ההחלטה לעזוב את העיר הגדולה לטובת בית בקיבוץ לא הייתה קלה עבור בני הזוג שבבעלותם הבית שבתמונות. הם החליטו לבנות בית בקיבוץ נחשונים שבשרון, שם גדל בן הזוג, אך בעיצובו ביקשו לשמר כמה שיותר מהאווירה העירונית שאהבו. למשימה הם גייסו את המעצבת גילי רשף גול, שמספרת שבתום שלוש שנות עבודה, המטרה בהחלט הושגה.
"המעורבות שלנו בבנייה התחילה משלב מוקדם מאוד, ממש חיכינו לשטח ויישרנו אותו", מספרת רשף גול. "בגלל שלרוב אני מתעסקת בשיפוצים מאסיביים ולא בבנייה מאפס, עירבתי את האדריכל איתן גורן. יחד איתו ועם עינת קלנר, המעצבת האחראית מהמשרד שלי, החלטנו לוותר על הדגמים המוכנים שהציע הקיבוץ ולתכנן מחדש משהו שיתאים לבני המשפחה, לצרכים, לדרישות ולרצונות שלהם. התקנון אפשר זאת, כל עוד נשמרים אחוזי הבנייה: 180 מ"ר על מגרש של 400 מ"ר. בני הזוג רצו בית שיורגש בו הקשר עם החוץ, ושיהיו בו כמה שיותר מרחבים פתוחים וכמה שפחות מעברים ומסדרונות. במקור הם גם ביקשו בית צבעוני וחמים למדי, ובמהלך העבודה התאהבו בסגנון המודרני והנקי יותר, וזרמו איתנו לכיוון שלו".
אפור עכבר-העיר
הכניסה לבית נפתחת אל חלל ציבורי פתוח, עטוף בקירות זכוכית שמחברים אותו אל החצר. מימין נמצא גרם מדרגות רחב ופתוח, שנולד מתוך בקשתה של בעלת הבית להמעיט במסדרונות. במקום גרם מדרגות פונקציונלי, שמשמש לתנועה בלבד, תכננו המעצבים אלמנט עיצובי רחב, יצוק מבטון ומחופה בעץ אלון, שאפשר גם להניח עליו חפצי נוי. בחלקו העליון מעקה מתכת דק ובחלקו התחתון, במקום מעקה, חציצה מסרגלי עץ עבים שיוצרים אלמנט עיצובי בפני עצמם. חלון גדול בקיר החיצוני הופך את גרם המדרגות לחלק משמעותי גם במראה של הבית מבחוץ.
מול לדלת הכניסה נמצא הסלון, שבו בולטת ספרייה גדולה עשויה מתכת בצבע ירוק כהה, שמשתרעת על קיר שלם. מאחורי הספרייה ובתוכה, מספרת המעצבת, חבויות מערכות המיזוג. הספה הגדולה, שניתן להפריד לשתי כורסאות עמוקות או לחבר ליצירת רהיט מפנק אחד, יוצרה בהתאמה אישית. "היא מאוד לא פורמלית, מאפשרת להיזרק, ועם זאת יש לה מראה אלגנטי – מתאימה בדיוק לאופי של המשפחה", מסבירה רשף גול.
הריצוף בחלל הציבורי כולו עשוי מיציקת בטון. "במקור בעלי הבית רצו ריצוף אבן", מסבירה המעצבת, "אבל התקציב לא אפשר את האבנים שרצינו. מצד שני, היה חשוב לנו לרצף במשטחים כמה שיותר גדולים, עם מינימום רווחים. עשינו תהליך חשיבה ובסוף הגענו לבטון. זה אמנם חרג מההגדרה המקורית של התקציב לריצוף – זה לא זול יותר מאבן – אבל ככה זה, תוך כדי התהליך מקבלים תיאבון. הבטון גם שונה מהכיוון העיצובי המקורי שלהם. הם חלמו על סגנון שקרוב יותר לשאבי שיק, ובמהלך העבודה 'ניקו' את הבית, והוא הפך צבעוני פחות ומודרני יותר".
21 צפייה בגלריה
ארונות המטבח צבועים באפור בהיר ובאי העשוי פורניר נבחר משטח אבן עם מגוון צבעים
(צילום: איתי בנית)
משמאל לכניסה נמצא המטבח ובתווך, בין המטבח לסלון, פינת אוכל המורכבת משולחן עץ עם משטח צבוע שחור וחיבורי פלדה שנקנה בטולמנ'ס דוט, כיסאות שחורים וזוג מנורות תלויות. "לרוב אני מעדיפה בעיקר תאורה טכנית שנטמעת בקירות ובתקרה", מסבירה רשף גול. "אבל כאן בעלת הבית מאוד מאוד רצתה גופי תאורה תלויים מעל שולחן האוכל, וזרמתי איתה". לצד פינת האוכל נמצא המטבח, שבו ארונות צבועים באפור בהיר. משטח העבודה עשוי האבן נקנה ב"שיש לאית". גם הוא אפור אבל בגוון מעט כהה יותר, ומטפס על הקיר עד לגובה החלון ליצירת מראה המשכי ונקי. לאי העשוי מפורניר נבחר משטח אחר, עם דוגמה צבעונית למדי שכוללת סקאלה של אפורים, חומים ובז'ים. "המשטח הזה אוסף אליו את כל הצבעים מהמטבח ומפינת האוכל וקושר הכול ביחד", אומרת רשף גול.
פרגולה היקפית
בצידה השני של קומת הקרקע, מימין למדרגות, נמצאים חדר ההורים וחדר נוסף – ממ"ד – שמתפקד כפינת משפחה, חדר מחשב וגם חדר אורחים. יחידת ההורים קטנה יחסית אבל עשירה במקומות אחסון, עם ארונות קיר גדולים במיוחד. בינה לבין חדר הרחצה הפרטי מפרידות דלתות רחבות עם פרופיל בלגי שחור, זהה לזה של החלונות, שכאשר הן פתוחות הופכות את שני החדרים לאחד וכך מגדילות את החלל.
מחדר ההורים יש גם יציאה פרטית לחצר האחורית. "את הספה שמשמשת לישיבה בחוץ הצבנו עם הגב ליציאה מחדר ההורים, כדי לתחום להם מעין פינה קטנה משלהם בחצר", מסבירה המעצבת.עוד בחצר: פינת אוכל נוספת וגדולה, ופרגולה שנמשכת מדלת הכניסה ומקיפה כמעט את הבית כולו, עד לקצה של חדר ההורים. "בחזית הקדמית הפרגולה צרה יחסית, בדופן הצידית היא מתרחבת קצת ומאחורה מתרחבת עוד ותוחמת חלק גדול מהחצר", מסבירה רשף גול. "בעצם היא מחבקת ועוטפת את כל הבית ויוצרת זרימה וגם הגדרה של המבנה: אין חזית אחת מפוארת או ייצוגית יותר, ואפשר לשבת בכל פינה בחוץ".
בקומה הראשונה נמצאים שני חדרי שינה לילדים, בן ובת בגילאי הגן. אחד מהם נצבע בוורוד פודרה והשני באפור. "צבעים בוגרים, שלא מתאימים רק לעכשיו, אלא אפשר לגדול איתם", אומרת רשף גול. למעשה, עצם החלוקה בין החדרים היא הכנה לעתיד. כרגע ישנים שני הילדים יחד, במיטת קומתיים, בחדר הצבוע אפור. כשיגדלו קצת, יוכלו להיפרד.
האמבטיה בקומה הזאת, שהחיפויים והכלים הסניטריים בה נקנו בחלמיש, מחוברת למרפסת שירות שבה יש ארון כביסה מעוצב. "זה קצת אלמנט של דירה", אומרת רשף גול. "זה מכניס המון אור ועומק, וזה גם מתאים לבית הזה כי הממדים שלו בסך הכול צנועים ולא ענקיים. מצד אחד הייתה לי יד חופשית לחלוטין בעיצוב הבית, אבל מצד שני הכול נעשה מתוך דיאלוג", היא מסכמת. "זה מסע משותף, ובסופו של דבר הבית שלהם ולא שלי. אני חושבת שבבית הזה במיוחד, בגלל שהיחסים היו מצוינים והאינטראקציה מעולה, הגענו לתוצאה מהממת".
