במבט ראשון נדמה שהגענו למשתלה. עשרות עציצים מונחים באדניות, אחרים תלויים מהתקרה וכולם יחד יוצרים תחושה של ג'ונגל. יש כאן מונסטרות רחבות עלים, סוקולנטים זעירים, קקטוסים, שיחים פורחים וצמחים טרופיים שנראים כאילו נלקחו היישר מחממה תאילנדית. אבל זו אינה משתלה, אלא חצר ביתה של נעמה מהצרי המתגוררת עם הוריה במושב בית עריף ליד שוהם.
"אני אמנם גרה עם ההורים, אבל אני מגדלת לבד את כל הצמחים והעציצים. זה הכול אני", היא אומרת בחיוך. בגיל 22 בלבד, נעמה הפכה את פינת החצר המשפחתית ששטחה 40 מ"ר לממלכה ירוקה וקסומה עם כ־100 צמחים מסוגים שונים. "יש לי פה צמחים מטפסים, סוקולנטים, שיחים וגם צמחים טרופיים ממש יקרים", היא מספרת. "יש לי אפילו מונסטרה אלבו שבן הזוג שלי קנה לי ליום ההולדת. זה צמח נדיר, זה עלה לו 800 שקל".
הכול התחיל מצמח אחד
הקשר של מהצרי לעולם הצמחים התחיל רק בשנים האחרונות. "סבתא שלי תמיד הייתה בעניין של צמחים ונהגתי להתבונן איך היא שותלת פרחים בחצר. אבל אני בניגוד אליה הייתי בכלל בקטע של צמחי פלסטיק", היא צוחקת. "היה לי אחד כזה בחדר. לא עניין אותי להתעסק עם צמחים אמיתיים. זה נראה לי כאב ראש. לדאוג למים, שמש, דישון. לא בשבילי", היא נזכרת.
הכול השתנה כשאמא שלה רצתה לדבריה "איזה צמח גדול לכניסה לבית". מהצרי התלהבה והתחילה לאט־לאט לרכוש בעצמה כמה עציצים לכל מיני פינות. "שמתי מדף קטן עם כמה עציצים, ואז עוד אחד, ועוד אחד ופתאום זה התמלא. הייתי קונה בלי להבין כלום. אפילו קניתי כמה עציצים מאיקאה. שמתי צמחים בשמש כשהם בכלל לא אמורים להיות שם, הייתי משקה כל יום או לא משקה בכלל", מספרת מהצרי.
עם הזמן, הפכו הניסוי והטעייה שלה להתמחות. אחרי השחרור מהצבא, שם שירתה כחובשת ("הצבא היה לי קצת קשה, ההתעסקות בצמחים מאוד עזרה לי אחרי זה"), היא מצאה עבודה במשתלה ליד הבית. "כשהתחלתי לעבוד שם, הכול התחבר. התחלתי להבין באמת למה כל צמח זקוק. איזה מהם מתאים לשמש, איזה לבית, כמה מים כל אחד צריך. הרבה אנשים חושבים שיש 'צמחי בית' ו'צמחי חוץ', אבל זה לא באמת נכון. פשוט יש צמחים שדורשים יותר או פחות אור".
כיום מהצרי משקיעה שעות ארוכות מזמנה בגידול ותחזוקת העציצים. "אני יכולה לחזור מהעבודה במשתלה אחרי עשר שעות, ואז לעבוד על העציצים שלי במשך שעתיים", היא מודה. "יש תמיד מה לעשות: לדשן, לבדוק שאין מזיקים, להעביר צמח שכבר צפוף לו לעציץ גדול יותר. זה ממש לא רק להשקות. זה כבר נהיה תחביב־התמכרות. אני פשוט נהנית לשבת ליד העציצים, לעבור אחד־אחד, לבדוק, לחתוך, להרבות, לשתול".
תחביב לא זול
ומה מבחינת עלויות? מהצרי מודה שזה לא תחביב זול, אבל גם לא כזה שצריך לשבור קופת חיסכון בשבילו. "זה תלוי איפה קונים. יש משתלות יקרות ויש כאלה שמוצאים בהן מציאות. אני גם מקבלת 20 אחוז הנחה בעבודה, אבל אני משתדלת לעצור את עצמי. לפעמים מגיעה סחורה חדשה ואני אומרת לעצמי: 'תנשמי, יש לך כבר מספיק כדים'. יום אחד ראיתי במשתלה שיש להם עמדת שתילה – כיור נירוסטה ענק, ששופכים לשם אדמה וזה הכי נוח. אז אבא שלי הביא לי כזה גם והוא קונה לי לפעמים גם שקי אדמה", היא מסבירה.
ההורים שלך תומכים בתחביב שלך?
"כן, הם אוהבים את זה מאוד. זה הפך את החצר שלנו למשהו אחר לגמרי. גם בן הזוג שלי מאוד תומך בזה, למרות שהוא עצמו פחות בקטע של צמחים. כשרק הכרנו היו לו ארבעה צמחים בחדר וממש התלהבתי מזה, וההורים שלו הזמינו אותי לבוא איתם למשתלה ולקנות צמחים".
עבור מהצרי, ההתעסקות בצמחים היא לא רק עניין של אסתטיקה, זו גם תרפיה. "השתילה בידיים זה משהו שממש מרגיע אותי. בהתחלה עבדתי עם כפפות, אבל זרקתי אותן. פשוט כיף לגעת באדמה", היא אומרת. "הרבה שואלים אותי למה אני לא עוברת לפלסטיק - אין מזיקים, לא צריך להשקות. אבל אין כיף כזה כמו לקנות צמח קטן ולראות אותו מוציא עלים חדשים. במיוחד באביב, כשפתאום הכול מתעורר".
החיבור הזה בין צמחים לחיים הופך אצלה גם לשפה פנימית רגשית: "הרבה פעמים אני חושבת על זה שאם צמח לא מתפתח בתנאים שמתאימים לו - הוא לא גדל טוב. ככה גם בני אדם. אם אתה לא במקום שטוב לך, אתה לא תצמח. לפעמים צריך 'לגזום' קצת כדי לגדול מחדש".
כשמהצרי לא מטפלת בצמחים, היא לומדת להיות מקעקעת. "אני אוהבת מאוד לצייר וכבר בגיל 12 היה לי חלום להיות מקעקעת. עשיתי קורס מקרקעים לפני חצי שנה, ואני נהנית לקחת השראה מהטבע – מהזרימה, מהעלים, מהצורות. אני יושבת בחצר עם האייפד, מוקפת צמחים ומציירת את מה שאולי גם יהפוך בעתיד לקעקועים".
אילו תגובות את מקבלת מאנשים?
"יש כאלה שאומרים לי 'וואי, את משוגעת?' ושואלים בתדהמה מי משקה את כל זה. ויש כאלה שממש מתלהבים. החברים שלי מאוד אוהבים לשבת בפינות הישיבה בחצר ולראות את הצמחים. יש גם כאלה שמתייעצים איתי לגבי גידול צמחים. לא הייתי רוצה לפתוח בעצמי משתלה, כי אני יודעת כמה קשה לנהל עסק כזה, אבל אולי אלמד אגרונומיה ועיצוב נוף. בינתיים אני נהנית מאוד מהתחביב שלי. כל פעם שאני יושבת בחצר ומסתכלת על הצמחים, זה פשוט עושה לי טוב. זה המקום שלי".
לסיום משתפת מהצרי את הטיפ שלה למי שרוצה להתחיל לגדל צמחים: "פשוט לנסות. זה הרבה ניסוי וטעייה, ולא צריך לפחד אם צמח מת. גם לי מתו המון צמחים בדרך. זה חלק מהלמידה. היה לי פעם צמח שכמעט זרקתי כי הוא נבל לגמרי. חתכתי אותו, ויום אחד ראיתי שצומח לו ירוק חדש מלמטה. זה היה רגע של קסם. מאז אני תמיד אומרת שצריך סבלנות, לחקור, לשאול, לבדוק מה מתאים לכל צמח, איזה אור ואדמה הוא צריך, ולגדול ולהתפתח ביחד עם הצמח".
