מלבד נזק משמעותי שנגרם במלחמה לסמלי משטר, מבני שלטון ונכסים אסטרטגיים באיראן - נגרם נזק משני, לא מכוון, לאתרי מורשת פרסית, מוזיאונים, ארמונות ומבנים היסטוריים. חלקם בעלי הכרה עולמית של אונסק"ו, חלקם בני מאות שנים המשמרים עבר תרבותי ואדריכלי מפואר. הם כמובן לא יעדי תקיפה ולא מככבים בבנק המטרות, אך סופגים פגיעות כחלק מההפצצות של הכוחות הישראלים והאמריקאים. העניין שאולי נתפס לרובנו שולי, לא עובר ללא התייחסות.
כאזם גריב אבאדי, סגן שר החוץ האיראני, אמר השבוע כי "התקיפות נגד המוזיאונים והאתרים ההיסטוריים הן פגיעה בחלק מהזהות התרבותית שלנו. הנזק שנגרם לעשרות אתרים היסטוריים ותרבותיים מראה כי התוקפנות התרחבה וכוללת גם את המורשת התרבותית. זו עדות ברורה להפרה השיטתית של המשפט הבינלאומי על היבטיו השונים, המתבצעת על ידי המשטרים של ארצות הברית וישראל".
זו אינה ההתייחסות האיראנית הראשונה לסוגייה מתחילת המלחמה הנוכחית, "שאגת הארי" או epic fury בשמה האמריקאי. בכירים איראניים רבים כבר הספיקו להתלונן בהזדמנויות שונות על הרס אתרים היסטוריים במדינה שנגרם בתקיפות. גם מושל טהרן, מוחמד סאדק מעתמדיאן, אמר היום לערוץ אל-מיאדין הלבנוני המזוהה עם הציר השיעי-איראני: "יש לנו 19 מוזיאונים בטהרן שניזוקו ו-58 מרכזים ברחבי הארץ. מרכזים תרבותיים, מדעיים ואזרחיים הם בין היעדים העיקריים לתקיפות של ישראל וארצות הברית".
ב-4 במרץ כתב איסמאעיל בקאאי, דובר משרד החוץ האיראני, ברשת החברתית X: "מתקפת הטילים נגד כיכר ארג ההיסטורית בטהרן, שגרמה נזק לארמון גולסתאן - אחד הסמלים הנצחיים של בירת איראן ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היא פשע מתועב שמטרתו למחוק את המורשת התרבותית של איראן, ערש ההיסטוריה והציוויליזציה העתיקה". עוד הוסיף: "לפי אמנת האג משנת 1954 להגנה על רכוש תרבותי במקרה של סכסוך חמוש, הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה משנת 1977, חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי והפסיקה המשפטית הבינלאומית הממוסדת, כל תקיפה מכוונת מצד ארצות הברית וישראל נגד האתרים ההיסטוריים והמורשת התרבותית של איראן מהווה הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ופשע מלחמה בוטה". לפוסט הוא צירף סרטון המציג את הנזק בארמון גולסתאן, את השברים על הרצפה והחלונות המנופצים.
ב-10 במרץ פרסם בקאאי פוסט נוסף בחשבונו ב-X, במסגרתו דיווח על תקיפת אתר מורשת נוסף - ארמון צ'הל סותון ("ארבעים עמודים") שנבנה בשנת 1647. בפוסט כתב: "אחרי שתקפו את ארמון גולסתאן בטהרן, ארצות הברית וישראל פגעו באתר מורשת תרבותית נוסף בעל חשיבות אוניברסלית יוצאת דופן בעיר איספהאן: ארמון צ'הל סותון, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו". הוא הבהיר כי מדובר ביצירת מופת שהיא לא רק חלק מהמורשת התרבותית של איראן, אלא גם אוצר תרבותי השייך לאנושות כולה, וכי התוקפים כיוונו דווקא לליבה ההיסטורי של איספהאן. עוד הוסיף: "העולם לא יכול לשתוק בזמן שפשעיהם האכזריים של התוקפים מאיימים על המורשת המשותפת של האנושות".
7 צפייה בגלריה
הריסות בארמון גולסתאן
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
האתרים הערביים השונים סיקרו את הטענות לפגיעה באתרים ההיסטוריים של איראן בימים האחרונים. עיתון אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי פרסם ביום שני בשבוע שעבר, בחשבון הטלגרם של העיתון, סרטון במסגרתו נכתב: "מורשת תחת מתקפה: נזקים בארמונות צ'הל סותון ועאלי קאפו" (ארמון מפואר נוסף באיספהאן, לב"א). גם ערוץ א-שרק הסעודי פרסם בשלישי בשבוע שעבר כתבה תחת הכותרת: "קטעי וידאו בלעדיים המראים את הנזק שנגרם לארמון צ'הל סותון, אחרי תקיפות אוויריות שכוונו נגד המחוז". מושל איספהאן צוטט בערוץ אל-עאלם האיראני בשבוע שעבר אומר: "התוקפנות האמריקנית-ישראלית כוונה ל-14 אתרים ארכיאולוגיים הרשומים על ידי אונסק"ו במחוז".
חשוב לציין כי לצד הטענות האיראניות הקשות לפגיעה באתרים, לפי התיעוד המתפרסם לא נראה כי האתרים שניזוקו נפגעו מפגיעה ישירה, אלא מהשלכות התקיפות בסביבה, כשהיעדים המותקפים באיראן הם יעדי המשטר האיראני.
לפי כתבה בעיתון גרדיאן הבריטי מהימים האחרונים, אחד האתרים שניזוקו היה טירת פלכ אל-אפלאכ בעיר חורמאבאד שבמחוז לורסתאן. ראש מחלקת המורשת של המחוז, עטא חסן פור, פרסם בטלגרם כי הותקף היקף הטירה וכי משרדי המחלקה שלו ומוזיאונים במקום נהרסו, בנוסף לחמישה אנשי צוות שנפצעו באירוע, אך למרבה המזל המבנה הראשי של הטירה לא ניזוק. לפי הגרדיאן, גם אתרים במחוז כורדיסטן בצפון מערב איראן נפגעו. גיאולוג איראני שעבד באיספהאן במשך שנים אמר בהודעה שהועברה לעיתון כי איספהאן פגיעה במיוחד. "איספהאן מותקפת כבר מלמטה, על ידי שקיעת קרקע שהורסת את המבנים מהתקופה הספווית, ועכשיו מלמעלה, על ידי האמריקנים", אמר הגיאולוג, "נראה כי לאיספהאן יש פחות 'חברים' מאי פעם כיום".
מה אומרים באונסק"ו?
ב-12 במרס הצטרף שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לגינויים נגד הפגיעה באתרי מורשת וכתב ברשת X: "ישראל תוקפת מונומנטים היסטוריים מהמאה ה-14. מספר אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו הותקפו. זה טבעי שמשטר שלא יחזיק מעמד מאה שנה ישנא מדינות עם עבר עתיק. אבל איפה אונסק"ו? שתיקתו אינה מקובלת".
אבל באונסק"ו לא שתקו. בין היתר, בשבוע שעבר דווח מטעם אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם הפועל לשימור אתרי מורשת עולמית, כי הסוכנות מודאגת מאוד מגורלם של אתרי מורשת עולמית באיראן וברחבי האזור. הסוכנות קראה לכל הצדדים להגן על אתרי התרבות הבולטים באזור ומסרה כי היא מודאגת מההשפעה שכבר יש. יש לציין כי השפעות המלחמה הנוכחית לא מורגשות רק באיראן אלא בכלל המדינות הלוקחות חלק בסבב הלחימה הנוכחי, גם בלבנון.
יום אחרי שכתב את הפוסט, העלה עראקצ'י פוסט בנימה אחרת לחלוטין: "תודה לאונסק"ו על התגובה האחראית לתקיפת ארמון גולסתאן, אתר מורשת עולמית. אנחנו מקווים שאונסק"ו תשמור על עמדה איתנה ועקרונית נגד תקיפות נוספות של מורשת תרבותית, כולל מונומנטים היסטוריים באיספהאן. הגנה על האתרים היא דאגה בינלאומית".
"המשטר האסלאמי הטרוריסטי אשם"
הגולים האיראנים המתנגדים למשטר מודאגים אף הם מהפגיעה באתרי המורשת הפרסית, אך מפנים אצבע מאשימה למשטר האסלאמי הקיצוני. גולדי גמרי, פעילת זכויות אדם קנדית ממוצא איראני, אמרה בריאיון ל-ynet כי "המשטר האסלאמי הטרוריסטי התעלם והתעלם מאתרי המורשת התרבותית הרבים של איראן במשך 47 השנים האחרונות. למעשה, כשהם כבשו את איראן ב-1979 הם ניסו להרוס את פרספוליס (עיר הבירה של הממלכה הפרסית שנבנתה בתקופתו של כורש, לב"א) בדחפורים, אך נעצרו על ידי אזרחים איראנים. חודש לפני תחילת הסכסוך הם בזזו את הארמונות בטהרן, מכרו את כל מה שבתוכם וגנבו חפצים יקרי ערך השייכים לעם האיראני. העובדה שהמשטר האיראני משתמש כעת באתרי המורשת התרבותית של איראן כדי להתלונן נגד ישראל וארצות הברית היא צבועה להפליא ורק מראה עד כמה הם באמת נואשים. האיראנים יודעים שהאיום הגדול ביותר על אתרי המורשת התרבותית של איראן הוא המשטר האסלאמי הכובש את איראן".
