"זה לא קל להיות בעל עסק בתחום האמנות, התרבות או התיירות בעת מלחמה, ובאמת שהעבודה נעצרה כמעט לחלוטין, אבל ראינו כמו כולם את הגיהינום שעבר על תושבי העוטף וחשבנו איך לתת משהו מאיתנו", משתף אותי יחדו גילבר, שותף מייסד של הסדנה Speculo לניפוח זכוכית בקיסריה.
איפה הייתי ומה עשיתי: בסטודיו Speculo של גילבר ושל שותפו גרישה זילבר בתוך גם לאומי קיסריה אירחו משפחות מעוטף עזה ללא תשלום לסדנת ניפוח זכוכית. הצטרפתי אליהם כדי לתעד ולא בטוחה מי התרגש יותר מהמפגש. שנים שלא הייתי בקיסריה וביקשתי אישור להביא את הכלבה החרדתית שלי, שאימצתי שבוע לפני מהדרום.
סדנת ניפוח זכוכית עם מפונים מהדרום
(צילום: מיטל כץ)
הגעו למקום בליווי משפחות עם ילדים מיישובי עוטף עזה, שפונו מבתיהם ושוהים בבתי מלון בארץ. התחלנו עם קפה, שתייה קלה וקרטיבים קרים לפני שניגשים לסדנה החמה. גילבר וזילבר מסבירים למשתתפים מהן האפשרויות ליצירה - כוס, קערה, קנקן, אגרטל או גוף תאורה, ועל טכניקות הצביעה האפשריות.
כשנכנסתי למתחם של נמל קיסריה נזכרתי כמה פסטורלי ויפה פה. כמו בתמונה נגלה אליי הים בצבעי הטורקיז, ההיסטוריה רבת השנים השתקפה מכל פינה לצד גלריות אומנות ומסעדות. לרגע היה נדמה לי שאין מלחמה בארץ. עקבתי אחרי הוראות ההגעה שכללו הליכה עד לשון היבשה בתוך הים ועלייה ב-30 מדרגות דרך מסעדת Limani (מקום אינו נגיש למתניידים בכיסאות גלגלים).
מה המטרה? סדנת סְפֶּקוּלוֹ (זכוכית בלטינית) הוקמה ב-2019 במטרה להיות הבית הישראלי לזכוכית. בחזונם ראו השניים חלל ובו מגוון סדנאות לכל הגילאים, יצירות אומנות וקורסים למתחילים ולמתקדמים. הבחירה בנמל קיסריה, בראש המצודה הצלבנית, ממש בתוך הים, היא חלק מהרצון להפוך את חוויית המפגש עם הזכוכית לייחודית ולמרגשת. המטרה היא לצאת בסוף עם יצירת זכוכית מקורית בעיצוב אישי כדי לקשט את הבית.
ציוד: חשוב להגיע בנעליים סגורות ובבגדי עבודה, כאלו שלא אכפת לכם אם יפגע בהם גיץ. כדאי להביא גם חולצה להחלפה, שכן מזיעים בסדנת הניפוח בשל הקרבה לאש הלוהטת.
מילה על המדריכים: גילבר וזילבר נפגשו במהלך הלימודים בבצלאל והחליטו לייסד סטודיו שיאפשר להם ליצור בזכוכית ולהנגיש את החומר המיוחד לקהל הרחב. במקום מקבלים משקפי מיגון וכפפות.
הרומן של גילבר עם זכוכית התחיל בילדותו, בסטודיו הזכוכית של דודתו משיקגו, ובבגרותו המשיך כשפנה ללימודי זכוכית בבצלאל. "חלמתי להנגיש את קסם הזכוכית לציבור הרחב. רציתי מקום למפגש אנושי ויצירתי שיהיה גם במיקום אסטרטגי", הוא מספר. החלל של סְפֶּקוּלוֹ הוא המימוש של החזון שלו.
לצידו בסדנה עומד זילבר, שותפו למסע. "הרומן שלי עם זכוכית בשנה ב' בלימודים בבצלאל", מספר זילבר, שנכנס לסדנת ניפוח הזכוכית ומאז ועד סוף התואר לא יצא משם. "זכוכית היא חומר מאתגר ומרגש עם חיים משלו".
יוצאים לדרך: מחממים ומקררים לסירוגין
אחרי סבב היכרות, שתייה ונשנושים אנחנו עוברים בחלל כדי להכיר את עמדת העבודה, הכלים וכללי הבטיחות. השניים כבר החלו מוקדם בבוקר לחמם את התנור לטמפרטורת עבודה - 1,200 מעלות צלזיוס.
הסדנה החלה בהדגמה. "אנשים שנכנסים לסדנה מגיעים בדרך כלל בלי רקע. יש המון מה ללמוד ולהבין, ואנחנו מתחילים בהדגמה קצרה שמסבירה להם קצת מי נגד מי בכל הסטודיו הזה. מה תפקיד כל אחד מהתנורים, איך ניגשים לתנורים, איך מחזיקים את המוטות בצורה נכונה ואיך ניגשים אל הכלים וספסל העבודה", מסבירים המדריכים.
אחרי ההדגמה משתתפי הסדנה מתחילים לנפח בעצמם. בדרך כלל מדובר בפיסול של כוס, קערה, אגרטל, גוף תאורה או משקולת נייר. בשני המקרים מתחילים מאיסוף של זכוכית נוזלית בטמפרטורה של 1,200 מעלות מתוך התנור ומשם ממשיכים לעיצוב צורה, הוספת צבעים וניפוח ופיסול.
שלבי הסדנה: מזכוכית נוזלית עד שילוב צבעים
1. איסוף זכוכית: הזכוכית מחוממת לטמפרטורה של 1,200 מעלות בתוך התנור. אוספים אותה כמו דבש ניגר על קצה הצינור ומתחילים בתהליך העיצוב והניפוח. מכיוון שהזכוכית נוזלית אי אפשר לאסוף הרבה בבת אחת והאיסוף נעשה בשלבים. אוספים, מנפחים ומעצבים, נותנים לזכוכית להתקרר מעט ואוספים עליה עוד זכוכית נוזלית.\
2. טבילות בצבע: הזכוכית בתנור היא בדרך כלל שקופה. את הצבעים מוספים במגוון טכניקות - בסדנאות משתמשים בזכוכית צבעונית גרוסה בה טובלים את הזכוכית החמה. הזכוכית הצבעונית נדבקת אל הזכוכית הלוהטת. מכניסים את הזכוכית לתוך התנור להמשך חימום והמסה של הזכוכית הצבעונית - התכה וחיבור שלה לזכוכית השקופה.
3. מריחות צבע: אחת מאפשרויות הצביעה היא איסוף של זכוכית על קצה מוט, טבילה בזכוכית הצבעונית ואז שימוש במוט כמו במכחול - מריחה של הזכוכית הצבעונית על בועת הזכוכית.
4. ניפוח: ניפוח הזכוכית נעשה ממש עם הפה – בדומה מעט לניפוח בלון. ככל שהזכוכית חמה יותר - הניפוח קל יותר. הוצאת הבועה הראשונית היא לפעמים קשה יותר ובהמשך הניפוח הופך קל יותר.
5. עיצוב צורה עם עיתון / כלים שונים: מאריכים את הבועה או מצרים אותה ומכוונים אותה להתנפח בעזרת עיתון רטוב וכלים שונים ובעזרת קירור עם העיתון ושולחן הברזל.
6. שיטוח תחתית: משטחים את קצה הבועה עם קרש עץ - ליצירת תחתית בכלי.
7. העברה למוט נוסף: מדביקים לתחתית השטוחה מוט נוסף עם זכוכית, שוברים את הבועה מהצינור ומעבירים את הכלי מהצינור אל המוט.
8. יצירת ועיצוב פתח כלי: בנקודת השבירה - ניתוק מהצינור - נוצר פתח. מחממים אותו בתנור ופותחים את הפתח בעזרת מלקחיים.
9. הורדה לתנור הרפיה לקירור איטי: כדי שהזכוכית תישאר שלמה עליה להתקרר לאט ובהדרגה. בשביל הקירור האיטי מורידים אותה בסוף התהליך לתוך תנור בטמפרטורה של 500 מעלות. בסוף היום מתחילים לקרר את התנור כולו - ירידה איטית בחום שנמשכת יומיים.
10. שיוף תחתית וקבלת המוצר: אחרי שהיצירות מתקררות באופן מדורג ואיטי הן עוברות שיוף. בסדנה רגילה ולא חינמית הן מגיעות עם משלוח הביתה כשלושה שבועות אחרי הסדנה.
עוד כמה דגשים:
● הסדנה הרגילה בימי שגרה היא סדנה פרטית מחולקת עם שלוש אפשרויות של פעילות: שעה, שעתיים או שלוש.
● הסדנה מתאימה למשתתפים מגיל חמש, זוגות, משפחות, חברות לימי כיף או ימי גיבוש לחברים מהעבודה. משני משתתפים עד קבוצות של 30 איש.
● הסדנאות פועלות גם בסופי שבוע.
● אפשר להזמין גם סדנת מיניאטורות (מגיל 10) שאורכת שעתיים עד ארבע שעות. כל משתתף מקבל מבער אישי שאיתו אפשר לעצב פרחים, תליונים לשרשראות, עגילים או בעלי חיים זעירים מזכוכית.
מיטל כץ היא בעלת המיזם לתיעוד וסיורים בבתי מלאכה, אומנים ועסקים ותיקים בשם "מקצועות שנעלמים מן העולם"
ספקולו - סדנאות ניפוח זכוכית וסדנאות מיניאטורות
