עם התקדמות הלחימה הקרקעית במלחמת ״חרבות ברזל״ חשף דובר צה״ל, תא״ל דניאל הגרי, בשבוע האחרון בסדרה של תדריכים לתקשורת המקומית והזרה מידע מודיעיני שמוכיח כי ארגון הטרור חמאס, שאנשיו ביצעו את הטבח ההמוני ביישובי הדרום ב-7 באוקטובר, מיקם מתחת למתחם בית החולים שיפא בעזה את המפקדות הראשיות שלו. המרכז הרפואי המרכזי בעזה, הממוקם במערב העיר, ונבנה בידי אדריכלים ישראלים בהובלת גרשון צפור ובנימין אידלסון ז"ל, מאכלס בתוכו ומתחתיו מקלטים לבכירי הארגון, פתחי פירים לרשת מנהרות הטרור של עזה תחתית (המכונה המטרו של עזה), מרכזי ניהול ירי רקטי ותשתיות טרור נוספות.
20 צפייה בגלריה
צילומי המודלים של בית החולים שיפא, כולל מבנים שתוכננו אך לא הוקמו
(צילום: רן ארדה, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
האם כאן מסתתרים בכירי חמאס? מרתפי שיפא, שבנתה ישראל
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
בניית שיפא, בתמונה שצילם האדריכל גרשון צפור בעצמו
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
לפי הדיווחים, מאכלס ביה"ח בתוכו ומתחתיו מקלטים לבכירי הארגון, פתחי פירים לרשת מנהרות הטרור
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
המידע המודיעני שנחשף השבוע, ובו גם הדמיות אדריכליות מרהיבות, מוכיח שוב טענות שעולות כבר מתקופת מבצע "עופרת יצוקה" (2009), אז טען השב"כ כי אנשי חמאס משתמשים בבית החולים כמתקן פעילות ומסתור מתוך ביטחון כי צה"ל לא יתקוף מבנה הומניטרי. כבר אז טענו כי מרתף בית החולים הופקע על ידי חמאס ומשמש כמפקדה. בהמשך, בעיצומו של מבצע "צוק איתן" (2014), טען כתב הוושינגטון פוסט כי מבני בית החולים שיפא משמשים כמפקדה הראשית של ארגון חמאס, וכי אנשי הארגון מתנהלים בחופשיות במסדרונות ובמשרדי בית החולים. פעיל חמאס שנעצר במהלך "צוק איתן" אף הודה בחקירתו כי איסמעיל הניה ובכירי חמאס מסתתרים בקומת המרתף של בית החולים המפורסם, אחד מכ-20 בתי חולים ברצועה.
20 צפייה בגלריה
דלפק הקבלה בבית החולים, בשנות ה-80. נבנה בסטנדרט גבוה
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
בית החולים שיפא, נבנה בסטנדרט בינלאומי ומזכיר בתי חולים בארץ
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
היסטוריה של מלחמות וטרור
לא רבים יודעים שהמבנה האיקוני, שהפך לסמל בינלאומי וממקד תשומת לב רבה, נבנה מראשיתו ועד סופו בתכנון ובביצוע אדריכלים ישראלים. קומות המרתף הראשונות המשוכללות של בית החולים תוכננו ונבנו במהלך שנות ה-80 במשרדו של צפור בתל אביב, בהזמנת המחלקה לעבודות ציבוריות (מע״צ) שהייתה אחראית כבר בתקופת המנדט הבריטי על הקמת בתי חולים ממשלתיים. צפור הוזמן אז לתכנן מבנה מיון מודרני מרכזי משוכלל לבית החולים, ובהמשך גם הציע תוכנית אב וחזון מפורט לשנת 2000 להמשך התפתחות ״קמפוס״ שיפא, תחת הקונספציה המתעתעת של דו-קיום עם תושבי עזה. באורח אבסורדי, שנים ספורות לפני שקיבל על עצמו תכנון בית חולים לאוכלוסייה ערבית - שיהפוך לבונקר הטרור המרכזי של רצועת עזה - עסק צפור בשנים 1972-76 בהסבתה של מערכת הבונקרים והחפירים של גבעת התחמושת לאחד מאתרי ההנצחה המרכזיים של מלחמת ששת הימים.
ב-1972 נחנך לצד שיפא, בית חולים למחלות עיניים ובו עבדו רופאים ישראלים ועזתים ובשנות ה-80 שיפצה ישראל והרחיבה את מתחם בית החולים כולל חפירת קומה תת-קרקעית מבטון, המשמשת בעשורים האחרונים כמפקדה של ארגון טרור רצחני שביצע לפני חודש את הטבח ביישובי הנגב המערבי
20 צפייה בגלריה
ב-1967 מינה הממשל הצבאי הישראלי רופא ישראלי כאחראי על מערכת הבריאות ברצועה והפעילות בשיפא חזרה לשגרה
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
"בנינו להם בסטנדרט של תל השומר. 3-2 מאושפזים בחדר"
(צילום: AP Photo / Lefteris Pitarakis)
לבית החולים שיפא יש היסטוריה של מלחמות וטרור. במלחמת ששת הימים טופלו בו חיילים מצרים פצועים ובשעות הערב של ה-6 ביוני 1967, עם הגעתם של כוחות צה"ל אל הבניין, נערך בו מעמד הכניעה של צבא מצרים במלחמה. הממשל הצבאי הישראלי מינה רופא ישראלי כאחראי על מערכת הבריאות ברצועה והפעילות בבית החולים שיפא חזרה לשגרה. עד שנת 1969 התרחבה המחלקה הפנימית בבית החולים, אך באותה השנה נמלט מהזירה מנהל המחלקה, ד"ר ריאד זענון (לימים שר הבריאות של הרשות הפלסטינית), לאחר שנחשף כי סייע בהעברת כספים לארגוני טרור.
20 צפייה בגלריה
חדרי הניתוח המשוכללים שהגיעו קומפלט מאנגליה
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
בנובמבר 1972 נחנך לצד שיפא, בית חולים למחלות עיניים ובו עבדו רופאים ישראלים ועזתים ובשנות ה-80, כאמור, שיפצה ישראל והרחיבה את מתחם בית החולים בסיוע אמריקאי, בפרויקט שכלל גם חפירת קומה תת-קרקעית מבטון, המשמשת בעשורים האחרונים כמפקדה של ארגון טרור רצחני שביצע לפני חודש את הטבח ביישובי הנגב המערבי.
קומת המרתף - חשובה לחמאס
קומת המרתף של שיפא, שתוכננה בתל אביב, התפתחה עם השנים להיות המתקן התשתיתי החשוב ביותר של חמאס, מרכז תקשורת שליטה ופיקוד שיש בו גם חולים (ואולי גם חטופים פצועים). הקומה הזו גם הפכה במידה רבה את בית החולים לסמל לניצול הפושע שעושה חמאס במתקנים אזרחיים הומניטריים ברצועה ובעיקר בבתי חולים, כמו גם בבתי החולים האינדונזי הקטארי וכ-30 מתקני בריאות אחרים שדובר צה״ל אמר אמש כי ימשיך לחשוף עם התקדמות הלחימה.
20 צפייה בגלריה
הקבלן לקח בזמנו את פעילי חמאס בתור חברת שמירה כדי למנוע נזקים לבניין
(צילום: AP Photo / Lefteris Pitarakis)
20 צפייה בגלריה
האדריכלים הישראלים החלו עם 320 מיטות, ששירתו את 210 אלף תושבים העיר עזה אז
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
ביולי 2014, בעיצומו של "צוק איתן", פרסמנו כתבה נרחבת על האדריכלות של שיפא, שמזכיר מאוד את המבנה הקודם של בית הספר בצלאל בהר הצופים, ועיצוב הפנים שלו דומה מאוד לזה של בתי חולים ישראליים. כיום, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, בשעות שצה״ל פועל בתוך העיר עזה ומהדק את טבעת האש סביב מתחם בית החולים, אפשר לשער כי המבנה עומד לקראת פינוי והריסה מלאה או חלקית.
באופן אירוני, מתחם בית החולים שיפא ("החלמה" בעברית) הוא דוגמה קיצונית למונח תכנוני אופנתי של עירוב שימושים או Re-Use בשפה טרנדית. בית החולים הוקם בתקופת המנדט הבריטי ולאחר 1948, עם הכיבוש המצרי של הרצועה, החל להתפתח כמרכזה הרפואי העיקרי ובמהלך שנות ה-60 נוספו לו מיטות, מחלקות ואגפים.
"הקבלן לקח את חמאס בתור חברת שמירה כדי למנוע נזקים לבניין"
ב-6 ביוני 1967, יומה השני של מלחמת ששת הימים, הגיעו כוחות צה"ל לבית החולים ששימש זירה למעמד הכניעה. ההנהלה הישראלית שהחליפה את ההנהלה המצרית-הפלסטינית פיתחה בתוך שנתיים את המחלקה הפנימית בבית החולים לכמה מחלקות משנה.
ישראל לקחה חלק בפיתוח התשתיות של שטחי יהודה שומרון ועזה אחרי 1967 במה שנראה ממרחק הזמן כהמשך ישיר לתופעה הרווחת של ייצוא הידע האדריכלי מישראל למדינות מתפתחות באפריקה, בדרום אמריקה ובמזרח הקרוב והרחוק בשנות ה-50 וה-60. בין יתר הפרויקטים, הוטל על מחלקת העבודות הציבוריות (מע"צ אז, כיום חברת "נתיבי ישראל") להקים תשתית רפואית ברצועת עזה. למע"צ היה ניסיון רב בהקמת בתי חולים ממשלתיים בארץ מאז הקמתה בשנת 1921 בזמן השלטון הבריטי ובמיוחד לאחר 1948, כשעברה לאחריות ממשלת ישראל.
בשנת 1966 שכרה מע"צ את האדריכלים גרשון צפור ובנימין אידלסון לתכנון בית החולים הפסיכיאטרי ובית הספר לאחיות בבאר שבע. צפור ואידלסון פרשו בשנת 1964 ממשרדו המשגשג של אדריכל אריה שרון והקימו משרד עצמאי. על סמך ניסיונם במשרד שרון, שבו תוכננו באמצע המאה שעברה בתי החולים הגדולים המרכזיים בארץ (בילינסון, איכילוב, סורוקה ועוד), פיתח משרדם, לצד תכנון שוטף של מנעד פרוגרמות, התמחות בתכנון בתי חולים ומרכזים רפואיים, מרפאות, מכוני מחקר ומעבדות.
במשרד תוכננו, בין השאר, בית החולים הפסיכיאטרי "עזרת נשים" בירושלים (1975-1968) ומרכז רפואה תעופתית לחיל האויר (1970), המרפאה האזורית של קופת חולים ברמת אשכול בירושלים (1977), אגף אשפוז ומרפאה אזורית בבית החולים "השרון" בפתח תקווה (1976-1973), בית חולים וטרינרי בבית דגן (1988-1985), מרפאה אזורית "פתחת שלום" (1985) ועוד. כמו כן, פותחו במשרד דגמים תיאורטיים משוכללים לבתי חולים לארצות מתפתחות כמו תאילנד ואיראן.
הניסיון המצטבר של אידלסון וצפור בתכנון מעשי ותיאורטי בתחומי הבריאות באזורי פיתוח קיבל הזדמנות למימוש אחרי 1967, אז נשכרו השניים, על ידי מע"צ ובתיאום שירותי הבריאות והממשל האזרחי, לתכנן במקביל את פיתוחם ושכלולם של שני בתי חולים בשטחים הריבוניים החדשים של ישראל, בהם "בית-החולים ע"ש הנסיכה עאליה" בחברון (1985-1978) והמרכז הרפואי אל-שיפא ברצועת עזה.
20 צפייה בגלריה
תאל שמואל גורן מתאם הפעולות בשטחים לשעבר, מדבר עם רופאים ערבים בבית חולים שיפא, 1989
(צילום: דוד רובינגר)
עם כניסתם לתפקיד קיבלו אידלסון וצפור בית חולים עם 320 מיטות, ששירת את 210 אלף תושבי העיר עזה אז, והחלו לעבד פרוגרמה ותוכנית-אב למרכז רפואי משוכלל עם מחלקות חדשות ומרפאות על כל השירותים הנלווים. לאחר מותו של אידלסון בשנת 1972 המשיך צפור ללוות את פיתוח בית החולים בעשורים הבאים. בשנים 1978-1977 ניסח צפור תוכנית-אב למוסדות רפואה ביהודה ושומרון ובסוף שנות ה-80, יחד עם האדריכלים טדי ובן קפלן, גיבש צפור עבור מע"צ, המינהל האזרחי ומשרד השיכון "תוכנית-אב לשנת 2000" למרכז הרפואי שיפא בעזה.
התוכנית התבססה על יעד של כ-900 מיטות בקמפוס בשטח של כ-50 דונם שישרת לא רק את תושבי העיר אלא את כלל תושבי הרצועה וקבעה מבנים ישנים להריסה לטובת מבנים רבי-קומות על פי סטנדרטים רפואיים בינלאומיים. באותן השנים חנך צפור בשיפא את הבניין המרכזי, מבנה בן שש קומות שכלל מחלקת מיון, מחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, שבעה חדרי רנטגן, חמישה חדרי ניתוח ו-150 מיטות.
20 צפייה בגלריה
יעד של כ-900 מיטות בקמפוס בשטח של כ-50 דונם
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
מיון, מחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, שבעה חדרי רנטגן, חמישה חדרי ניתוח ו-150 מיטות
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
מתחת לבית החולים נמצאים פירים למטרו של עזה וכן מפקדות של חמאס
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
אלמנטים אדריכליים בבית החולים שיפא. מזכיר פרויקט אחד של גרשון צפור - בניין בצלאל בירושלים
(צילום: גרשון צפור, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
20 צפייה בגלריה
הידיעה בעיתון על הפרויקט הישראלי בעזה
(צילום באדיבות אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)
בתחילת שנות ה-90 הצטרף למשרד בנו של צפור, ברק, שנזכר בזמנו כי "בסוף שנות ה-80 היו נכנסים עם ג'יפים צבאיים לליווי פיקוח עליון. הקבלן לקח את חמאס בתור חברת שמירה כדי למנוע נזקים לבניין. מפעם לפעם היה בכל זאת איזה בקת"ב מזדמן. אחרי אוסלו יצא לנו להיפגש עם מנהל בית החולים. הוא סיפר שהיפנים והאירופאים בנו להם שם עוד מבנים אבל בסטנדרט של עולם שלישי עם 10 אנשים בחדר. אנחנו בנינו להם בסטנדרט של תל השומר. שניים-שלושה מאושפזים בחדר. חדרי ניתוח מתועשים שהגיעו קומפלט מאנגליה, בסטנדרט של משרד הבריאות".
ד"ר אדריכל צבי אלחייני הוא היסטוריון של הבנייה וההרס במרחב הארץ ישראלי
