כששאלו את 6,000 חברי איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות מהם הפרויקטים הכי שאפתניים ומרשימים שהוקמו ב-75 שנות קיומה של מדינת ישראל הם בחרו בשורה של פרויקטים, בהם העתקת מבני הטמפלרים בתל אביב, מגדל הפיקוח בנתב"ג, הרכבת המהירה לירושלים, אצטדיון סמי עופר ואחרים.
לכבוד יום העצמאות ה-75 הכריזו באיגוד על תחרות 75 שנות הנדסה ישראלית, שבמסגרתה נבחרו עשרת הפרויקטים ההנדסיים הייחודיים והמורכבים ביותר שהוקמו מקום המדינה ועד היום בתחומי התשתיות והבינוי.
אנחנו מביאים לכם את 10 הנבחרים מכיוון שהתחרות מאפשרת גם לקהל הרחב ולא רק לקהל המקצועי להיחשף להישגים וליכולות המתקדמות הקיימות בישראל, הנחשבת בין המדינות המובילות בעולם בתחום ההנדסה אזרחית. חלק מהמבנים ומהפרויקטים אף זכו להוקרה בינלאומית.
עוד בעיצוב ואדריכלות:
הקו המהיר לירושלים: חיבור בין המטרופולינים הגדולים במדינה
הקו המהיר לירושלים (A1 מסילות דוד המלך) הוא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שיזמה והקימה מדינת ישראל. הקו מהווה חיבור מהיר, מודרני, ומתקדם בין שני המטרופולינים הגדולים של ישראל - ירושלים וגוש דן - באמצעות רשת מנהרות וגשרים. מדובר בקו שבו נוסעים מדי יום כ-20 אלף נוסעים.
זהו אחד הפרויקטים המאתגרים מבחינה הנדסית, שכן בשל הבדלי הגובה בין מישור החוף להרי ירושלים, והצורך בשמירה על שיפוע שיאפשר נסיעת רכבות, נבנה בחלקו הגדול מתחת לפני האדמה ובחלקו מעליה. הקו כולל תשעה גשרים, כולל הגשר הגבוה ביותר בישראל, וחמש מנהרות באורך כולל של כ-40 ק"מ. מנהרות הקו הן בין המנהרות המתקדמות והבטיחותיות ביותר בעולם.
יזם: רכבת ישראל, באמצעות "מנהלת הקו המהיר לירושלים"
בהמשך הכתבה תראו שגם גשר 10 שעליו מסילת הרכבת נבחר לרשימת הפרויקטים הכי הכי.
תחנת ירושלים יצחק נבון היא התחנה השנייה הכי עמוקה בעולם והכי עמוקה וגדולה בישראל. היא נמצאת בעומק של 80 מטר מתחת לאדמה, וממוקמת במרכז העיר ובצמוד לאמצעי תחבורה המונית. הקו הזה הוא הראשון של רכבת ישראל שמופעל באמצעות רכבות חשמליות.
מגדל עזריאלי שרונה: מגדל מפותל עם מורכבות הנדסית
מגדל עזריאלי שרונה, מתנשא לגובה של 238 מטר ו-57 קומות, הפך עם השלמתו ב-2017 לאייקון ולנקודת ציון משמעותית בעיר בזכות גובהו ובזכות עיצובו הייחודי, המפותל והאלגנטי. מורכבות הנדסית יצרה את האפשרות ליצור מבנים שלא נראו עד אז בארץ בשני אספקטים עיקריים: תכנון מבנה בעל עמודים נטויים ומערכת מעטפת מתקדמת.
נטיית העמודים אפשרה את החזון האדריכלי של שתי מאסות המוטות בזוויות שונות אחת כלפי השנייה המקנות למבנה מראה שונה מכל כיוון ובנוסף, מתייחסות למרכז עזריאלי הקיים בנטיית המבנה כלפיו. פיתוח היכולות ההנדסיות לביצוע עמודים נטויים השתלב לאחר מכן בעשרות פרויקטים באופנים מגוונים. מערכת של חזית כפולה עם בידוד בין המערכת החיצונית והפנימית משפרת את היעילות האנרגטית של הבניין.
ניהול הפרויקט: וקסמן גוברין גבע, שותף: גיל אטיאס
קונסטרוקציה: דוד מהנדסים
מגדל הפיקוח בנתב"ג: מבנה אסטרטגי בגובה 100 מטר
מגדל הפיקוח של נתב"ג מתנשא לגובה של כ-100 מטר, והקמת שלד המבנה מקומת המרתף ועד לגובה קצה המגדל נמשכה 43 ימים בלבד. המבנה הוא מבנה בטון המורכב ממעטפת חיצונית הבנויה סביב ציר מרכזי קעור. בשל ייחוד העיצובי והמפרטי של המבנה, בנייתו היוותה אתגר חלוצי בתחום ההנדסה.
המבנה בעל חשיבות אסטרטגית ועתיר מערכות מכ"ם ומערכות חכמות אחרות בתחום הבקרה והשליטה, לכן תוכנן ובוצע כמבנה מוגן ומצויד לשגרה ולשעת חירום. סוכת הפיקוח על גג המבנה היא יחידה מסוגה, בעלת מערכות טכנולוגיות משוכללות, ובתכנונה השתתפו יועצים מהארץ ומהעולם.
ביצוע – דניה סיבוס
תכנון הקונסטרוקציה – שמואל אנגל מהנדסים
17 צפייה בגלריה
אצטדיון סמי עופר חיפה. קירוי מוזהב בשטח של 27,000 מ"ר
(צילום: ורהפטיג-ונציאן, באדיבות החברה הכלכלית לחיפה בע"מ)
אצטדיון סמי עופר: שינוי תרבות הכדורגל
אצטדיון סמי עופר בחיפה, האצטדיון הגדול בארץ, תוכנן לעמוד בסטנדרטים המחמירים של FIFA ו-UEFA. האצטדיון החדש תוכנן כך שיתאים ל-30,800 צופים ואפשר לומר כי הוא שינה את תרבות הכדורגל בעיר.
האצטדיון מקורה בכל היקפו מעל היציעים והוא כולל שטחי אירוח והסעדה נרחבים בהם תאי צפייה, אולמות ועוד. הייתה מחשבה מיוחדת לנראות המבנה ממבט על ולכן תוכנן הגג כחזית החמישית של המבנה המוזהב. כדי לעמוד בסטנדרטים גבוהים ובלוחות הזמנים הקשוחים נבנו הטריבונות, כולל העמודים הנושאים אותם, מאלמנטים של בטון טרומי. סך הכל נעשה שימוש ב-4,000 אלמנטים, שהגדול בהם במשקל 90 טון. 27,000 מ"ר הוא שטח קירוי הגג המוזהב.
קונסטרוקציה: יוסי שירן הנדסת בניין
מגדל נמרודי: רב הקומות התמיר בישראל
מגדל נמרודי - מגדל שבעת הכוכבים הוא מגדל משרדים במתחם BBC בבני ברק המתנשא לגובה 211 מטר ו-55 קומות. המגדל, שבנייתו הסתיימה בתחילת 2023, הוא חלק ממתחם הכשרת היישוב הכולל את מגדל הכשרת היישוב ואת המרכז הרפואי הצפוי לקום בין שני המגדלים. המגדל נבנה על מגרש צר מה שהכתיב בניית מגדל צר ותמיד עם גרעין אקסצטרני. זו בנייה מאתגרת גם בפן התכנוני וגם בפן הביצוע. יחס התמירות של המגדל הוא 9:1 מה שהופך אותו לרב הקומות התמיר בישראל. לאור יחס התמירות הגבוה, גרעין המבנה המספק את היציבות האופקית משתרע על כל רוחב הקומה.
"המהנדסים והמהנדסות הישראלים שמובילים את הקמת המבנים, החל משלב התכנון, מלווים אותם לכל אורך התהליך, מביאים איתם יכולות ויצירתיות רבה ומוערכים גם בעולם בזכות ההישגים הרבים"
מדובר בפרויקט ייחודי בגלל מיקום הגרעין בצד ולא באמצע כמו בשאר המגדלים. אדריכלות בפרויקט היא בעצם גם הפתרון: אם היו מתכננים את הגרעין באמצע היו נוצרים רק שני חללים למשרדים - במזרח ובמערב. הזזת הגרעין לדופן הדרומית מאפשרת עוד חלל משרדים בצד הצפוני.
קונסטרוקטור: דוד מהנדסים
פרויקט כרמי גת: מטרופולין חדש
לא בכל יום מוכפלת עיר בישראל. מימוש הסכמים בקריית גת הוביל להקמת הפרויקטים כרמי גת וכרמי גת צפון בהיקף של 13,700 יחידות דיור לאכלוס של יותר 80 אלף תושבים עד לשנת 2030. פרויקט כרמי גת הוא פרויקט התשתיות והמגורים הייחודי ויוצא הדופן שעושה היסטוריה בישראל לכדי הפיכתה של קריית גת לעיר מטרופולין משמעותית.
מה הופך אותה לכזו? המיקום האסטרטגי בין תל אביב, ירושלים ובאר שבע, וכן הנגישות התחבורתית היוצאת דופן בנוף האורבני הישראלי שכוללת קרבה וגישה מהירה לכביש 6, תחנת רכבת מהירה ומרכזית, מספר רב של מחלפים לפיזור מקסימלי של התנועה, ועוד.
בהמשך ישיר כרמי גת היא שילוב של חוויית מגורים מגוונת וחדשנית כחלק מעיר חכמה וירוקה הכוללים תשתיות חדשות, לרבות מחלפים, גשרים, מוסדות ציבור וחינוך חדשים וחדשניים, מרכזי מסחר ותעסוקה, תרבות ופנאי הכוללים בין היתר הקמת אצטדיון עירוני עם 10,000 מקומות ישיבה, ארנת כדורסל של 4,000 מקומות ישיבה ומתחם הספורטק הגדול בישראל.
ניהול פרויקט – אפשטיין ניהול פרויקטים
העתקת מבנים לשימור שרונה: הזזת 5 מבנים עתיקים
המושבה שרונה הוקמה ב-1871 בידי קבוצת מתיישבים טמפלרים, ולאחר קום המדינה חלק מהמבנים ההיסטוריים שימשו את משרד הביטחון. בתחילת 2002 הוחלט על הרחבת רחוב קפלן בתל אביב ופיתוח מתחם שרונה. התעורר צורך להעתיק ממקומם חמישה מבנים לשימור למרחק של 55-25 מטרים דרומה. תהליך ההכנה וכן העתקת המבנים היה מאורגן בקפדנות.
שלבי העבודה כללו בין היתר תיעוד, ניטור, חיזוקים והתאמות, ביצוע מרתפים במקום החדש והתקנת מערכת הסעה הידראולית. בסוף 2005 כבר עמדו המבנים במקומם החדש והתאפשר פיתוח כלל המתחם לרווחת הציבור.
ניהול ופיקוח: אחים מרגולין הנדסה וייעוץ בע"מ, לצד ביצוע של חברת סולל בונה בשיתוף עם קבלן העתקות הולנדי Mammoet
מגדלי הצעירים: גשר קומות גבוה בין שני מגדלים
הפרויקט מגדלי הצעירים ממוקם בתל אביב וכולל שני מגדלי מגורים, האחד בן 46 קומות בגובה 170 מטר, והשני בן 40 קומות בגובה 150 מטר. 2המגדלים מחוברים על ידי שתי קומות גשר בגובה 120 מטר ממפלס הקרקע – הגשר הגבוה ביותר שתוכנן בישראל.
סך הכל יש בפרויקט 486 יחידות דיור (חלקן מוגדרות דיור בר-השגה). חמש הקומות הראשונות מעל קומת הקרקע הן קומות משותפות לשני המגדלים, ומשמשות כקומות מסחר, משרדים וגני ילדים. לשני הבניינים יש גם חניון תת קרקעי משותף בן חמש קומות.
קונסטרוקציה: דוד מהנדסים
קבלן ראשי מבצע: דניה סיבוס
אסותא אשדוד: בית החולים החדש הראשון ב-40 שנה
בית החולים הציבורי אסותא אשדוד הוא בית החולים הראשון שנבנה מהיסוד בארץ מזה 40 שנה. קמפוס בית החולים מתפרש על פני 70 דונם והוא הוקם בחלקה הדרומי של אשדוד. הקמפוס מורכב מכמה מבנים: מבנה אשפוז, מבנה מרפאות, מרכז אנרגיה ולוגיסטיקה, מבנה הנהלה ומנחת מסוקים, בשטח בנוי של יותר מ-70 אלף מ"ר. שטח של 27 אלף מ"ר מתוכם ממוגן ברציפות ומהווה השטח הממוגן הגדול ביותר במבנה ציבורי יחיד בישראל, מה שמאפשר רציפות תפקודית מלאה בשעת חירום. אסותא אשדוד נבנה בהתאם לתקן בניה ירוקה והוא נפתח לציבור בשנת 2017.
ניהול הפרויקט: חברת האחים מרגולין וחברת C.P.M
גשר 10: הגשר הגבוה בישראל
גשר הרכבת מעל עמק הארזים בכניסה לירושלים הפך עם בנייתו למבנה אייקוני שבו צופים מאות אלפי הבאים בשערי הבירה. הגשר הוא הכי גבוה בישראל - בנקודה המקסימלית הוא מגיע גובהו ל-90 מטר. הגשר הוא גשר כפול באורך של 975 מטר ומפתח מקסימלי של 125 מטר.
מעבר להנדסה המורכבת שכרוכה בבנייתו, משולב הגשר בסביבה נופית ייחודית מעל עמק הארזים, בין שתי מנהרות רכבת. הפרויקט מהווה סימבול מובהק לפרויקט רב ממדי של הקו המהיר לירושלים ומככב בתודעה הציבורית הכוללת כסמל להתפתחות התנועה הרכבתית בארץ בכלל ובאזור ירושלים בפרט.
היזם: רכבת ישראל, "מנהלת הקו המהיר לירושלים"
החברה המנהלת: אפשטיין ניהול פרויקטים
אבני דרך נוספות בהקמת המדינה
הפרויקטים שהוגשו לתחרות הם ברובם פרויקטים חדשים הכוללים מורכבות הנדסית וחדשנות שלא היו קיימות בימיה הראשונים של המדינה. לכן ביקשו באיגוד מוועדת השיפוט לציין גם פרויקטים הנדסיים שלא הוגשו לתחרות, אך היוו אבני דרך היסטוריים בהקמת המדינה. לאחר דיון והצבעה אלו הפרויקטים שנבחרו:
17 צפייה בגלריה
סיור ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון בתחנת השאיבה התת קרקעית בטבחה, לחוף הכנרת
(צילום: משה פרידן, לע"מ)
מוביל המים הארצי: מענה למחסור במים במדינה
המוביל הארצי הוקם בין השנים 1950-1964 כדי לתת מענה לבעיית המחסור במים באזורים שונים במדינה על ידי העברתם מהצפון למרכז והדרום. המוביל הארצי מתחיל מהכנרת ואורכו כ-130 ק"מ. לצורך בנייתו פותחו טכנולוגיות שאיבה והובלת מים בדרכים שונות כמו תעלות פתוחות, צינורות, מנהרות ועוד. נבנו תחנות שאיבה גדולות שיעלו את המים מהכנרת ונבנו מנהרות לצורך העברת המים. הבניה החלה בשנת 1953 והושלמה בשנת 1964 והיוותה אתגר תכנוני, טכנולוגי וביצועי שמהווה תרומה מהותית לפיתוחה החקלאי והתעשייתי של ישראל. לפני כמה חודשים הושק במקביל לתוואי הצפוני "המוביל ההופכי" שמאפשר הזרמת עודפי מי ים מותפלים לכנרת במטרה לשמור על מפלסה.
17 צפייה בגלריה
הקמת שיכון קריית חיים בשנות ה-50, מארכיון שיכון ובינוי סולל בונה
(צילום: שרלוטה וגרדה מאייר)
הקמת קורת גג לעולים חדשים בשנותיה הראשונות של המדינה
בשנותיה הראשונות של המדינה גדלה אוכלוסיית ישראל פי שניים במהלך שלוש שנים. אחת הבעיות המרכזיות הייתה מציאת פתרונות דיור לעולים החדשים. ההתמודדות הייתה פרויקט לוגיסטי והנדסי לאומי, שהשפיע רבות על פיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל הצעירה. עם קום המדינה הוקם אגף התכנון שבראשו עמד האדריכל אריה שרון ושריכז את סמכויות התכנון המרחבי בכל קני המידה. אגף התכנון התפתח לאחר מכן למשרד השיכון.
בבסיס התכנון עמד הרעיון של הקמת ערים חדשות בינוניות והקמת יישובים חדשים באזורים לא מאוכלסים.
17 צפייה בגלריה
הקמת שיכון קריית שלום בתל אביב בשנות ה-60. מארכיון שיכון ובינוי סולל בונה
(צילום: רמי ערב)
הקמת קריית הטכניון בהר הכרמל בחיפה
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא המוסד האקדמי הראשון שהכשיר מהנדסים בישראל. הטכניון החל את פעילותו ב-1924 באזור הדר הכרמל בחיפה, ועם הקמת המדינה גדל הצורך במהנדסים במקצועות השונים לצורך בנייתה ופיתוחה של המדינה.
בשנת 1953 הונחה אבן הפינה להקמת קריית הטכניון בשכונת נווה שאנן בחיפה, שאפשרה את התרחבות המוסד והתפתחותו. בניין הטכניון הישן הוקם ב-1912 ותוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בסגנון אקלקטי (אותו אדריכל תכנן גם את בניין גימנסיה הרצליה הישן)
בשנים 2001-1997 נערכה תוכנית אב לבניית קריית הטכניון ובהמשך נערכה הבנייה. תרומת הטכניון לפיתוח התשתית ההנדסית והטכנולוגית בישראל היא מכרעת בהתפתחותה של המדינה.
תשתיות ומבנים לתפארת בתוך כשלושה דורות
במסגרת התחרות בחרו אלפי מהנדסים חברי האיגוד את הפרויקטים הזוכים מתוך עשרות שהוגשו לתחרות. לצידם בחרו חברי ועדת השופטים שהורכבה ממהנדסות וממהנדסים מבכירי וותיקי הענף: רחל בקר, דוד גת, דוד כץ, גדעון ירושלמי, אילן ספיר ואברהם ליבר.
יגאל גוברין יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיותצילום: יח"צ"אנחנו מתמלאים בגאווה כשאנו רואים את ההישגים שאליהם הגענו ב-75 שנות עצמאות", אומר יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, "בתוך כשלושה דורות בלבד בנינו מדינה ממש מאפס עם תשתיות ומבנים לתפארת, ברמת מורכבות גבוהה מאוד, ואנו תמיד עם הפנים קדימה לבניית הארץ ובקידום פרויקטים לאומיים המשפיעים על חיי כל אזרח במדינה. המהנדסים והמהנדסות הישראלים שמובילים את הקמת המבנים, החל משלב התכנון, מלווים אותם לכל אורך התהליך, מביאים איתם יכולות ויצירתיות רבה ומוערכים גם בעולם בזכות ההישגים הרבים, שרק חלקם בא לידי ביטוי בתחרות שקיימנו. הציבור הרחב זוכה לראות מעבר למבנה הנגלה לעין, מתחת למעטה הברזל, הלבנים והזכוכית, ולגלות עולם שלם של חשיבה, פתרון בעיות ומקצוענות שהם הבסיס לכל התשתיות סביבנו, בין אם מדובר במגדלים, פרויקטי הסעת המונים, גשרים, מבני ציבור, כבישים ושימור מבנים היסטוריים, החל מגובה רב מעל פני הקרקע ועד לעומק האדמה".
