המלחמה הקשה של ישראל ואיראן, שהובילה לפגיעות ישירות במבנים בראשון לציון, תל אביב, בת ים וטמרה ולאבידות קשות בנפש, שוב מעלה את החשיבות שבקיום ממ"ד בדירת מגורים. על פי הערכות עדכניות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בישראל ישנן כ-1.67 מיליון דירות שאינן ממוגנות מתוך כ-2.96 מיליון דירות נכון לסוף 2024. המשמעות: מעל מחצית מהדירות בארץ (כ-56%) ללא ממ"ד.
נזכיר כי על פי דוח מבקר המדינה מאוגוסט 2020, כ-2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) חיו ללא מיגון תקני, ומקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול לא תמיד ערוכים לשהייה ארוכה של התושבים. אלו חלק מהליקויים שמצא המבקר בביקורת המעקב על הגנת העורף בשנה שעברה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נכון ליוני 2022 היו בישראל כ-1.6 מיליון דירות לא ממוגנות, שבהן מתגוררים כ-5.5 מיליון תושבים. על פי דוח מבקר המדינה מיולי 2022, כמעט 5,000 מבנים ברחבי הארץ הוגדרו מסוכנים ועלולים לקרוס על יושביהן, בהם כ-610 אלף יחידות דיור, שככל הנראה אינן עומדות בתקן של רעידת אדמה.
על פי הערכות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בישראל קיימות כ-800 אלף יחידות דיור קיימות שנבנו לפני שנת 1980 בכ-80 אלף מבנים שאינם ממוגנים מפני רעידות אדמה. זאת לא כולל יחידות דיור במבנים שנבנו בין השנים 1981-1991 שגם כן אינן ממוגנות מפני רעידות אדמה, אולם לגביהן טרם התקבלה חוות דעת לגבי תקינות המיגון שלהן. בכל מקרה גם דירות אלה אינן כוללות ממ"ד, שכן התיקון להקמת ממ"ד בדירות תוקן רק ב-1992.
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל בסוף 2023 הביקושים לדירות עם ממ"ד זינקו, דירות ישנות ללא מרחב מוגן דירתי נותרו ריקות, ואפילו פרויקטים של התחדשות עירונית קיבלו זרז מסוים, לאחר שדיירים סרבנים החליטו להתקדם עם הפרויקטים כדי לקבל כמה שיותר מהר נכס עם ממ"ד.
גם ממשלת ישראל החליטה להתערב בנושא, ערכה מספר תיקוני חקיקה וקבעה הוראות שעה, שמטרתן להקל את האפשרות להוסיף ממ"ד לדירות קיימות במסלול מהיר ולמעשה, לחתוך בבירוקרטיה כדי שיוכלו להתמגן בהקדם. בין היתר הוחלט לאפשר מתן פטור זמני מהגשת בקשה להיתר בנייה לממ"ד במבנים צמודי קרקע או בבניינים נמוכים בני עד שתי קומות.
מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) הוא חדר בתוך יחידת הדיור, שמטרתו לספק מיגון מפני התקפות טילים. רותם ארז ממחלקת המחקר באתר מדלן מספר, כי הקמת ממ"דים קודמה בתקנות במהלך מלחמת המפרץ כאלטרנטיבה למקלטים הציבוריים, שדרשו זמן הגעה ארוך מאחר שהיו מחוץ לבנייני המגורים. עקב זמן ההתראה הקצר במקרה של מתקפת טילים, הוחלט שעדיף שיהיה בכל דירה או קומה מרחב מוגן.
למעשה, החל משנת 1992 נדרשת הקמת מרחב מוגן (דירתי או קומתי) בכל בנייה חדשה או תוספת בנייה. עם זאת, החובה לא חלה רטרואקטיבית, ולכן לכ-60% מתושבי ישראל אין מרחב מוגן דירתי או קומתי. קיימים מרחבים מוגנים נוספים: מרחב מוגן קומתי (ממ"ק), חדר מוגן שמשרת את דיירי קומת המגורים בבניין; ומרחב מוגן מוסדי (ממ"מ), חדר מוגן במבנה ציבור שמשרת את עובדי המבנה ומבקריו.
ישנם מספר מנגנונים שמעודדים הקמת ממ"דים. כך למשל, ממ"ד פטור מהיטל השבחה עד לשטח של 9 מ"ר, והוא זכאי לפטור מדמי היתר, הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בגין תוספות בנייה על אדמה שמוחכרת מהרשות. בנוסף הוצאת היתר בנייה לתוספת ממ"ד בבניין קיים נעשית בהליך רישוי מקוצר, והוספתו לא נחשבת לסטייה מתוכנית, כך שלא נדרש הליך של מתן הקלה.
יתרון נוסף הוא העובדה שיש צורך בהסכמה פחותה בבניין משותף: במקרה של תוספת בנייה רגילה בדירה בבניין נדרשת הסכמת 75% מבעלי הזכויות. במקרה של תוספת לצורך בניית ממ"ד נדרשת הסכמה של 60%. כמו כן, תושבים שמתגוררים ביישובי קו העימות זכאים למענק ביטחוני לצורך הקמת ממ"ד. התקנות החדשות מאפשרות לקצר את משך הזמן להוצאת היתר בנייה לממ"ד בדירה ללא פתרון מיגון תקני מ-12-9 חודשים ל-6-4 חודשים בממוצע.
