יש לנו ראיון בשבילך

חודשים אתם כבר עוברים על מודעות הדרושים, קורות החיים שלכם מסתובבים כמעט בכל המשק - וכלום. עד שבוקר אחד הטלפון מצלצל וזה נשמע כמו תחילתה של ידידות מופלאה. אולם הדרך לתלוש המשכורת הראשון ארוכה יותר ממה שחשבתם. שיחת טלפון, ממש כמו זו שאתם קיבלתם, קיבלו עוד עשרות נוספים. כולם מתמודדים על אותה משרה. ארגונים רבים יסתפקו בראיונות כדרך סינון עיקרית לבחירת המועמד, אחרים ישתמשו גם במבחני מיון.
ראיון עבודה הוא מעמד מלחיץ. בזמן קצר מאוד המרואיין צריך לשווק את עצמו על הצד הטוב ביותר.
דברים שתאמרו, וגם אלו שלא תאמרו, הדרך בה תתנהגו ואפילו הכימיה ביניכם לבין המראיין עשויים לקבוע את גורלכם המקצועי בארגון אליו אתם מבקשים להצטרף. היכרות עם השאלות שאתם עשויים להישאל בראיון עבודה והכנה מוקדמת של התשובות עשויה לשפר את מצבכם ולהסיר מעליכם חלק מתחושות הלחץ והחשש מהבלתי נודע.
חשוב: במקרים רבים המועמד שהתקבל הוא לא תמיד המתאים ביותר, אלא דווקא זה שהשכיל להיערך בצורה ראויה לראיונות ולמבחני המיון השונים, ולשכנע את הארגון שהוא המועמד המתאים להם ביותר. מי שיודע למכור את עצמו טוב יותר, כך גדלים סיכוייו להשיג את המשרה הנחשקת.

אז איך מתכוננים לראיון עבודה?

רוב המרואיינים רואים במראיין דמות מאיימת, בעלת כוח להשפיע על גורלם. במקרים בהם המראיין הוא פסיכולוג, הלחץ גדול עוד יותר. המרואיין סבור שהמראיין יכול לקרוא את מחשבותיו ולחשוף את חולשותיו. שיש לו יכולת, כמו למכשיר רנטגן, לחדור לנבכי נפשו ולגלות את סודותיו. חלק מהמרואיינים נוטים להסתגר, להתגונן, להצטנע ולענות בקול חלש, כאילו הם מנסים להסתיר מהמראיין את חולשתם.
בסתר ליבם הם מקווים שהמראיין יעריך את עדינותם, צניעותם, ואנושיותם ויראה בתכונות אלה יתרון.
לעומתם, יש מרואיינים שתחושת הלחץ מהמראיין מעוררת בהם התנגדות וזלזול כלפיו. הם מתייחסים כלפיו בביקורתיות וחושבים: "מי הוא בכלל? הוא אינו מכיר את יכולתי האמיתית ואינו מסוגל בראיון לדעת אם אני באמת מתאים". כשהמראיין שואל אותם הם עונים בשאלה חוזרת, בציניות ובהתרסה. הם מתנהגים כאילו שאלות המראיין אינן לגיטימיות. לדעתם, אם ייכשלו בראיון, הדבר נובע מחוסר יכולתו של המראיין להעריך את יתרונותיהם, ולא בגלל היעדר כישורים מתאימים.
לדוגמה: מנהל שיווק בחברה גדולה, בן 43, בעל תואר שני במינהל עסקים, ניגש לראיון במכון מיון.
כשהוא מגיע, מתברר לו שהוא ירואיין על-ידי בחורה בת 24. המחשבה הראשונה שמתעוררת בראשו היא:
"מה היא יודעת בכלל? נראה לי מוזר שנתנו לבחורה כל-כך צעירה לראיין אדם מנוסה כמוני". כשמתחיל הראיון והיא שואלת אותו שאלות אישיות, הוא מתייחס לשאלותיה בביטול ובציניות. בגלל החשש שלו מתוצאות הראיון, הוא מתנהג כלפי המראיינת הצעירה בתוקפנות ובביקורתיות. המראיינת חשה מותקפת, ומגיעה למסקנה שהמועמד הוא אדם תוקפני וחסר גבולות. היחס המזלזל שלו מתפרש כהתנהגות לא מתאימה וכחוסר ביטחון.
בניסיון להתגבר על החשש מכוחו של המראיין, הרבה מרואיינים טרודים לפני הראיון בשאלה, מיהו המראיין? הם סבורים שככל שידעו יותר פרטים על המראיין, יוכלו להתאים את התנהגותם לאישיותו ולציפיותיו וכך יצליחו בראיון. הרבה יועצים (לא מקצועיים) אף ממליצים על דרך התמודדות זו. לדעתם, לפני הראיון מומלץ ללמוד מיהו המראיין, מהם תחביביו וכדומה, ולכוון למחשבותיו של המראיין וכך לזכות באהדתו.
אבל הניסיון שנרכש מוכיח שהצעה זו מזיקה. כשאתם מוטרדים מאישיותו של המראיין, מנסים לדעת מראש את נטיותיו, ומרבים במחשבות עליו לקראת הראיון, אתם מעצים את כוחו בתודעתכם והופכים את דמותו לחזקה ומאיימת. מרואיינים רבים נכשלים בראיון, בעיקר בגלל החשש מכוח המראיין ורצון מוגזם למצוא חן בעיניו. הניסיון מראה שעיסוק במראיין פוגע ביכולת להתמודד עם השאלות בראיון. הגישה המומלצת היא להימנע מעיסוק במחשבות על המראיין, ולהתמקד בתשובות ענייניות לשאלותיו.
הראיון כמשחק פינג-פונג. הדרך היעילה להתנהגות בזמן ראיון היא לענות על כל שאלה באופן ענייני בלי התחמקות ובלי התחכמות. כמו במשחק פינג-פונג, שבו שחקן אחד מעביר את הכדור למגרשו של האחר, ועל השחקן האחר מוטלת החובה להחזיר את הכדור למגרשו של הראשון, כך גם בראיון. כשהמראיין שואל שאלה, ענו בדיוק על מה שנשאלתם. לכאורה זה פשוט, בפועל זה קשה.
דוגמה לא טובה. המראיין שואל: מה עשית בשנים 98'-96'? המועמד עונה: האמת שהשנים האלה לא כל-כך חשובות, אני חושב שכדאי שאספר על השנים 96'-94', בהן עסקתי בפרויקטים חשובים שעשויים לעניין אותך. המרואיין אינו עונה לשאלה, וכך יוצר רושם גרוע על המראיין. ככל שאתם עונים באופן ענייני וממוקד, כך תפגינו יכולת טובה יותר בראיון. הדבר נראה קל, אך מחייב מאמץ ותרגול.
דוגמה טובה יותר. המראיין שואל: תאר את תפקידך האחרון?. המועמד עונה: בתפקידי האחרון ניהלתי צוות של שמונה אנשי פיתוח. הייתי אחראי על פרויקט שעסק בפיתוח מכשיר חדש לגילוי תקלות במנועי מטוסים. זו תשובה עניינית, המומלצת בראיון עבודה.

איך להתמודד עם שאלות קשות בראיון?

1. ספר על עצמך - מראיינים נוהגים, לעתים קרובות, לפתוח ראיונות בבקשה מהמרואיין שיספר על עצמו. למרביתם יש
קושי רב לענות על הבקשה. השאלה אינה מוגדרת בבירור ויוצרת קושי להחליט באיזו דרך להגיב.
התשובות הן בדרך-כלל: למה אתה מתכוון?, תהיה יותר ספציפי, זו שאלה מוזרה שתמיד אני מתקשה לענות עליה. הבעיה: במקום לספר על נסיונו המקצועי, המרואיין עסוק במחשבות, ובנסיונות לנחש מהן כוונות המראיין. תגובות אלה מציגות את חוסר בטחונו, והן מהוות פתיחה גרועה לראיון.
זכרו: הגעתם למבחן כדי להצליח. אם המראיין נותן לכם הזדמנות לספר על עצמכם, ענו באופן תכליתי וממוקד. הדגישו את יכולתכם המקצועית, התמקדו בתכנים שמראים כושר ביצוע בתפקיד.
דוגמה אחת, בראיון לתפקיד מנהל פרויקט בחברת מחשבים, המראיין מציג למועמד את השאלה: ספר על עצמך. מועמד אחד עונה: שמי ירון לב, נולדתי למשפחה חמה ואוהבת במושבה כינרת, אני בן 29 נשוי למירי, יש לנו 2 בנות נחמדות שאני מאוד אוהב. אני חושב שאבהות, ובכלל זה הקשר שלי עם בנותיי, היא אחת התכונות החשובות שלי. אני מקפיד יותר מכל להיות בן אדם, לשמור על קשר אנושי וחם עם חברי ומשפחתי. התשובה לקויה. המרואיין השאיר רושם של אדם רגיש מדי, המציג תכנים רגשיים במקום יכולת מקצועית, לכן יש להניח שיהיה מנהל רך מדי וחלש.
דוגמה שניה, שמי דרור בן-צור, מהנדס תעשייה וניהול. ב-4 השנים האחרונות ניהלתי פרויקט בחברת מחשבים עבור חברת תקשורת. לפני כן הייתי איש צוות במחלקת תפ"י (תכנון ופיקוח ייצור). אני בן 29, נשוי ואב לבת, מתגורר בכפר-סבא.
המרואיין בחר לענות באופן ממוקד על תחומים שמראים יכולת שקשורה למשרה בה הוא מעוניין.

איך עונים?

התמקדו בתכנים שמציגים את יכולתכם המקצועית, הציגו את היתרונות העיקריים שמכשירים אתכם לתפקיד. התחילו בתפקידכם האחרון, תארו כמה זמן שימשתם בו, מה היו תחומי האחריות שלכם במסגרתו (4-3 משפטים). המשיכו בתיאור הניסיון המקצועי שלכם בתפקיד הקודם, הציגו גם אותו בקצרה וכך הלאה לגבי היבטים עיקריים בניסיונכם המקצועי. אם השכלתכם אקדמית ובעלת משמעות לצורך התפקיד, הציגו אותה.

2. מה לא אהבת בתפקידך הקודם?

זו בהחלט שאלה קשה שמציגה בפני המרואיין אתגר מורכב. איך משיבים? בביטחון, בלי להסס או לענות בציניות על השאלה. יש מרואיינים שרואים בשאלה כזו פגיעה, כאילו המראיין מנסה לערער את ביטחונם. זו טעות. הדרך הנכונה להשיב היא לתאר עניינים נקודתיים ומוגדרים, שחשיבותם פחותה לצורך ההצלחה בתפקיד העתידי. לדוגמה, מנהל שיווק יכול להשיב שהדברים שאהב פחות בתפקידו היו עבודת הניירת ועבודות משרדיות. אלה הם בדרך-כלל תחומים שאינם מרכזיים בתפקידו של מנהל שיווק, שכן עיקר תפקידו הוא הקשר עם הלקוחות וניהול משא ומתן.
לדוגמה: בראיון לתפקיד מנהל פיתוח בחברת היי-טק, שואל המראיין: מה לא אהבת בתפקידך?.
מרואיין אחד עונה: כמובן שהיו דברים שלא אהבתי. זה טבעי, לא? אני חושב שפחות נהניתי ממצב החברה, מהאופן הניהולי של החברה, מהנפשות הפועלות ומהיחסים עם ההנהלה הבכירה שלא היתה קשובה למה שקורה אצלנו במחלקה.
המרואיין הציג גישה ביקורתית, שממנה עולות בעיות תפקוד מרכזיות - הוא מגלה קושי בקבלת החלטות ההנהלה, ובקשר עם אנשים בהנהלת החברה.
דוגמא אחת, בראיון לתפקיד מנהלת כספים עונה המועמדת, לא אהבתי את התקופה האחרונה, הרגשתי שאי אפשר להתקדם, הכל מאוד שיעמם אותי, לא היה עתיד, לא נמצא לי תפקיד מתאים. במקום להתמקד בעניין ספציפי גילתה המרואיינת נתון שעלול להכשילה בראיון. היא הגיעה למצב שבו השתעממה בתפקידה והנהלת החברה לא מצאה אותה מתאימה לקידום.
דוגמה שניה, בראיון לתפקיד מנהל מכירות עונה המועמד - לא אהבתי את המקרים בהם לא הצלחנו לעמוד ביעד המכירות ופחות אהבתי עבודת ניירת. נהניתי מאוד כשהצלחנו להשיג הישגים טובים במכירות. המועמד ענה באופן נכון שמדגיש את יכולתו כמנהל מכירות טוב. הוא אמנם הציג תחומים שפחות אהב, אך התשובה אינה מציגה חולשה בתפקודו כמנהל מכירות.

3. למה עזבת את תפקידך?

המראיין רוצה ללמוד מהן הסיבות להחלפת מקום העבודה. למידע שתתנו לו יש חשיבות רבה. לדוגמה, התפטרות עקב סכסוך עם המנהל, עלולה להצביע על קשיים שיש למועמד עם סמכות.
זכרו - עזיבת תפקיד לא שונה מהתחלת תפקיד. הסיבות יכולות להיות: רצון להתקדם, שיפור תנאי שכר, קבלת הצעה מחברה אחרת, שינוי תחום מקצועי ועוד. יש מרואיינים שבמקום להציג את עזיבת התפקיד כתהליך ונורמלי, נוטים להסבירו במונחים רגשיים ואישיים. גישה זו אינה מומלצת.
דוגמה אחת: בראיון לתפקיד מנהל אדמיניסטרטיבי, עונה המרואיין: עזבתי כי התנאים לא היו מספקים, הבטיחו לי דברים שלא קוימו, הממונה עלי היה אדם לחוץ שהפר חוזים עם אנשים באופן קבוע. במקום להסתפק בתשובה על רצון לשפר תנאים כלכליים, מתאר המרואיין מערכת יחסים לא תקינה עם הממונה. זוהי טעות.
דוגמה שנייה, בראיון לתפקיד מהנדס מכונות בחברת היי-טק, עונה המרואיין: אני לא רואה במה שעסקתי בו משהו שמעניין אותי, איבדתי את המוטיבציה והחלטתי לעזוב. המרואיין הציג את עצמו כאדם שעשה עבודה לא מעניינת; המראיין יעדיף לקבל מועמד שעסק בעבודה מעניינת, שמתייחס לתפקידו בכבוד ורואה בה אתגר.
דוגמה אחרת, בראיון לתפקיד מנהל חשבונות לחברה תעשייתית שואל המראיין: למה עזבת את תפקידך הקודם?. התשובה המתקבלת: ראיתי הזדמנות להתקדם לתפקיד בכיר יותר בחברה טובה יותר.
המרואיין הציג את עצמו כמי שמעריך את עצמו, כעובד המסוגל להתקדם לתפקידים בכירים. זוהי גישה נכונה שעושה רושם חיובי על המראיין.

4. מהן תכונותיך הטובות?

מרואיינים בעלי הערכה עצמית נמוכה נבוכים בדרך-כלל מהשאלה הזאת. הם מגיבים בחיוך נבוך ועונים:
"אני מעדיף שאחרים יציגו את יתרונותיי", או "מעשיי ידברו". שוב בגלל הערכה עצמית נמוכה, נוטים לניפוח והגזמה ומתארים עצמם כסופרמנים. 2 התגובות מורות על חוסר ביטחון ואינן יוצרות רושם טוב.
מה עושים? בראיון עבודה יש להציג תכונות עם קשר לתפקיד הנדרש, ושמדגישות את הצד המקצועי והרציני שלכם כעובדים.
* לתפקידי ביצוע וניהול מומלץ לפרט 4-3 תכונות מתוך הרשימה הבאה: חברתיות ואחריות; הישגיות ומסירות; דינמיות וחריצות; כושר שכנוע ומנהיגות; ייצוגיות והחלטיות; סמכותיות וכושר ארגון וסדר; הנעת אחרים ונאמנות למקום העבודה; יוזמה.
* לניהול מכירות מומלץ להוסיף: יצירתיות ויכולת שכנוע; עמידות ואנרגטיות.
* לניהול כספים מומלץ להוסיף: אחריות, סדר ויכולת ארגון, דייקנות.
* לתפקיד מהנדס מומלץ להוסיף: כושר טכני ותכנון, יחסי אנוש טובים.

5. מהן תכונותיך השליליות?

מלכודת של ממש. יש שעונים למראיין במבוכה: אני לא יודע. יש שעונים בציניות: איני חושב שיש לי תכונות שליליות. אחרים מנסים לעקוף את השאלה בתשובה לא משכנעת כמו: אני עובד שעות רבות מדי והדבר פוגע בחיי המשפחה שלי. תגובות אלה מציגות את המרואיין כמועמד שאינו מתמודד כשמוצגות לו שאלות קשות.
מה עושים? עונים באופן ישיר, תוך הצגת תכונות שליליות שאינן חשובות להצלחה בתפקיד. השיטה המומלצת כהכנה לשאלה זו היא לערוך רשימה מפורטת של תכונותיכם החלשות, ולבחור מתוכן את אלה שפחות חשובות לתפקיד. בקיצור, אל תתחמקו מהשאלה, ענו באופן בוטח. הציגו תכונות שליליות בצורה מבוקרת.
דוגמה אחת, בראיון לתפקיד מנהל כספים בחברה תעשייתית שואל המראיין: מהן תכונותיך השליליות?. מרואיין שיודע שהוא לעתים ביקורתי, עקשן, נוקשה ולחוץ, יבחר שלא להציג את כל תכונותיו השליליות, אבל יגיד: אני ביקורתי כלפי עצמי ועקשן. התשובה מתארת אמנם תכונות שליליות, אבל המרואיין מציג רק את התכונות שאינן פוגעות בסיכוייו להרשים בראיון.
תכונות שליליות שאפשר להציג בראיון (תלוי כמובן בתפקיד): חשדנות, עקשנות, ביקורתיות, פרפקציוניזם, תובענות, שתלטנות, חוסר חוש הומור.

6. למה אתה מתאים לתפקיד?

מרואיינים רבים רואים בשאלה זו עוינת ופרובוקטיבית, כאילו המראיין מערער על יכולתם להתאים לתפקיד. ככל שהמרואיין פגיע ורגיש יותר, כן יתקשה לענות באופן משכנע על השאלה.
זכרו: זכותו של המראיין לבחון את היכולת שלכם. חובתך לענות על השאלה באופן משכנע, להוכיח את התאמתכם ולהתגבר על ספקנותו של המראיין. הדרך המומלצת היא התמקדות בניסיון העבר.
דוגמה אחת, בראיון לתפקיד מנהל שיווק, שואל המראיין: למה את חושבת שאת מתאימה לתפקיד?.
התשובה: בשנים 99'-95' ניהלתי את מערך השיווק בחברת 'מקסימה'. במהלך עבודתי הבאתי לגידול של 40% בהיקף המכירות של החברה מדי שנה. ניהלתי צוות של 15 אנשי מכירות והייתי חברה בהנהלת המפעל. הניסיון הזה מוכיח באופן ברור שאני מתאימה לנהל את מערך השיווק בחברתכם. המרואיינת ראתה בשאלה הזדמנות להציג את נסיונה החיובי בעבר כראיה להתאמתה לתפקיד המוצע. זו הגישה הנכונה.

7. לאיזה שכר אתה מצפה?

מכיוון שמשא ומתן על שכר הוא נושא מורכב שעלול לעורר מחלוקת וקשיים, מומלץ לדחות את הדיון לפגישה נוספת. המטרה היא ליצור רושם חיובי ולא לעורר התנגדויות מיותרות. כשההחלטה לגבי המועמד חיובית, קל יותר לנהל משא ומתן על שכר.
תשובות מומלצות: הייתי מעדיפה לדחות את דיון השכר לפגישה עם המעסיק, אני מעריכה שנוכל להגיע להסכמה בעניין; אני מניח שרמת השכר הנהוגה במשרה מסוג זה תתאים לי. אשמח לקבל פרטים על הנהוג בארגון.
יש מקרים בהם המראיין מתעקש לקבל תשובה על גובה השכר. כדי להתכונן למקרים אלה, מומלץ ללמוד מהו השכר הממוצע הנהוג בסוג המשרה המוצעת, בהתחשב בגיל המועמד ובהשכלתו, ולהציג את הדרישה בצורה ברורה והחלטית.