בעוד כשלושה חודשים ימלאו שלוש שנים לפרוץ המלחמה באוקראינה, ב־24 לפברואר 2022. אבל אוקראינה היא לא רק זירת קרב ושדה קטל. יש בה גם אדריכלות, אפילו כזו חדשה. "כשהעיר הופכת לשדה קרב, אדריכלות הופכת לפעולה של התגוננות והתנגדות", כתב ג'ייסון פאראגו (Farago) בכתבה שעלתה ביוני 2024 בעיתון הניו יורק טיימס בעקבות מאמר נוסף של העיתון, שעל פיו עלה כי במהלך המלחמה נהרסו יותר מ־210,000 מבנים באוקראינה.
השאלות על אופי החזרה לשגרה בו בזמן שהמלחמה עוד נמשכת מוכרות היטב גם בישראל, ובעוד שפעולות של התגוננות ושיקום באמצעות האדריכלות נחשבות בעיני רבים כחיוניות, העיסוק באסתטיקה ובעיצוב מעלה עוד יותר שאלות. האם מדובר במותרות או בהכרח חיוני לא פחות? האם גם זו דרך להתנגד? או אולי להתחסן כחברה?
הפרויקט החדש המכונה בית סיירה (SIERRA HOUSE), שתוכנן על ידי משרד האדריכלים YODEZEEN, מעמיד את השאלות הללו למבחן. הבית הפרטי המשתרע על פני כ־2,500 מ"ר הושלם במהלך המלחמה, באזור כפרי הסמוך לקייב, עיר הבירה שידעה לא מעט קרבות. העושר הגלום במבנה המרשים והעיצוב המוקפד עומדים בניגוד קיצוני אל מול ההרס ותמונות המלחמה המוכרות לנו. הוא מהווה דוגמה נקודתית ופרטית לשיקום ולעמידה איתנה ואף לאופטימיות. ואם תהיתם, לא הוסיפו מקלט, ממ"ד, קיר הדף ולא שום אמצעי מיגון אחר.
אדריכלות כמקור לגאווה לאומית
משרד האדריכלים שאחראי על תכנון הפרויקט נוסד על ידי האדריכלים ארתור שארף (Artur Sharf) וארטם זברב (Artem Zverev) בשנת 2010. זהו משרד בינלאומי המבוסס בלונדון ומתמחה בתכנון ובעיצוב בתי יוקרה, מלונות, מסעדות וחללי משרדים בכל רחבי העולם.
תהליך התכנון והעיצוב של הבית החל הרבה לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, ועם תחילתה, נותרו השלמות של פריטי עיצוב בודדים שהוכנו בהתאמה אישית למקום. לכן, השפעות המלחמה על האדריכלות, אם יש כאלו, לא ניכרות במבנה. בזמן שהתחוללה מלחמה, האדריכלים הצליחו לדבריהם "להמשיך את השלמת הבנייה ולהפיק במבנה סרט קצר על אודות תהליך העיצוב והבנייה של אחד מהפרויקטים הפרטיים הגדולים שהושלמו באוקראינה באותה תקופה, כמקור לגאווה לאומית".
שטח הבית מתפרס על פני שלוש קומות. קומת המרתף מוקדשת ברובה לחללים טכניים ולחדרים עבור הצוות לצד אזור ישיבה וחדר קולנוע ביתי; קומת הקרקע כוללת סלון המשקיף אל הנוף, מטבח ופינות אוכל, חדרי עבודה ואורחים ובריכה פנימית לצד חדר כושר; בקומה העליונה יש חמישה חדרי שינה, כל אחד מהם עם חדר רחצה וחדר ארונות צמוד.
המבנה, על שלוש קומותיו, משתלב בתכנון הנוף סביבו, כך שבחלק מהמבטים לכיוונו מתגבשת תפיסה שלפיה הוא צומח מהקרקע, מהגבעות שמקיפות את המבנה. בחלק מהמקרים, השילוב בין המבנה לטופוגרפיה מסביב נעשה פיזית באמצעות תכנון גג של קומת המרתף, שצצה מתוך האדמה ומייצרת משטחים מרוצפים ופינות ישיבה במדשאה מעליו.
אבן מנוגדת לזכוכית
עיקר החידוש מבחינת צוות האדריכלים טמון בניגודיות, בשילוב בין מגוון החומרים וסוגי העיבוד השונים שלהם אל מול הצורניות המרובעת הנקייה שמודגשת בקווים ישרים. 30% מחזיתות המבנה מחופות אבן בזלת מעובדת ברמות חספוס שונות שיצרו אמנים מקומיים מהעיר לוצק, השוכנת ממערב לקייב. אבן טבעית כהה שעומדת בניגוד לזכוכית ולפלדת הקורטן החלודה והמתועשת מחפה את הקורות התומכות במבנה ואת חלק מהקירות.
אותה ניגודיות בולטת גם בעיצוב פנים הבית המאופיין בשילוב אבן בזלת ועץ טבעי אל מול זכוכית, אלומיניום ואלמנטים עשויים מתכת. החומרים חוזרים על עצמם בכל חלל וחלל ועם זאת, בכל אחד מהחללים, המינון והיחס בין החומרים מייצר חוויה ואווירה שונות לחלוטין.
חלל המגורים, שאליו מגיעים מיד עם הכניסה למבנה, מחופה בעיקר בעץ – רצפה, תקרה וגם גרם מדרגות. הקיר מול הכניסה הוא למעשה ויטרינת זכוכית גבוהה שמאפשרת את המבט החוצה וקשר ישיר אל הנוף. לצד הזכוכית, קיר מחופה באבן בזלת, שמחפה גם את המבנה מבחוץ ומעובדת בצורה גולמית ומחוספסת. הריהוט והטקסטיל לאזור זה נבחרו בגוונים בהירים ויחד עם גופי תאורה דקים ממתכת שתלויים מהתקרה, מרככים את החלל.
לעומת זאת, באזור בריכת השחייה וחדר הכושר שממוקמים בחלל הסמוך, העץ נותר בתקרה בלבד וכבר לא תוכנן כמשטחים שלמים, אלא בפסים דקים ובמרווחים קבועים, והם מובילים את המבט כלפי חוץ. הזכוכית בחלל זה מקיפה חלקים גדולים יותר ממנו וגם מפרידה בין שטח הבריכה לאזור חדר הכושר. הרצפה ושאר הקירות מחופים באותה אבן בזלת שמופיעה הפעם ברמת עיבוד שונה, הפעם בתצורה חלקה.
בחדר היינות שבקומת המרתף, הזכוכית והעץ מפנים את מקומם לטובת האבן הטבעית השחורה שעוטפת את החדר כולו – הרצפה, הקירות ואפילו השולחן עשוי ממנה. נוסף על האבן, מעטרים את התקרה ואת הקירות מוטות דקים זהובים ברשת שנועדה להכיל ולאחסן בקבוקי יין.
עוד כתבות בנושא:
אוקראינה משתקמת ומתחדשת
פרויקט המגורים הפרטי הזה, שנראה כי רוחות המלחמה פסחו עליו במידה מסוימת, מחדד את קיומם של פרויקטים ויוזמות נוספים שנוצרו בזמן המלחמה וכתוצאה ממנה. סיקרנו כאן בעבר את הצעתם של משרד האדריכלים Balbek Bureau לתכנון מהיר ומודולרי של יחידות דיור עבור האזרחים המפונים באוקראינה שבתיהם נהרסו או את הצעתם של משרד האדריכלים WZMH לבנייה מחודשת של מבנים שנהרסו, גם אם לא במלואם, באמצעות שיטות בנייה טרומיות. מדובר בתכנון ובעיצוב אלמנטים מודולריים שמיוצרים מראש וממלאים את החסר על פי גודל ונפח הפגיעה הספציפית במבנה, כולל חיזוק שלו בהתאם לצורך.
בקנה מידה רחב יותר, באפריל 2022, קצת יותר מחודש לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ופרוץ המלחמה, יזמה עיריית חרקוב את תחילת העבודה על גיבוש תוכנית האב לשיקום העיר הממוקמת במזרח אוקראינה. את הפרויקט בעיר שכללה לפני המלחמה כמיליון וחצי תושבים מוביל האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, שנודע בין היתר בזכות תכנון גשר המילניום בלונדון, שיפוץ בניין הרייכסטאג בברלין וכיפת הזכוכית שניצבת בראשו ובניין המכון לחקר המוח שבגבעת רם בירושלים.
תוכנית האב נוסחה על מנת לגבש שיטת עבודה לתכנון העיר חרקוב ולערים נוספות באוקראינה. הגישה שנקטו בה צוות התכנון מתחילה דרך התמקדות בחמישה נושאים עירוניים – מורשת, נהרות, תעשייה, דיור וטכנולוגיה. במקום יצירת מסמך מדיניות כולל עבור הנושאים האלו, נבחרו פרויקטים ספציפיים שיתוכננו ברחבי העיר ויבוצעו בשלבים שיאפשרו את המשך השיקום וההתחדשות העירונית בצורה מעשית ואורגנית.
ובהיקף מדיני, ממשלת אוקראינה הציגה בקיץ האחרון תוכנית אסטרטגית ושאפתנית לשיקום. התוכנית קשרה את פעולות השיקום יחד עם בנייה מקיימת ועמידה יותר בפני משבר האקלים, בהתאם למטרות הסכם פריז להפוך את אירופה ליבשת ניטרלית פחמנית עד שנת 2050. כך, אוקראינה שדורגה בתחתית המדדים הסביבתיים לפני המלחמה, עתידה להתבסס על מקורות אנרגיה מתחדשים, תוך שימור המגוון הביולוגי הגדול שיש בה.