ידידותי לסביבה: בניין העץ החדש בשבדיה

האם כריתת עצים לצורכי בנייה היא אקולוגית יותר משימוש בבטון?

בניית מגדלים עשויים לחלוטין מעץ היא כבר מציאות במדינות אירופה וצפון אמריקה. אך האם באמת מדובר בפתרון אקולוגי ובטוח שיכול להוות תחליף ראוי לתעשיית הבטון המזהמת? האדריכל דן זוהר, המתמחה בשימוש בעץ מהונדס לצורכי בנייה, מרגיע את החוששים לטפס לקומה ה-20 בבניין שעשוי כולו מעץ ומסביר על יתרונותיו

גילי כהן, זווית
פורסם: 17.05.22, 13:28
בסיפור העממי "שלושת החזירונים", הזאב הגדול והרע נושף על בתי החזירונים שעשויים מקש ומזרדים ומצליח להרוס אותם – ואילו הבית של החזירון השלישי, שעשוי מלבנים, מצליח לעמוד במתקפה. הסיפור עשוי לגרום לנו לחשוב שבנייה בלבנים ובמלט היא העמידה והטובה ביותר – אך מסתבר שלא תמיד כך הדבר. בשנים האחרונות קמים בזה אחר זה מבני עץ, שמחדשים ברמה העיצובית ובו בזמן מאפשרים שמירה על הסביבה. הגבוה שבהם צפוי להתנשא לגובה של 100 מטרים ויקום בשוויץ עד שנת 2026.
7 צפייה בגלריה
מגדל שבדיה
מגדל שבדיה
ידידותי לסביבה: בניין העץ החדש בשבדיה
(צילום: Åke Eson Lindman)
מבנה עכשווי שעשוי לחלוטין מעץ ניתן למצוא גם בעיר השבדית שֶלֶפטֶה (Skellefteå), השוכנת בצפון המדינה בקרבת יער בן למעלה מ-300 שנה, שהתחדשה לאחרונה בגורד שחקים שכזה. שטחו של הבניין, שזכה לשם Sara Cultural Centre, עומד על 30 אלף מטר רבוע, הוא בן 20 קומות ומתנוסס לגובה 75 מטר. משרד האדריכלים White Arkitekter, שהיה אמון על המיזם, החליט לחזור למקורות הבנייה בעיר, ולשלב את המסורת המקומית של בנייה בעץ עם עיצוב חדשני בר-קיימא.
7 צפייה בגלריה
מגדל שבדיה
מגדל שבדיה
מגדל Sara Cultural Centre בשבדיה
(צילום: Jonas Westling)
בבניין הרב-שימושי אפשר למצוא גלריות, ספרייה, תיאטרון ואולם כנסים, לצד מלון וספא. לשם הקמתו נעשה שימוש ב-12 אלף מטר מעוקב של עץ שמקורו ביער שבקרבת העיר, שעבר עיבוד כדי שיהפוך למתאים לבנייה. בבניין עשו שימוש בשני סוגים של עץ מהונדס (Engineered wood): Cross Laminated Timber (CLT) ו-Glued Laminated Timber (GLT). לאור ההשפעות המזהמות של תעשיית הבניין, האם בנייה מסוג זה יכולה להוות חלופה אקולוגית יותר לבטון המוכר?
דן זוהר, אדריכל שותף במשרד CLT Israel המתמחה בשימוש בחומר, מרגיע את מי שחוששים לטפס לקומה ה-20 בבניין שעשוי כולו מעץ: "החומר שמשתמשים בו מתנהג בצורה אחרת לחלוטין ממה שאנחנו מכירים מעץ – הוא דומה יותר לבטון", הוא אומר. "ה-CLT עשוי מלוחות עץ (אשוח ואורן, למשל) שמעבדים, מקציעים ומדביקים זה על זה בכיווני סיבים שונים כדי ליצור חומר מרוכב. כוחו של החומר נובע מההדבקה בכיוונים השונים". זוהר מציין שה-CLT מצוין לבנייה כיוון שהוא מאפשר דיוק מירבי, לא מצריך איטום נוסף נגד לחות ובעל גימור פנימי טבעי. בנוסף, לדבריו, אפשר לעשות בחומר שימוש חוזר בסיום חיי הבניין. ה-GLT הוא חומר דומה ל-CLT, אך בניגוד אליו, לוחות העץ שמרכיבים אותו מודבקים באותו כיוון. גם הוא מאופיין בעמידות וגמישות, אפשר לעצבו לצורות שונות, ובבנייה הוא משמש כתמיכה עבור קורות, עמודים וגגות.

"אין בשוק מתחרים"

אדריכלי הבניין החדש בשבדיה טוענים שהוא יחזיק מעמד במשך 100 שנה לפחות. לדבריהם, לאורך מחזור החיים שלו, הבניין יקלוט 9 מיליון קילוגרם של פחמן דו-חמצני באמצעות העץ ששימש לבנייתו. כמות מרשימה זו, שוות ערך ל-13,500 טיסות משטוקהולם לניו יורק, תתאפשר בין השאר בזכות הבחירה להשתמש בעץ המהונדס. על פי מחקר מ-2019, CLT הוא חומר עם טביעת פחמן שלילית – כלומר, כמות הפחמן הדו-חמצני שנאגרת בתוך המוצר הסופי גדולה מאשר זו שנפלטת בעת ייצורו. מאפיינים אלו הופכים אותו לחומר יעיל במיוחד בכל הנוגע למאמצים לעמוד במטרה ולהגיע למאזן פליטות גזי חממה ניטרלי – אחד מהיעדים החשובים של הסכם האקלים שנחתם בוועידת האקלים בגלזגו. "אין בשוק מתחרים ל-CLT מבחינת טביעת הרגל הפחמנית שלו", אומר זוהר.
7 צפייה בגלריה
מגדל שבדיה
מגדל שבדיה
קירות עץ, רצפות עץ: הבניין החדש בשבדיה צפוי לקלוט 9 מיליון קילוגרם של פחמן דו-חמצני
(צילום: Visit Skellefteå)
כיצד יתכן שכריתת עצים לשימוש בבנייה היא אקולוגית יותר מפתרונות אחרים? "מדובר ביערות מנוהלים", מסביר זוהר. "ברגע שכורתים עצים – שותלים עצים אחרים במקומם". כמו כן, לדבריו, לעיתים יש חשיבות דווקא לדילולם של יערות. "ניהול של היערות מונע 'בזבוז' של חומר: במקום שעץ יירקב או יישרף – תהליכים שבהם נפלט פחמן דו-חמצני – עושים בו שימוש בבנייה, ובכך נמנעת הפליטה המזהמת, והפחמן שטמון בחומר נשאר כלוא בו".
7 צפייה בגלריה
בנייה בעץ
בנייה בעץ
"אין בשוק מתחרים ל-CLT מבחינת טביעת הרגל הפחמנית שלו"
(צילום: באדיבות CLT Israel)
מלבד חומר הגלם שמרכיב אותו, לבניין החדש יש גם יתרונות סביבתיים נוספים. בכדי לצמצם עוד את טביעת הרגל הפחמנית שלו, הוא מצויד בלוחות סולאריים שיספקו את האנרגיה שנדרשת לתפעולו. מערכת האנרגיה שלו עוצבה בשיתוף חברה מקומית, והיא מחוברת לרשת החשמל העירונית – מה שיאפשר לבניין "לשתף" מבנים שכנים באנרגיה שנוצרת בו, בתהליך שינוהל באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית.

לחסוך 3 מיליארד טון פסולת בשנה

פתרונות בנייה סביבתיים יותר הם נדבך חשוב במאבק במשבר האקלים. תעשיית הבטון היא אחת המקורות המשמעותיים ביותר לפליטות פחמן דו-חמצני, והיא אחראית על כ-8 אחוזים מהפליטות העולמיות. על כל 1,000 קילוגרם בטון שמיוצר, נפלטים 900 קילוגרם של פחמן דו-חמצני, בין היתר בעקבות הכרייה של הרים ומחצבות, השינוע ושריפת החומרים עבור יצורו. מדי שנה מיוצרים בעולם 4 מיליארד טון בטון, והמספרים רק הולכים וגדלים.
מלבד הפליטות המזהמות, תעשיית הבנייה, שעיקרה בטון, אחראית גם לייצורה של פסולת רבה. ב-2018 הוערך שתעשיית הבנייה העולמית מייצרת 3 מיליארד טון פסולת מדי שנה. על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, חלקה של מדינת ישראל בייצור פסולת הבניין עומד על כ-4 מיליון טון בשנה, שלעיתים רבות מושלכת לצערנו בשטחים פתוחים ולא מטופלת כראוי.
7 צפייה בגלריה
פרויקט של בית לאח ולאחות באוסלו
פרויקט של בית לאח ולאחות באוסלו
פרויקט שכולו מעץ שתכננו משרד CLT ISRAEL באוסלו
(צילום: באדיבות CLT Israel)
7 צפייה בגלריה
וילה מאופסת-פליטות באוסלו
וילה מאופסת-פליטות באוסלו
לוחות ענק של עץ מהונדס שבתוכם "מכרסמים" את המפתחים
(צילום: באדיבות CLT Israel)
בהקשר זה, זוהר מעלה יתרון נוסף שיש ל-CLT: "בשיטה זו, לא נוצרת כמעט פסולת", הוא אומר. "במפעל מייצרים לוח גדול, שממנו חותכים ומכרסמים את מה שצריך – חלונות, דלתות, קורות וכו'. בשאריות מהלוח הגדול אנחנו משתמשים לבניית דברים אחרים, כמו שולחנות או מדרגות, ואפשר גם לחבר אותן יחד לכדי אלמנטי בנייה חדשים, כגון קירות".
7 צפייה בגלריה
מגדל שבדיה
מגדל שבדיה
אולם קונצטרים שכולו מעץ במגדל Sara Cultural Centre בשבדיה
(צילום: David Valldeby)
למרות ששיטת הבנייה בעץ מהונדס פותחה במדינות קרות, לדברי זוהר, יש לה מקום גם במדינות חמות – כמו איטליה וספרד, שהשימוש ב-CLT כבר התפשט בהן. גם ישראל יכולה לפתח בנייה סביבתית באמצעות CLT. "בניתוח עלויות של מיזם ישראלי לדוגמה, לקחנו אשכול של גנים שנבנה ברמת השרון", מספר זוהר. "הוצאנו את הבטון והפלדה מהמבנה והחלפנו אותם ב-CLT ובעץ מודבק (Gluelam). היסודות באתר הותאמו לעומסים המופחתים והתקרות באתר עודכנו, ולמרות שהתנאים לא היו אידאליים לשימוש ב-CLT, הצלחנו להגיע לא רק לחיסכון בפליטות פחמן דו-חמצני – אלא גם לחיסכון כלכלי משמעותי". העץ לבנייה מסוג זה יגיע, בשלב זה לפחות, מחו"ל – אך לדברי זוהר, היקף פליטות הפחמן הדו-חמצני עקב השינוע לישראל נמוך משמעותית מהיקף הפליטות עקב כרייה של מלט. להערכתו של זוהר, ככל שהדרישות לבנייה סביבתית והתקנות בתחום יוחמרו – כך תגבר הפופולאריות של השיטה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.