ב־2019 דויד קריצון, מתווך דירות בזמנו, התגורר ביפו בדירת 40 מ"ר וחלם על צמחים. הוא הזמין אותי להגשים איתו את חלום הג'ונגל, ובכמה פעימות השלמנו את המלאכה. כעבור שנה וחצי של גידול הצמחים ודיוק העיצוב, רגע לפני שהתפרסמה כאן ב־ynet הכתבה על הדירה שלו - דויד בישר שהוא עוזב הכול. בזמן הקורונה הוא הרגיש שהוא רוצה שינוי, הוא לא אהב את המקצוע שלו וביקש לנדוד. הוא החליט לנסוע לדרום אפריקה, שאליה הוא מחובר מאוד, כפי שניכר גם בבית שלו. הוא פרסם למכירה את כל תכולת הבית, והריהוט והצמחים נמכרו כולם ביום אחד.
"מרגע שהחלטתי שסיימנו את הבית ביפו - החלטתי שאני גם עוזב אותו. היה לי נורא כיף ליצור אותו", מספר דויד. "השחרור לא היה קל אבל זה נתן המון חופש. בית בשבילי הוא יצירה בפני עצמה, אבל לא כל יצירה היא נצחית, יש יצירות שמתות כשהן מסתיימות, מה שנשאר מהן זה הווידיאו. השלמתי עם זה שזה סוג של יצירה שלא תישאר איתי, והמציאות הובילה אותי להמשיך הלאה".
הדירה של דויד בפלורנטין
(צילום: רינת טל, דויד קריצון)
דרום אפריקה הציתה מחדש את האהבה שלו לצילום. "אין לי בעיה להסתובב במקומות שאנשים יעדיפו לא להסתובב, וזה מה שהוביל אותי לצלם. גם כשחזרתי לישראל אחרי שנתיים, לבת ים, עיר הולדתי, המשכתי את התשוקה לצילום. התחלתי לצלם עם פריימים של feel, בווידיאו, לתפוס עוד שנייה מהרגע, אורות מהבהבים, שלטים מתחלפים, דברים שעניינו אותי, רגע של רגש. ואז צילמתי זמרת לקליפ וזה התגלגל. עשיתי כמה דברים עם אמנים והבנתי שיש לזה ביקוש. נכנסתי לזה עמוק והתמקצעתי".
כיום דויד מפיק ומביים קליפים לאמנים כמו אביתר בנאי, דודי לוי ועומר מושקוביץ. "הגעתי לזה בעבודה קשה מאוד, עשיתי גם הרבה טעויות בדרך, אבל אני בן אדם של הכול או כלום. מצאתי את מה שאני אוהב לעשות - לעבוד עם אמנים. אני מרגיש שיש לי מחויבות לעזור להם להגיע לקהל, ואוהב את זה שזו יצירה משותפת. הסינרגיה מדהימה", הוא אומר.
בן אדם של הכול או כלום. דויד קריצון
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
בית הוא יצירה, אבל לא יצירה נצחית. המטבחון
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
לפני השדרוג
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
ארבעה צבעים ומיטה
בסוף 2025 דויד חיפש לעצמו לופט שיהיה גם הבית וגם הסטודיו לעריכה. "מאז שאני קטן החלום שלי הוא שיהיה לי חלל ענק. אני אוהב את פלורנטין, וכשבאתי לראות את הלופט הזה אהבתי מאוד את הגודל של החלל. גם המנעול על הדלת היה חלום שהיה לי מאז שביקרתי כילד בבית של אמן. משהו ברגע הזה של נעילת הדלת עם מנעול גורם לי להרגיש בבית", מספר דויד על ההחלטה לעבור.
הבניין היה מרתיע. היה ברור שלא יוכל להיכנס לגור בלופט בשטח של 97 מ"ר מבלי לשפץ את ההזנחה שנגרמה ממסיבות שנערכו בו. "אני כל הזמן בהתלבטות, עד כמה אני משקיע בדירה שכורה. אם המקום הזה הוא טעות, זה יהיה הפסד כספי גדול ולא אוכל להרשות לעצמי עוד סיבוב כזה. מצד שני, זו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני מרגיש שזה מה שאני רוצה, הבית הזה. אז עשיתי עבודה ודפקתי על הדלתות של השכנים. מה שעזר לי להחליט זו המורה לפסנתר שמלמדת כאן למטה", הוא מספר. "החלטתי ללכת על זה. מכיוון שאני מסתכל על זה כעל עוד יצירה בחיים שלי, ביצירה אתה לא מתחשב בהוצאות. בדירה החדשה השקעתי עשרות אלפי שקלים. אמנם הרוב הם חפצים וצמחים שנשארים איתי, אבל השקעתי גם המון זמן ומחשבה. אני רוצה שכל דבר שאני נוגע בו יהיה אסתטי".
מרחב למגורים ולעבודת הצילום והבימוי
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
כמעט הכול לוקט מיד שנייה, השאר מאיקאה ונאפו
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
עוד תזכורת למצב הראשוני
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
בינואר 2026 דויד קיבל את המפתח ונפגשנו בלופט כמו שהוא. דימיינו מעבר לבלגן, להזנחה ולריח השתן שעלה מהמרפסת. הדבר הראשון שדויד רצה לבחור הוא הצבעים. בחרנו ארבעה גוונים, לא סולידיים בכלל, ואת ארבעת המקטעים בחלל שיקבלו את הגוונים. ואז התחילה העבודה של דויד ושל בעלי המקצוע.
בשלב ראשון כלל השיפוץ פינוי כמויות של פסולת ובמות עץ. בשלב שני טיפלנו בתשתיות - תיקונים בקירות ובתקרה, טיפול בחשמל ובניקוז. כשהדירה התאפסה למצב בייסיק התחלנו את השלבים היפים - סיוד וצביעה בארבעת הגוונים הנבחרים, חיפוי פרקט על הרצפה הלא נעימה. חלפו שבועיים מרגע קבלת המפתח עד למצב שדויד יכול לישון כאן. זה השלב שבו הוא הביא מיטה, אבל לא היה לו שום דבר נוסף.
חיפוש של שעות על גבי שעות באינטרנט, ודויד מצא הכול, מדויק לטעמו. הכול נקנה מיד שנייה, מאיקאה ומהמותג Napo שממנו הוא רכש ספה, מדפים ושולחן עבודה. דויד עיצב לא מעט בעצמו ונעזר בחברתו הטובה אליס. "הייתי צריך שמישהו יגיד לי שזה בסדר, וידעתי שאני סומך עליה. היא מינימליסטית בטעם שלה ולמרות שאני הפוך ממנה, היא יכלה להכיל אותי", הוא אומר. אליס היא גם מי שמצאה את הדירה הזו, ולדויד היה חשוב להדגיש שהיה לה חלק ממש גדול ושותפות ביצירה הסופית.
דגש רב לאור ולצמחייה
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
מקום לפריטי נוי קטנים
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
דירת הלופט סלון, פינת אוכל ושפע של מקום באמצע
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
עיצוב כתהליך.דויד קריצון, רינת טל
(צילום: אלבום פרטי)
הלבשת החלל בצמחים ובצילומים
לבסוף הגיע תור הצמחים. בניגוד לדירת 40 המ"ר היפואית שהפכה לג'ונגל צפוף, הפעם מדובר בסוואנה, ולדויד היה חשוב לשמור על מרחב אוורירי. בעוד שאני הרגשתי צורך להרחיק עציצים וריהוט מהקירות ולכנס קצת את הפינות פנימה – לדויד היה חשוב להשאיר מרחב פתוח. קנינו בשני ביקורים במשתלות את רוב הצמחים ואת העציצים הגדולים. לעציצים הקטנים השתמשנו בכל מיני פריטי נוי קטנים צבעוניים שדויד ליקט. את תעלות החשמל היה ממש מתבקש להפוך בסיס לענפי פוטוס שיתארכו ויחצו את הדירה. על קטע הקיר האדום תלינו מדף אדום ועליו עציץ אדום, שייבלע ברקע וייתן את הבמה לפיקטוס המפואר.
דויד גר באזור של בעלי מלאכה ומוסכים, ובאחת הפעמים כשחזרנו ממשתלת רוני יהלום, חיכתה בקצה הרחוב שלו חבית אדומה של שמן מנועים שסיימה את תפקידה. באותו היום עיצבנו את פינת הישיבה, שקיבלה שדרוג משמעותי עם החבית בגוון המדויק של הלופט.
כך החלל נראה בתאורה אחרת
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
ליד אחד מצילומיו
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
חדר השינה. יותר מינימליסטי אך לא חף מצבע
(צילום: דויד קריצון, רינת טל)
גולת הכותרת בעיצוב הייתה תליית צילומי הרחוב האמנותיים שלו, עם העבודות שהוא הכי אוהב. עוד בולט בדירה שלו – ציוד הצילום המקצועי שלו. זה לא רק מקום אחסון, זה חלק מהעיצוב של הדירה. "אני אוהב את החלק של העבודה בחוץ - הצילומים, ואני אוהב אחר כך לחזור לבית האהוב שלי, ובו אני עושה את החלק השני של העבודה, העריכה", הוא מסביר.
בעוד שהדירה היפואית הקודמת הייתה עמוסה בפריטי וינטג' והחומר הבולט היה עץ חום כהה, הלופט החדש נראה כאילו הוא נוצר בשביל אדם אחר – צבעוני וקליל יותר. וההסבר שלו לשוני? "אני עושה מה שאני אוהב, חי בתוך החלום שלי, וזה מתבטא גם בעיצוב הסביבה שלי".
