איך הופכים דירה לבית, מה הפריט הכי אהוב בחלל ומה הסיפור שמאחורי השולחן בסלון? "כאן גרים" הוא מדור שמציע הצצה לדירות אורבניות יפהפיות, עם טאץ' ייחודי שלא רואים בכל יום, פריטים מיוחדים, רהיטים מרהיבים, אוספים מעניינים ובעיקר סיפורים מרגשים. הדירות יכולות להיות מפוארות ומהודרות או קטנות ושכורות – כל עוד האנשים שגרים בהן הם המעצבים העיקריים.
כאן גרים בפלאצו פלורנטיני.
העיסוק: ריטה אדריכלית ומעצבת פנים, לב מהנדס בהייטק
המיקום: שכונת פלורנטין, תל אביב
השטח: 120 מ"ר
הוותק: חצי שנה
הסטטוס: בבעלות
ריטה ולב קנו את הדירה אחרי שראו יותר מ-100 דירות בשכונה
( צילום: נועם רון)
ריטה ולב חיים כבר 18 שנה בשכונת פלורנטין והתבגרו יחד איתה, משהיו סטודנטים ועד שהגיעה העת לחיפוש בית לרכישה. אחרי שראו יותר מ־100 בתים בשכונה, ריטה הצליחה לזהות בדירה הזו את הפוטנציאל מבעד למעטפת העייפה. מה שנראתה תחילה כדירה ישנה בבניין שמיועד להריסה, התגלתה כפנינה, והובילה את הזוג למסע חשיפה כמעט ארכיאולוגי - שבירת מחיצות גבס, קילוף שכבות של טיח ומרצפות קבלניות וגילוי פרופורציות נשכחות, מרצפות מצוירות ורוזטות עתיקות. "עד שהחלל התחיל להוביל את התכנון", כפי שהם מתארים. משם התפתח תהליך מרתק שבו כל גילוי הוביל לשינוי וכל שינוי העמיק את האופי - עד שנוצר בית שמרגיש מחובר לשורשים המקומיים שלו ובו בזמן מותאם לחיי המשפחה שנרקמים בתוכו.
21 צפייה בגלריה
אחרי שהורידו את קירות הגבס - הפתחים והפרופורציות הרגישו להם איטלקיים
(צילום: נועם רון)
"אנחנו חיפאים במקור אבל עם השנים התאהבנו בתל אביב, וספציפית בפלורנטין", מספרת ריטה. "התכנון שלה מייצר עירוניות מדהימה - בניינים בקו אפס, רחובות חיים וחתך רחוב נעים. יש פה וייב מיוחד, נינוח ולא מתאמץ וגם מבחינה מקצועית הכול קרוב: בעלי מקצוע, ספקים, חנויות".
לב מוסיף: "התבגרנו בתוך השכונה הזו. כשדריה נולדה היא הייתה אחת הילדות הראשונות כאן. השכונה השתנתה מאוד עם השנים, אבל באיזשהו אופן גם אנחנו השתנינו איתה".
הפלאצו
"כשראינו את הדירה היא נראתה אחרת לגמרי, אבל מיד זיהיתי את הפוטנציאל שלה", מוסיפה ריטה. "ראיתי תקרות גבוהות, הרבה גבס שאפשר לפרק וקשר מזרח־מערב ברור. מידלתי אותה, הורדתי בשרטוט את כל התוספות והעוולות שעשו לה לאורך השנים, וגיליתי חללים מעניינים מאוד. קראתי לפרויקט 'הפלאצו', ארמון באיטלקית, כי אחרי שהורדנו את הגבס, הפתחים והפרופורציות הרגישו לי איטלקיים". היא מוסיפה כי "עבדנו עם קובי דנגור, הקבלן היקר שלנו, והוא והצוות שלו עבדו בסבלנות ועדינות".
מהפנטזיה למציאות
"לתכנן לעצמך זה הכי קשה, נשאבתי לדיאלוג פנימי אינסופי של חלופות ובסוף בחרנו בזו שנתנה את החלל הציבורי הכי פתוח ורחב" מספרת ריטה. "כשעברנו לשלב הביצוע התחילו ההפתעות: גיליתי את המפלסים האמיתיים של הדירה, וכדי להעביר את התשתיות כראוי מבלי לייצר דירוגים מוזרים, החלטתי להגביה חצי בית במדרגה, מה שיצר חלוקה מעניינת ונעימה לחלל. גילינו בהמשך משקופים מקוריים חתוכים, בסיס נורה עתיק בן 100 שנה, מרצפות מצוירות וציורי קיר ששינו את כל הקונספט התכנוני וסקאלת הצבעים והכניסו אותי לדילמה כמעצבת - כמה לחשוף וכמה להשאיר. עשינו הרבה מהחשיפות במו ידינו בליווי סטודיו אקה של קטי קנבסקי שהנחתה אותנו בעבודת הקילוף העדינה והסיזיפית. זו הייתה תקופה מתישה, אבל דרך העבודה נקשרנו לדירה עמוקות. הרגשתי שאני והבית נהיים ישות אחת".
המטבח
"במטבח היה לי חשוב שהאי יהיה המרכז - אהבתי את הרעיון שכל הפעולות קורות עם הפנים לבית ולא לקיר", מספרת ריטה. "מבחינה חומרית, ידעתי שאני רוצה שילוב של נירוסטה ועץ. הבסיס הוא מאיקאה, ושדרגנו עם חזיתות פורניר ממחסן עצים ששייפנו והתקנו בעצמנו, וגם ביחידות הנירוסטה עשינו התאמות וייצרנו חלקים לבד שלא היו קיימים בחנות. תוך כדי השיפוץ גילינו את קורות התמיכה שהחלטנו להשאיר ולעבוד סביבן, ומשם נוספו פריטים כמו הוויטרינה הסובייטית התלויה שמצאתי במרקטפלייס של פייסבוק, התאורה בהזמנה מיוחדת שתלויה מעל האי ואריחי השוקולד שנשארו מחדר הרחצה ומוסיפים המון".
פינת האוכל
"פינת האוכל נבנתה סביב שולחן מ'שמרת הזורע' שמצאנו במרקטפלייס - שולחן נפתח ששיפצנו בעצמנו. סביבו הצבנו מיקס של כיסאות שכל אחד הגיע ממקום אחר: כיסא עץ שמצאנו ברחוב, כיסא נוסף מהמשפחה ברוסיה שהיה בבית של סבא־רבא שלי, כיסאות לבנים ששיפצנו ושרפרפים שבנינו בקורס נגרות", נזכרת ריטה. "המראה הענקית הגיעה לגמרי במקרה מפרויקט אחר שתכננתי, ובגלל שהיא בגובה של שלושה מטרים, היא נשארה בדיוק במקום שבו הנחנו אותה כשהעלינו אותה לדירה".
21 צפייה בגלריה
הסלון מורכב מתמהיל של רהיטים מהזבל, רהיטי איקאה משודרגים ופריטי וינטג'
(צילום: נועם רון)
הסלון
"הסלון מורכב מתמהיל של רהיטים מהזבל, רהיטי איקאה משודרגים ופריטי וינטג'", אומרת ריטה. "המזנון בנוי מפלטות עץ בירץ' (ליבנה) שנשארו מהבנייה, והוא עומד על לבנים שמצאתי בפייסבוק ואספתי מהבית של מנשה קדישמן. עליו ניצב אוסף ספרי עיצוב ואדריכלות, עבודות אמנות ואגרטל של אלבר אלטו שהבאנו מפינלנד. הכורסה היא דנית מקורית של המעצבת Grete Jalk שחברים מצאו ברחוב, את הכיסא קיבלתי מהבוס הקודם שלי ואת הספה הנפתחת הזמנו מ־Innovation Living לפני כמה שנים. חיפשתי המון זמן שטיח ירוק בגוון מדויק ובסוף מצאתי מוכר ב'אטסי' שהסכים לייצר לי אחד לפי גוון RAL ששלחתי לו. השולחן הכחול מהחנות Prat Living, ושולחן העץ של המותג HAY. בתקרה נשאר בית הנורה העתיק שמצאנו בשיפוץ, חידשנו אותו והפכנו לרוזטה, ששילבנו יחד עם חלקים שקנינו ב'זגורי תאורה' ואהיל של איקאה".
חדר השינה
"בחדר השינה תכננתי את המשקופים והדלת בנגרות בגוון שהגיע מהקירות החשופים. את הפאנל בחרתי לעשות בצבע שמן שעובד עם המראה הגולמי של הקיר ועזר לתקן את הפגיעות שהיו בו. המיטה של איקאה, ועליה כיסוי מיטה קטיפתי. מאחוריה תלוי הדפס שהבאנו מטיול בסקוטלנד. גם ארון הבגדים של איקאה, אבל שדרגתי אותו עם ידיות יפות. גוף התאורה הוא וינטג' מ'רועי אוסף' בפייסבוק, והגופים האדומים על הקיר הם מהמרקטפלייס. החדר יצא כל כך מיוחד בגלל כל האילוצים והאדפטציות שעשיתי לאורך השיפוץ, וזה היה יוצא הרבה פחות מעניין אם הייתי מתכננת מראש".
חדר הרחצה
"מאחורי המיטה תכננתי את חדר הרחצה. זה התחיל כמו קוריוז על חדרי מלון, אבל פתאום מצאתי את עצמי מבצעת את זה, והאמת היא שזה חדר רחצה מפנק בטירוף", מוסיפה ריטה. "היה לי חשוב להשאיר את המבט פתוח, ולכן ההפרדה היא בווילון עם אופציה לסגירה מלאה. המקלחת פתוחה לגמרי ועובדת בזכות שיפועים מדויקים, את יחידת הכיור הצרה תכננתי עם UOMI, ואת אריחי השוקולד בחרתי בגלל הצבעוניות של הקיר המקורי, הם יוצרים רגע גרפי מיוחד".
חדר העבודה
"חדר העבודה הוא גם חדר האירוח, חלל היברידי שמשרת כמה מטרות. הוא חדר כלוא ללא חלון ולכן תכננתי בו חלון עליון חלבי, שמכניס אליו אור מהחדר הצמוד מבלי לפגוע בפרטיות. יש בו ספת וינטג' נפתחת שמצאתי במרקטפלייס, ועליה הנחתי שמיכה שהייתה שלי כשהייתי תינוקת. את הכיסאות קניתי ממשרד שנסגר ועל אחד מהם מונח שטיח וינטג' ממקסיקו. גופי התאורה הם חיקוי של Artemide מעלי אקספרס שעושים אור מהמם. במקום סולם רגיל שיוביל לבוידם מצאתי סולם התעמלות מיד שנייה שהפך גם לאלמנט מגניב על הקיר".
חדרי השינה של הבנות
"בכניסה לחדרים בחרתי בדלתות קבלן פשוטות, ושילבתי מעליהן חלון עליון בנגרות - מחווה לפתחים של הדירה המקורית, אבל בפתרון שהיה הרבה יותר נגיש מלשחזר אותם אחד לאחד. גם בחדרים עצמם השארתי חלק מהקירות חשופים, ובמקום פאנל רגיל השתמשתי בפלח אלומיניום שעובד טוב עם הקירות ועם רצפת הטרצו ויוצר מראה אסתטי יותר. בחדר של אביגיל יש כורסת ילדים שנפתחת לאירוח, מנורה מ'אבי וינטג'', שטיח מהודו שקיבלנו בירושה וגופי תאורה ממחלקת הילדים באיקאה. אצל דריה יש גוף תאורה מרכזי שמצאתי במרקטפלייס, פינת למידה קטנה ומרפסת פרטית משלה".
חדר הרחצה של הבנות
"רציתי שיהיה מעניין אבל עדיין קוהרנטי לסגנון הבנייה, באווירת אר־דקו. השתמשתי באריחים פשוטים, ואת יחידת הכיור יצרתי ממשחק עם ארונות איקאה בסיסיים. הוספנו ארון תרופות מזארה הום שנתן נגיעת וינטג', יחד עם גוף תאורה מהחנות של עמיאל בחיפה ומראת איקאה ישנה שצבעתי. היה כאן ניסיון לחשוב מחוץ לקופסה כדי להוזיל את העלויות וכדי ליצור חלל מעניין".
נועם רון - אדריכלית, מעצבת, צלמת וכותבת, שמספרת את סיפורן של דירות אורבניות מעניינות. רוצים להשתתף במדור? פנו במייל kangarim.info@gmail.com
