חוקרים ישראלים בדרך לתרופה שתבלום סרטן המעי
מדענים ממכון ויצמן ברחובות הצליחו לשנות את התכונות המאפשרות לתאי סרטן המעי הגס להתפשט. סוג סרטן זה הוא הנפוץ ביותר אצל גברים
התגלית פורסמה באחרונה בכתב-העת The Cell Biology of Journal. סרטן המעי הגס הוא מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בין גברים בישראל והשנייה בקרב נשים. התפשטות הגרורות היא השלב המסוכן והקטלני ביותר של מחלות הסרטן.
פרופ' אברי בן זאב ותלמידת המחקר מרליס קונצ'י-סורל מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע גילו שהתנהגותם של התאים הסרטניים הגרורתיים נובעת מתקלה במנגנונים ה"מדביקים" יחד תאים. בגוף בריא נצמדים התאים זה לזה באמצעות מולקולות הצמדה, ובהן שני חלבונים מרכזיים: קטנין-בטא וקדהרין-אי, המצויים בקרבת קרום התא.
חלבון קטנין-בטא ידוע במעורבותו בסוגי סרטן שונים, ובהם סרטן המעי הגס, ועלייה בכמות החלבון הזה אופיינית ל 90% מהחולים. במחקר קודם זיהתה קבוצת המחקר של פרופ' בן-זאב כמה גנים המופעלים על ידי קטנין-בטא ומעורבים בהתפתחות סרטן עור מסוג מלנומה וסרטן המעי הגס.
במחקר הנוכחי התברר לחוקרים שכמויות גדולות יחסית של קטנין-בטא מצויות בגרעיניהם של תאים סרטניים גרורתיים של סרטן המעי הגס - דבר שגורם להפחתה בנטיית התאים להיצמד אלה לאלה ומאפשר לתאים בודדים להינתק מהגידול. משמעותו של תהליך כזה בגוף חי היא שתאים סרטניים מתנתקים מהגידול המקורי, "מהגרים" למקום אחר בגוף ויוצרים גרורה סרטנית חדשה.
החוקרים מצאו גם כי הקטנין-בטא, המצוי בגרעין התא, מפעיל גן הקרוי "סלאג". הגן הזה בולם את ייצור חלבון הקדהרין-אי, ה"שותף" הטבעי של קטנין-בטא בהידבקות תאים. התא, שמפיק כמות קטנה מדי של קדהרין-אי, אינו מצליח להיצמד לתאים שכנים וכתוצאה מכך עוזב את רקמת התאים ו"נודד" באמצעות זרם הדם לרקמות מרוחקות, שם הוא מתרבה ומייסד גרורות סרטניות חדשות.
קבוצת המחקר של פרופ' בן-זאב מצאה דרך להקטין את כמות הקטנין-בטא שבגרעין התא, ובכך הפחיתה את שיעור ה"התבטאות" של הגן הקרוי "סלאג". בתוצאה מכך גדל קצב הייצור של חלבון הקדהרין-אי, התאים נדבקו זה לזה ואיבדו את יכולתם לנדוד בזרם הדם וליצור גרורות חדשות. על-ידי השתקת הגן "סלאג" תיבלם התפשטות גרורות סרטניות בגופם של חולים בסרטן המעי הגס, וייתכן שגם במחלות סרטניות אחרות.
לפנייה לכתב/ת 
