרווחת יותר בו. גם החלונות הגדולים תורמים לתחושת המרחב, ומוסיפים אלמנט של חספוס בזכות הפרופיל שלהם – ברזל בלגי עם גריד של מלבנים על פני הזכוכית – ובזכות הפתיחה שלהם, שמתבצעת מלמעלה (חלון "קיפ"). "אלה חלונות שאני מכירה מהאיסט אנד בלונדון, אזור של מפעלים שהוסבו לבתים", מסבירה סיטרין.
הכחול העגול
מול המטבח נמצא כאמור בר עגול צבוע בכחול עז. השימוש בבר מתבצע רק כשעומדים מחוץ לעיגול, ואילו חלקו הפנימי הוא למעשה גרם מדרגות ספיראלי – עשוי מתכת וכחול גם הוא – שיורד מטה אל הקומה התחתונה, היא קומת החדרים. "את הבר ואת גרם המדרגות תכננו בעצמנו", מספרת שלגי. "הצורה העגולה מוסיפה זרימה ורכות לחלל, והצבע הכחול, שממשיך עד למטה ומגיע גם ליחידת הנגרות בפינת המשפחה שבקומה התחתונה, יוצר המשכיות בין הקומות. המבנה הספיראלי נולד בראש ובראשונה כתוצאה מכורח הנסיבות – איך לחבר בין שתי הקומות, שהיו שתי דירות נפרדות, תוך ויתור מינימלי על שטח רצפה".
את גרם המדרגות מלווה קיר טפט עם ריבועים צבעוניים בסגנון אוריינטלי והוא מסתיים בפינת משפחה ועבודה מעץ צבוע כחול, עם ידיות באותו גוון אדמדם של ידיות המטבח. זוג דלתות הזזה גדולות מקשרות בין פינת המשפחה לבין חדרו של בן המשפחה הצעיר, כך שבזמן שהוא מתגורר בדירה לבד הוא יכול להגדיל את חדר השינה שלו, ובעת הצורך לסגור את הדלתות ולזכות בפרטיות.
בתוך החדר, הגוונים אפרפרים וחומים, וכוללים אמבט שמשלב קירות תכלת שמאזכרים את הצבעוניות של פינת המשפחה, שכאמור יכולה להפוך לחלק מהחלל עם פתיחתן של דלתות ההזזה. את הכיורים המונחים הצבעוניים, כאן ובכל חדרי הרחצה האחרים, יצר במיוחד אומנית קרמיקה עבור הדירה.
בגלל ביקוריה התכופים בישראל, זכתה גם אם המשפחה בחדר משלה. בחדר יש נוכחות מוגברת לסגנון האוריינטלי, עם מיטה מרופדת בקטיפה ירקרקה וקיר בריקים מוזהב באמבט, מאחורי אמבט הפרי סטנדינג, שיוצר עבורה את דירת הנופש שרצתה. החדר הנוסף משרת את האחים האחרים ובני משפחותיהם שמגיעים לביקור, ובו מיטת קומתיים עבור ילדי המשפחה וחדר רחצה צר וארוך, עם אריחים שחוזרים אל הסגנון האוריינטלי אבל ממתנים אותו בגווני אפור עדינים.