5 עצים שזכו לחיים חדשים, 57 משטחי העמסה שמוחדשו במקום להיזרק לפח, 736 מטר רץ של עץ בשימוש חוזר ו־8 מ"ר מפרשים של יאכטה שניצלו מהזבל. כל זה יוצר במסגרת פרויקט Upcycling (מיחדוש) את המבואה החדשה בבניין פורטר באוניברסיטת תל אביב. הפרויקט הייחודי שהובילה חברת MOLET ממוקם במיקום הכי אסטרטגי שיש - בבית הספר ללימודי הסביבה, והוא בבחינת "נאה דורש, נאה מקיים", או באנגלית - Practice what you preach.
בבסיס העיצוב הפכו חומרי גלם שנפלטו מהכלכלה הלינארית (ייצור־שימוש־זריקה) שהיו בדרכם להטמנה או לשריפה, לריהוט פונקציונלי, אקולוגי ומעורר השראה, המשתלב באופן הרמוני במבנה הירוק של בית הספר. "המיזם הספציפי הזה נולד מתוך חזון משותף להוכיח איך עקרונות הכלכלה המעגלית יכולים לקבל ביטוי מוחשי ואסתטי במרחב הציבורי", אומר אלי סער, המייסד והמעצב הראשי של MOLET, סטודיו לעיצוב בר־קיימא, אדריכלות ירוקה וחינוך סביבתי. "עיצבנו ויצרנו פתרונות ישיבה, עמדות עבודה ומרחבי מפגש העשויים כולם ממשטחי עץ ממוחזרים, מה שנקרא בעגה המקצועית Pallets ומחומרים אחרים בשימוש חוזר".
הכול עשוי מ-Pallets ומחומרים אחרים בשימוש חוזר
(צילום עינת קואלי)
סער מסביר כי בניין פורטר, הנושא את הסמכת הבנייה הירוקה הגבוהה ביותר (LEED Platinum), מהווה את התפאורה המושלמת לרהיטים המשמשים כעת כ"תערוכה חיה" לחשיבותו של עיצוב מודע סביבה. "שיתוף הפעולה עם בית הספר ללימודי הסביבה הוא טבעי ומרגש עבורנו. המבנה עצמו הוא סמל לקיימות, וההזדמנות להכניס לתוכו את פילוסופיית העיצוב שלנו, שמפיחה חיים חדשים במה שאחרים רואים כפסולת".
מקום נוח לסטודנטים
המטרה הייתה לייצר מרחב שמזמין שיח, למידה ומפגש עבור הלומדים והעובדים בבניין, מבלי לוותר על נוחות השימוש ועל הפן העיצובי. "כל פריט ריהוט פה תוכנן בקפידה תוך שמירה על הטקסטורה והאופי המקורי של העץ, בשילוב קווים מודרניים וארגונומיים. השולחן המשותף באזור הקפטריה נוצר משתי דלתות ישנות. תהליך היצירה של MOLET מבוסס על מינימום טביעת רגל פחמנית, כמעט אפס פסולת ומקסימום השפעה קהילתית וסביבתית, תוך העברת המסר שפסולת היא רק חומר גלם שמחכה לרעיון הנכון", מסביר סער.
"זהו בית הספר שבעצם מגדל את הדורות הבאים של האנשים שהולכים לפתח את כל העולם הקיימות בארץ. עצם העובדה שאנחנו כסטודיו לעיצוב בר־קיימא עיצבנו את החלל ואת הלובי של הבניין הזה, מתוך הבנה של הצרכים של המקום, זה אחד האספקטים החשובים של הפרויקט", הוא מוסיף. "זה לא עוד מקום שבו אנשים עוברים, אלא ממש מקום שהייה נעים עבור הסטודנטים".
מהים והנמל - לפקולטה
גליה שוץ, שותפה ומנהלת שיווק ותחום האימפקט של MOLET, אומרת כי השימוש במפרשי היאכטות והעץ הממוחזר הוא טוויסט עיצובי מעניין, ברוח המקום. "זה הדנ"א שלנו. למעשה חיפשנו משהו שמתקשר לחופש, לרוח ולתנועה, אבל גם כזה שיש לו עמידות ואיכות כי עתידים לשבת שם הרבה מאוד אנשים, ואין ספק שהמפרשיות החזקות מהוות טקסטיל מעולה שעונה על הדרישה הזו".
לדבריה, למיזם העיצובי היה שותף גוף נוסף - עמותת JUST A SECOND. "הם יצרו את השולחנות מדלתות וכיסאות תלמיד שעברו חידוש. זו עמותה מאוד מאוד מעניינת והפעילות שלהם כוללת איסוף רהיטים ואביזרים שהיו מיועדים להטמנה - פינוי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, פינוי חנויות ומשרדים בקניונים ואשפה עירונית. הפריטים עוברים תיקון ומיחדוש בעזרת מתנדבים, חיילי וחיילות מילואים ובהדרכתם של מעצבים, ונמכרים במתחם מעוצב", היא מסבירה.
שוץ מוסיפה: "בעיניי מדהים שלקחנו זבל תעשייתי, אבל שמנו אותו במבנה הכי הייטקיסטי והכנסנו בו חומרים שהם כביכול הכי 'מלוכלכים', מסיפונים שהיו בים ובחול ומשטחים שהסתובבו בנמלים ובמקומות מחוספסים, ומהם עיצבנו עמדות עבודה לסטודנטים שבעתיד יחקרו את העתיד של כדור הארץ".
לדברי סער ושוץ, מי שזיהתה את הפוטנציאל ויזמה את החיבור היא ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב. עמד מולה לובי גדול וריק של בית הספר והיא תהתה איך אפשר להכניס חדשנות ומקוריות לחלל הלא מנוצל הזה. "רציתי שתהיה אווירה של לימודים בקבוצות וכל מיני פונקציות של מפגש לצד עקרונות ירוקים שניתן להשיג על ידי עיצוב מיוחד", אומרת ד"ר ליפמן.
כך היא הגיעה אל MOLET. "הם הכניסו וייב חדש לחלוטין", היא מספרת, "הם רעננו את החלל עם צמחייה מדהימה ותכננו אותו מחדש כדי שנוכל להשתמש בו באופן מודולרי בהתאם לפעילויות השונות: אפשר לקיים כנס, אפשר ללמוד ולעבוד בו בקבוצה, בדומה למתחם we work, או שכל סטודנט יכול לשבת לבד עם הלפטופ שלו, עם הפנים למסך או לנוף האורבני. מחלל מאוד בנאלי וסטטי זה הפך להיות הדבר הכי מדויק ומעניין שאפשר היה לדמיין ולחלום. הם יצרו טריבונה ומושבים שניתן לשבת בהם בבודד, בזוג, בשלישייה וברביעייה. שוב, הכול מודולרי ומותאם ללמידה. הפופים העשויים ממפרשים במילוי נסורת העץ שהם ניסרו במהלך העבודה הם walk the talk הכי מובהק של כלכלה מעגלית. זה גם מראה שללמוד 'סביבה' זה לא משהו מוזר. זה נקי, זה עדכני, זה מגניב, זה עיצובי וזה פונקציונלי".














