כשאנחנו בתקופת קושי ויש מגבלה לבלות מחוץ לבית כי צריך להישאר בסביבת המרחב המוגן – דווקא אז יש לצמחים תפקיד משמעותי בשיפור מצב הרוח והפחתת סטרס. אם תצליחו למצוא את האנרגיה לטפל ולטפח את הצמחים - ולו לכמה דקות ביום - תחושו תחושה של מסוגלות, של תקווה, בדומה לתחושה של טיפול בחיית מחמד. זאת בנוסף ליתרונות שיש לצמחים בבית – בראשם שיפור האוויר שאנחנו נושמים.
9 צפייה בגלריה
להשריש בכלי זכוכית על הארונות במטבח, צמחייה: רינת טל, אדריכלות ועיצוב: Freespace Architecture
(צילום: רינת טל)
בימים האחרונים אנחנו סגורים בבית יותר מתמיד, מצויים במתח עצום מהרגיל. טיול בטבע הוא פעילות שנראית לחלק מאיתנו רחוקה ולא רלוונטית עכשיו. אנחנו כמעט לא מקבלים חשיפה לקרני שמש ולאוויר צח, חסרי תנועה רבה וחשופים למסכים עוד יותר מהרגיל. צמחים בבית עשויים להיות כרגע הקשר העיקרי שלנו לטבע. בנוסף, יש להם יכולת לשפר את איכות האוויר – הוכח מחקרית שצמחים קולטים ומפרקים תרכובות אורגניות נדיפות שמשתחררות בכל חלל בנוי. ושלישית, הטיפול בצמחים עשוי לתת לנו מוטיבציה לקום ולנוע ולהיות בעשייה. הנה 5 פעולות שקשורות לצמחי הבית שאפשר לעשות במהלך המלחמה:
1. שיקום הצמחים הקיימים
מים: אם הצמח נתון בתוך גוש יצוק של אדמה (מצע שתילה) השרו את העציץ בקערת מים למשך שעה לפחות או אפילו לכמה שעות, כך שיכולת ספיגת המים של המצע תשוב והוא יספוג מקסימום נוזלים. הוציאו מהקערה, תנו לעודפי המים לטפטף והחזירו למקום. חכו יום אחד ותופתעו כמה עלים שהיו נראים אבודים יחזרו לעצמם.
הסרת עלים וענפים יבשים: גזרו והסירו מהצמח עלים צהובים או חומים. בעלה שחלקו יבש וחלקו ירוק אפשר לגזור רק את האזור היבש. במיוחד אם נותרו עלים בודדים, הקפידו להשאיר לפחות מקטע אחד ירוק בכל ענף, מכיוון שחלק מהצמחים לא יוכלו להוציא עלים חדשים מבלי שנשאר אף חלק עלה ירוק.
מחזירים את נפח העלים: אם הצמח איבד חלק גדול מנפח העלווה שלו תוכלו לשתול אותו מחדש. שלפו מהעציץ, הסירו את כל האדמה שיורדת בקלות מסביב למערכת השורשים. הסירו גם חלקים מתים ממערכת השורשים – רק אלו שינתקו ממנה במשיכה קלה. ככל הנראה יישאר בידיכם גוש קטן הרבה יותר, אותו תוכלו לשתול מחדש בעציץ בגודל מתאים לו. העדיפו לשתול במצע שתילה טרי מהשק, אם יש.
ניגוב עלים: אחת הפעולות החשובות ביותר למען הצמחים היא ניגוב העלים. פני העלה אינם אטומים ודרכם הצמח מקיים פעולות גומלין עם הסביבה. אבק שמצטבר על העלים מקשה על הצמח לעשות זאת, ועבורנו – המראה המאובק הוא סימן להזנחה ולכלוך. תוך כדי הניגוב אתם עשויים להסיר מהצמח מזיקים שאולי אפילו לא שמתם לב לנוכחותם.
הדברה ידנית טבעית: אם שמתם לב לנוכחות מזיקים על העלים והענפים, ואין לכם גישה לחומרי הדברה, דעו שהדרך היעילה ביותר להפטר מרב המזיקים היא הסרתם הפיזית על ידי ניגוב או שטיפה. מים לבד או מים עם חומץ רגיל מהמטבח לרוב יספיקו.
2. להשריש צמחים חדשים
כדאי להשריש את מה שיש לנו במטבח. מה למשל? הנה כמה רעיונות:
בטטה: הבטטה היא מהמתגמלות ואהובות על מגדלי הצמחים בבית. קחו בטטה, רצוי כזו שהוציאה כבר "עיניים" והניחו אותה עומדת בצנצנת כך שחלקה התחתון בתוך מים. משם היא כבר תעשה את העבודה לבד, תוציא שורשים כלפי מטה וענפים כלפי מעלה, והתוצאה היא עלווה ירוקה משגעת שאפשר לנתב על הקירות לקישוט. אם השורשים ממלאים את הצנצנת והיא מסיימת לשתות את המים שבה בתוך יום – העבירו לצנצנת גדולה יותר. זה בדרך כלל יחזיק עונה אחת, לפעמים פחות ולפעמים יותר.
תפוח אדמה, בצל ושום: תוכלו להשריש כל אחד מהם בתוך כוס מים ולראות את שורשיהם מתפתחים והתוצאה היא עציץ ירוק ויפה לעיניים. אם תרצו לגדל ממש תפוחי אדמה, בטטות ובצלים – תצטרכו לשתול אותם ישירות באדמה ולתת להם תנאים מתאימים.
גלעיני אבוקדו: יש שיטות שונות לעודד את הנבטת גלעין האבוקדו, האהובה עליי היא לקלף את הגלעין מקליפתו החומה הדקה, לעטוף בנייר סופג ולהרטיב במים. לסגור אותו בתוך שקית, להניח בארון למעלה ולשכוח מזה. כעבור כמה שבועות הציצו וכאשר הניץ שורש – הניחו את הגלעין על שפת כוסית מים, כך שהשורש בתוך המים. סיכוי טוב שהגלעין ינבט ויזדקף לו ענף שבהמשך גם יוציא עלים. השאירו אותו לקישוט במטבח והחליפו מדי פעם מים, או, אם תרצו לשתול בעציץ אם אדמה – זכרו שתצטרכו לספק לו תנאי גידול של עץ אבוקדו צעיר.
3. להנביט זרעים ופסולת
צ'יה, פשתן וקטניות כמו עדשים, שעועית ופול אפשר להנביט ולגדל, העיקר שתבחרו כאלו שהם במצבם הטבעי, דהיינו לא קלויים ולא מבושלים. אין הכוונה לגרום לבזבוז מזון, אבל מתוך חצי קילו של זרעים – הקומץ הקטן ביותר יכול להספיק לכם להפריח אדנית שלמה.
אפשר אפילו להנביט את פסולת המטבח, למשל מהעגבניה שאתם אוכלים תוכלו לסחוט את הזרעים, גם מהפלפל, המלון ומה לא. אפילו זרעי תפוח.
איך? פזרו זרעים על גבי אדמה. ככל שהזרע גדול יותר שימו מספר קטן יותר של זרעים והקפידו על רווחים גדולים יותר ביניהם. כעת יזדקקו הזרעים לחושך, לחות וחמימות על מנת לנבוט. כסו בשכבת אדמה דקה, טפטפו מעל מים בעדינות ומדי פעם טפטפו שוב כדי לשמור על השכבה העליונה לחה (שימו לב, מבלי ליצור עציץ מוצף מים). מה שיעזור לכם בשמירה על החמימות והלחות הוא להניח את עציץ ההנבטה בתוך מיכל זכוכית או פלסטיק שקוף, צנצנת או מתחת לקלוש (פעמון עוגה) זכוכית. לאחר הנביטה תוכלו להוציא את העציץ אל האור ולהמשיך לגדל כשתיל קטן. שיטה נוספת להנבטה היא לפזר את הזרעים על גבי מצע לח של נייר סופג או צמר גפן, בתוך קופסה חשוכה או שתניחו על המכסה שלה בד כלשהו שישמור על החושך. לאחר נביטת הזרעים העבירו אותם למצע שתילה. אפשר לגדל כך גינת מאכל קטנה לשימוש עצמי תוך התחשבות בנפח העציצים, שעות של שמש ישירה, השקיה, דישון ועוד.
4. לגדל צמחי תבלין
מי לא רוצה צמחי תבלין טריים ורעננים בסלט או בתבשיל? אם יש לכם צרור צמחי תבלין טריים, כמו נענע, פטרוזיליה או בזיליקום, תוכלו להשריש במים כמה ענפים, ולאחר מכן לשתול אותם באדמה ולגדל אותם בתנאים המתאימים (שמש, מים, דישון). עוד ועוד ענפים חדשים ייצאו ותוכלו לקצוץ מהם ולהשתמש בהם למאכל.
חסה, כרוב וסלרי אפשר להשריש את הבסיס, אחרי שחתכתם ממנו את העלים והשתמשתם בהם, ומהבסיס עשוי לצמוח מחדש הירק השלם. עשו זאת באדנית עם אדמה על אדן החלון או במרפסת.
אם המניע שלכם הוא אסתטיקה ירוקה בחלל הבית, מי שיתנו לכם את הערך העיצובי הגבוה ביותר הם הבטטה, האבוקדו והאננס, שעשויים להחזיק מעמד תקופה ארוכה עם שורשיהם במים ולגדל ענפים ועלים משמעותיים.
5. לייחר ולהרבות את הקיים - מאלוורה עד סנסיווריה
אם תרצו משהו שיחזיק לאורך זמן רב יותר חפשו ייחורים של ירוקי העד מצמחי הבית שלכם, של השכנים, של גינת הבניין, או בקיצור כל מה שתצליחו למצוא בסביבתם הקרובה. דוגמאות לצמחים שנפוץ למצוא בחצרות ובגינות הרחוב, וגם משרישים בקלות הם היהודי הנודד הסגול, גרניום, קולאוס (נדנודית), ביצן (צמח בגוון ורוד), ואם יש לכם גינה טרופית מוצלת תחת הבניין – סביר מאוד שגדלים בה פוטוסים וסינגוניומים. לצורך השרשה, חיתכו קטע מקצה הענף שעליו כמה עלים בודדים. הכניסו את צידו הקטוע לאגרטל, בקבוק או כל מכל מים, בעדיפות שיהיה שקוף, והמתינו ליציאת השורשים. זה עשוי לקחת בין ימים בודדים לחודשים. כל עוד הוא ירוק וחי - תנו לו סיכוי.
גם שיחי אלוורה אפשר למצוא בחצרות רבות מכיוון שהיא מתפשטת בקלות רבה. במקרה של האלוורה חתיכת עלה לבדה לא תעזור, אלא עליכם לחלץ "תינוק" אלוורה מהאדמה. הסתכלו קרוב לבסיס הצמח ותראו בדרך כלל את בנות האלוורה צומחות סביבה. הן קשורות לצמח האם עם שורש במעין חבל טבור. חפרו בעדינות סביב צמח הבת, עד שתוכלו לאחוז בבסיסו, משכו אותו מהאדמה כך שגם "חבל הטבור" יתנתק (אפשר לחתוך עם סכין או מספריים, אין בכך כל פגיעה בצמח האם או הבת). שימו אותו בעציץ נפרד, השקו והתחילו לגדל.
דוגמה אחרת היא צמח החרבות הפופולרי – סנסיווריה. זהו סוקולנט שתנאי הגידול שלו יכולים לנוע בין תנאי שמש מלאה ועד לפינות החשוכות בבית. כיצד להרבות? החרבות הם העלים, וכל קטע עלה, איפה שלא תחתכו אותו – תוכלו לשים במים או באדמה ולהשקות. הוא יוציא מבסיסו שורשים, ובהמשך ייצאו משם עלים חדשים שיגדלו ויתפתחו להיות עלים מלאים. אפשר להמשיך לגדל אותם במים לתמיד, או להעביר בשלב כלשהו למצע שתילה בעציץ.
רינת טל מסוקולינה היא פְלנְט סטיילרית - מעצבת חללים עם צמחים
