יש מרחבים שבימי שגרה יש להם ייעוד מסוים – חניון או תחנת רכבת למשל – ובעתות חירום הם הופכים רשמית למרחבים מוגנים המאושרים על ידי פיקוד העורף, וזה הזמן להכיר אותם. כשלפי הערכות עדכניות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ יש בישראל כ־1.67 מיליון דירות שאינן ממוגנות מתוך כ־2.96 מיליון דירות, נכון לסוף 2024, המשמעות ברורה: יותר ממחצית מהדירות בארץ (כ־56%) הן ללא ממ"ד. מה עושים? פונים למרחב המוגן התקני הקרוב, למשל, המקלט של הבניין או המקלט הציבורי. השלב הבא הוא המרחבים המוגנים העירוניים.
ביומיום הם משתלבים בסביבה העירונית שלנו כחלק מהגינה השכונתית, כיתת לימוד או חניון ציבורי, אך בזמן חירום הם מקבלים תפקיד משמעותי מאוד. כל רשות מקומית מחזיקה ברשימה של מרחבים מוגנים ציבוריים מאושרים על ידי פיקוד העורף כמחסה לציבור, והרשימה גם מגובה בדרך כלל במערכת המיפוי העירונית (מפות ה־GIS).
נוסף על המקלטים הפזורים ברחבי היישובים, שכבר הפכו לחלק מהנוף שלנו, נוספים בעת חירום גם מוסדות לימוד כמו בתי ספר, גנים ומרכזים קהילתיים שפותחים את שעריהם כמחסה לציבור. המרחבים המוגנים המוסדיים שנבנים כחלק בלתי נפרד מהמבנים הציבוריים על פי תקן ומשמשים ככיתה, אולם או ספרייה, מהווים לעתים גם מרחב מוגן בזמן חירום (חשוב לברר זאת מראש כמובן ולתרגל הגעה אליהם בשגרה).
למעלה שופינג - למטה חניון שהוא מקלט
לאלו מצטרפים גם חניונים תת־קרקעיים של מבני משרדים או של מתחמי קניות וכן תחנות רכבת תת־קרקעיות. במדינה שבה מצב החירום הוא כמעט מצב קבוע, תכנון כל מבנה חדש דורש היערכות של הרשויות המקומיות לקבלת אישורים של פיקוד העורף לתפקודו בעתות מלחמה. במקרה של חניונים תת־קרקעיים יש לשים לב לקומה שאליה צריך להגיע, מכיוון שבדרך כלל קומות 2- או 1- אינן מאושרות על ידי פיקוד העורף, אלא רק הקומות הנמוכות יותר.
כך למשל מתחם ביג Fashion במתחם גלילות שברמת השרון, שעלה לכותרות עם פתיחתו בשל תורי הענק ותמהיל המותגים שבו – משמש בעת חירום כמקלט תת־קרקעי מרווח המשתרע בחניון שלו. כעת, מבקשים בעיריית רמת השרון להדגיש דווקא את הקומות שתוכננו מתחת לפני הקרקע: במתחם הקניות שנפתח בפברואר תוכננו חמש קומות חנייה תת־קרקעיות ויש אישור של פיקוד העורף לשהות בקומה 4- ובקומה 5- בעת חירום. במקום יש מקום לשהות של כ־8,000 תושבים מהסביבה הקרובה והרחוקה שמבקשים להיכנס למרחב המוגן (אגב, אפשר להיכנס עם הרכב).
"אני מזמין אנשים להגיע, במיוחד בשעות הערב, עם הרכב או עם מזרנים ולשהות בחניוני המתחם החדש ללא הגבלת זמן וללא תשלום", אומר ל־ynet יצחק רוכברגר, ראש העיר. "אנחנו מצויים בתסריט אחר ובמלחמה שלא הכרנו. כבר לא מדובר בזמנים קצובים של עשר דקות אלא בפרקי זמן ממושכים והחניון זמין לרשות תושבי רמת השרון ולתושבי הערים הסמוכות שמבקשים לשהות במרחב מוגן בשעות הלילה. חברת ביג ועיריית רמת השרון ערוכים לספק מעטפת ואפשרות אחרת למקלטים שהוקמו ברחבי העיר". החניון תוכנן עם מערכת אוורור ואפשרות חיבור לרשת האינטרנט. לדבריו, על פי דרישה ייפתחו גם חניונים נוספים באותו אופן.
גם בירושלים, בחיפה ובתל אביב יש חניוני מקלט
"מיום ליום עולה השימוש במקלטים ציבוריים", מדגיש מנכ״ל עיריית ירושלים, איציק לארי. "יש ברחבי העיר ירושלים 200 מקלטים ציבוריים, 450 מרחבים מוגנים בבתי הספר ו־57 חניונים מאושרים לשהייה בטוחה על ידי פיקוד העורף. כל אלו פתוחים עבור הציבור 24 שעות ביממה. שימו לב, כאמור, לא כל החניונים מאושרים ובטוחים, וגם בחניונים המאושרים - לא כל הקומות נחשבות ממוגנות. לדוגמה, חניון ספרא משמש כמרחב מוגן מקומה 3- ומטה. החניונים משמשים את התושבים בעיקר במהלך היום והמקלטים הסמוכים יותר לשכונות המגורים משמשים בעיקר בלילות".
לארי מוסיף: "עיריית ירושלים נערכה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא קיבלנו תאריך, אבל ברגע שבו ניתן האות, כל המרחבים המוגנים בעיר נפתחו וזמינים לשימוש. אני קורא לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף, והערנות של התושבים היא הסיבה לשימוש ההולך וגובר במקלטים. חשוב לציין גם כי יש 'נאמני בניין' בשכונות עוד מתקופת הקורונה, כדי לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור ועל מנת לדאוג לקשר אנושי עם מי שזקוק לו". ואכן, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף מפעילים מערכי הסברה בכמה שפות ומוקד עירוני באתר.
שימו לב, אמנם תחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים אכן מתוכננת לשמש כמקלט בעת חירום, אך כיוון שפעילות רכבת ישראל ממשיכה כסדרה (בניגוד לסגירה של תחנות הרק"ל בגוש דן), התחנה לא משמשת בשלב זה כמקלט. התחנה, הממוקמת בעומק של כ־80 מטר מתחת לפני הקרקע, כוללת מבנים תת־קרקעיים נרחבים עם כ־500 חדרים וחללים, המאפשרים לה לשמש אפילו כמקלט אטומי בעת הצורך (עם מערכות מתקדמות של חשמל, תקשורת, קירור וחימום), אך כאמור כרגע היא תחנת רכבת פעילה.
לעומתה, במקרה של העיר תל אביב־יפו מסומנות גם חלק מתחנות הרכבת הקלה התת־קרקעיות כמאושרות לשימוש לפי המפורט באתר העירייה, ואכן מאות אנשים הגיעו לתחנות המאובטחות כדי למצוא מחסה בטוח. לתחנות הרכבת הקלה מצטרפים גם חניונים עירוניים רבים דוגמת החניון התת־קרקעי בכיכר הבימה, המכונה גם "כיכר התרבות", החניון שמתחת לדיזנגוף סנטר והחניון שמתחת למגדל מאייר בשדרות רוטשילד. מרחבים עירוניים תת־קרקעיים ששימשו למעבר ולתנועת כלי רכב הפכו בן־לילה לאזורי שהייה ומעניקים משמעות חדשה לסלוגן "עיר ללא הפסקה". את הרשימה המלאה אפשר למצוא באתר.
בקומה 4- בדיזנגוף סנטר החל לפעול מיזם של ארגון "בונים מחדש" השייך לארגון "אחים לנשק" המעודד לינה במקום, בזכות הצבת אוהלים, מזרנים, משחקים ועוד. הוא אף זכה בשם הממותג "מתחם לילה בסנטר". המתחם יפעל מדי ערב מהשעה 18:00 ועד 09:00 בבוקר שלמחרת. הוא מונגש וכולל מתחמי שינה ושהייה במשך היום, מותאם למשפחות עם ילדים וכולל צוותי מתנדבים בשטח וליווי לאורך כל הלילה. "היוזמה הזו נולדה מתוך צורך דחוף, אבל גם מתוך אמונה עמוקה שבתקופות של בלבול וחוסר אונים, דווקא סולידריות אזרחית יכולה להיות עוגן", אומר איל נוה, יוזם הפרויקט וממייסדי "בונים מחדש" ו"אחים לנשק". "כשרוב הציבור חי בלי מיגון, ולא ישן בלילה מתוך פחד - זו לא רק בעיה ביטחונית, זו קריאת השכמה מוסרית. הקמנו את המתחם הראשון כדי להציל חיים, כדי להחזיר תחושת ביטחון בסיסית, ובעיקר כדי להזכיר שכולנו אחראים זה לזה".
ברשתות החברתיות אפשר לגלות שיש חניונים שכבר התגבשה בהם קהילה קטנה וקבועה של תושבי האזור שמגיעים להעביר שם כל לילה מאז שהחל מבצע "עם כלביא". מלבד החניון של דיזנגוף סנטר כך גם בחלק מתחנות הרכבת הקלה יש כבר את הקבועים.
9 צפייה בגלריה
שולחן עם משחקים עבור הקהילה הקטנה שהתגבשה כבר במקלט בחניון בדיזנגוף סנטר
(צילום: נעמה רותם)
נוסף על רשימת המרחבים המוגנים וציונם על גבי מפה, המידע הזמין באתרי הרשויות המקומיות כולל גם סיווג של המרחבים המוגנים הפזורים בעיר – האם הם חלק ממוסד חינוכי, מקלט, חניון תת-קרקעי, וגם האם הם מונגשים.
גם בעיר חיפה מפורסמת רשימת חניונים עירוניים שמשמשים בימי שגרה לחניית כלי רכב ובחירום מקבלים ייעוד אחר, כמו חניון בתי המשפט (מקומה 5- ומטה), חניוני מרכז הקניות מרכז חורב (מקומה 3- ומטה) והסיטי סנטר (מקומה 3- ומטה). וגם בחיפה, רציפי תחנות הכרמלית הממוגנות משמשים כמחסה ציבורי לשעת חירום. פירוט אפשר למצוא באתר.
כך גם בבירת הנגב: באתר עיריית באר שבע מפורסמת רשימה דומה שבה מופיעים גם חניון קניון הנגב, חניון רסקו וחניון הגרנד קניון ועוד חניונים שמשמשים כמרחבים מוגנים לציבור. פירוט תוכלו למצוא באתר; רשימות דומות של ערים נוספות זמינות באתרים של הרשויות המקומיות ומתעדכנות באופן שוטף, לשימושכם.
בן גוריון הניח את היסודות
כבר בשנת 1948 אמר דוד בן גוריון כי "יהיה זה משום עוון וסכנה, אם יחד עם התכוננות למקרה של מלחמה, לא נאחז באותם האמצעים העלולים להגן על האזרחים, אשר אמנם אינם משתתפים בקרב, אבל הם משמשים מטרה להתקפות האויב". הוא הכריז כי פיקוד שירות ההתגוננות האזרחית יוקם במסגרת צבאית כי "כל העם צבא וכל הארץ חזית". התפיסה משולבת בכל תוכנית של בניין פרטי או ציבורי ומורגשת יותר מתמיד בימים אלו.
למרות הכרזתו של בן גוריון בסוף שנות ה-40, פיקוד העורף הוקם רק בשנת 1992, רק לאחר הלקחים שעלו בעקבות מלחמת המפרץ בשנת 1991. טילי הסקאד שנורו על העורף הישראלי הובילו לשינוי התפיסה ולהרחבת האחריות על החוסן האזרחי בזמן מלחמה. כחלק מאותה תפיסה הוענקו סמכויות לשר הביטחון לקבוע תקנות לשעת חירום, הוקמו מערכות התראה ואזרחים או מוסדות ציבוריים חויבו לבנות מרחבים מוגנים.
מה אומרות הנחיות פיקוד העורף?
גורם בפיקוד העורף מדגיש את חשיבותו של חוק התגוננות האזרחית שמחייב הקמה של מרחבים מוגנים כחלק מהקמה של כל בניין חדש פרטי וציבורי או במקרים של תוספות בנייה מעל שטח מסוים. בעקבות החוק, כל בניין שנבנה משנת 1991 ואילך כולל מרחבים מוגנים אם דירתיים, קומתיים או מוסדיים. גם בבניינים משותפים שהוקמו לפני כן, בשנות ה־60 וה־70 נבנו מקלטים וגם אליהם אנחנו מתייחסים כאל מרחבים מוגנים. השינוי ביניהם נובע מהנגישות שלהם ולזמן הקצוב שבו אפשר להגיע אליהם. כאשר זמני ההתראה קצרים, נגישותם היא קריטית.
עוד נמסר: "במלחמה הנוכחית ובגלל האפשרות להגדיל את זמני ההתראה המוקדמת, פתחנו מדרג נוסף של מרחבים מוגנים בבתי ספר ובמקלטים ציבוריים. ההתראה המוקדמת וזמני השהייה הארוכים אפשרו גם פתיחה של מרחבים מוגנים תת־קרקעיים. פיקוד העורף מבצע סקרים בחניונים תת־קרקעיים כל העת ועיקר אישור החניונים במרחב מוגן נובע משיטת הבנייה שבה הוקם. שתי שיטות הבנייה העיקריות של קומות מרתף היום בארץ מתחלקות בין תקרה עשויות לוחות דרוכים (לוח"דים) או תקרת בטון יצוקה במקשה אחת. במקרה של תקרה דרוכה, השהייה מתאפשרת מקומה 3- ומטה בגלל האפשרות של הלוחות להתפרק ולהתנתק אחד מהשני במקרה של הדף. לעומת זאת, תקרה מקשית לרוב תאושר מקומה 2- ומטה.
"מרכיב נוסף שנלקח בחשבון במהלך הסקרים שפיקוד העורף מבצע הוא איתור נקודות רגישות נוספות במקרה של הדף דוגמת פתחי כניסה של כלי רכב, פירים המתוכננים למעבר תשתיות וכדומה. במקרים אלו, הוגדרו מרחקי ביטחון וסימון אזורים בטוחים לשהייה. באשר לפרויקטים הרכבת הקלה בתל אביב ותחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים, אלו נבנו מראש כמרחבים שיכולים לשמש כמקלט בזמן חירום. בהם פיקוד העורף לקח חלק כבר בזמן התכנון וביקש לשלב חדר פיקוד או חדר רופא למשל על מנת שיאפשר את התפקוד הדואלי בשגרה ובחירום".
היום החשיבות של תוכניות הבינוי ושילוב ההתגוננות האזרחית ניכרת. תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 40) מנחה את ההוראות לשימוש בקומות התת־קרקעיות. בפרויקטים הכוללים שטחים תת־קרקעיים העולים על שטח של 1,000 מ"ר, יש דרישה לפנות לפיקוד העורף לבחינת האפשרות לתכנן אותו גם כמקלט עבור הציבור הרחב. החשיבות לתכנון המיגון של הקומות התת־קרקעיות הובילה להנעת תהליך עדכון של התוכנית שתוגדר כמחייבת ולא כהמלצה לבחינה בלבד. סוגייה נוספת שעולה כעת בהקשר זה היא האפשרות לתכנן מראש שימושים ופעילויות חיוניות גם בקומות תת־קרקעיות. כך, שטחי מסחר חיוניים יוכלו לפעול תחת מיגון גם בזמן חירום כמו חנויות לממכר מזון או בתי מרקחת.
