ynet - מחקרים רפואיים - מגוון כתבות בתחומים רבים

מבזקים דווחו לנו

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

כתבות נבחרות

ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם

מחקר ישראלי מספק תשובה מוחצת: האם מגע עם מזון אלרגני מסכן ילדים?

אור הדר|

אחד מכל שמונה: הסיבוך הנשימתי המפתיע של חצבת בילדים

אור הדר|

תינוק ברחם בצילום אולטרסאונד

כמה זמן תחיו? חפשו את התשובה כבר ברחם

איתן גפן|

אנזים שמופק מאננס נבחן במחקר לטיפול בפצעים כרוניים

אלכסנדרה לוקש|

תרופה לסרטן עשתה ריסטארט למערכת החיסון של בן 19 מהצפון

דביר רשף|

פרופ' חיים כהן, בר אילן

החלבון שמחזיר את הגלגל לאחור: פריצת דרך ישראלית בחקר ההזדקנות

איתן גפן|

מהפכה בחדר המיון: מודל AI מנצח רופאים באבחנה ובקביעת הטיפול

אורן רייס|

מחלות נוירודגנרטיביות

שקט דמיוני: הגילוי על מחלות המוח שמתפתחות מתחת לרדאר

איתן גפן|

אבא משחק עם הילד שלו

אבא רגיש? הגוף זוכר: הקשר בין מעורבות האב לבריאות הילד

איתן גפן|

מחקר ענק מישראל: חיסון שפעת בהיריון לא מעלה סיכון לאוטיזם בתינוק

אלכסנדרה לוקש, צור גואטה|

שתייה ממושכת של אלכוהול מעלה דרמטית את הסיכון לסרטן המעי הגס

צור גואטה|

הסרטן שהורג הכי הרבה צעירים אמריקנים - והתעלומה הרפואית

אורן רייס|

כתבות נוספות

פסילוסיבין, פטריות הזיה, פטריות קסם

כשפטריות הזיה נפגשות עם אנורקסיה - האם זה הפתרון שחיכו לו?

טיפול בפסילוסיבין לצד פסיכותרפיה הוביל לשיפור בתסמיני אנורקסיה ובמוטיבציה להחלמה במחקר ראשוני שנערך בבריטניה. ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב: "אנורקסיה היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות העמידות ביותר לטיפול. אני מברך מחקר של גישות טיפוליות חדשניות". ד"ר איתמר כהן, חוקר פסיכדלים: "המוח נעשה גמיש יותר לדפוסי חשיבה חדשים בזכות הפסילוסיבין"

צור גואטה | 07.08.26

סוכרת מסוג 1

אבחון סוכרת לפני גיל 10 עלול להעלות את הסיכון לדמנציה

מחקר חדש מצביע על כך שהגיל שבו מתפתחת סוכרת מסוג 1 עלול להשפיע גם על בריאות המוח עשרות שנים לאחר מכן. פרופ' טלי צוקרמן-יפה, מהחוקרות שהשתתפו במחקר, מסבירה על הקשר בין סוכרת לדמנציה, מדוע חשוב לפרש את הממצאים בזהירות, ואילו בשורות חדשות עשויות לשנות את פני המחלה

פרופ' טלי צוקרמן-יפה | 06.08.26

הליכה ספורט

מה מגלה מהירות ההליכה שלכם על עתיד המוח?

מחקר חדש מצא כי בני 80 ומעלה שהלכו בקצב המהיר ביותר, שכונו על ידי החוקרים "הולכי-על", היו בסיכון נמוך משמעותית לפתח פגיעה קוגניטיבית בהשוואה לבני גילם. הם גם חוו ירידה איטית יותר בזיכרון ושמרו טוב יותר על נפח ההיפוקמפוס. ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית באסותא רמת החייל, מסבירה מה עומד מאחורי הקשר בין הליכה למוח

צור גואטה | 06.08.26

מחקר אוניברסיטת תל אביב

פיתוח ישראלי מעורר תקווה: בדיקת דם פשוטה וזולה שמזהה סרטן

בדיקת דם חדשה שפיתח צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשויה לסייע בעתיד בזיהוי סרטן הריאה באמצעות אור, במהירות ובעלות נמוכה. במחקר ראשוני היא הצליחה להבחין בין חולים לבריאים והציגה תוצאות מבטיחות. כעת נבחנת הטכנולוגיה בבתי חולים בישראל ובאירופה, בתקווה להפוך אותה לכלי פשוט ונגיש שיסייע גם במעקב אחר הצלחת הטיפול של מטופלים

פרופ' יובל אבנשטיין | 04.08.26

משמרות, עייפות

משמרות לילה משבשות לנו את הגוף - ומעלות סיכון למחלות הבאות

עבודת לילה מאלצת את הגוף לפעול בניגוד לשעון הביולוגי, ומחקרים מצביעים על קשר בינה לבין דמנציה, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים. ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה לשינה באסותא: "ערות בשעות שבהן הגוף מכוון לשינה, לצד שינה במהלך היום, משבשת את המערכת הצירקדית ועלולה להגדיל את הסיכון לתחלואה"

צור גואטה | 03.08.26

סוכר, ילדים

פחות סוכר עד גיל שנתיים נקשר לסיכון נמוך ב-46% לאלצהיימר

מחקר חדש מצא כי חשיפה מופחתת לסוכר באלף הימים הראשונים לחיים נקשרה לסיכון נמוך ב-46% לאלצהיימר, וכן לסיכון מופחת לדמנציה, דיכאון וחרדה עשרות שנים לאחר מכן. ד"ר גל עמרי-אורבך, מנהלת ארצית של תחום מחלות כרוניות ואנדוקרינולוגיה במכבי: "המחקר מחזק את ההשערה שקיימת השפעה ארוכת טווח של תזונה מוקדמת על בריאות המוח"

צור גואטה | 02.08.26

עישון

המחקר שמסביר למה מעשן אחד חולה בסרטן - והאחר לא

מחקר חדש מצא כי הרקע הגנטי התורשתי עשוי להשפיע על הסיכון להתפתחות סרטן, על המוטציות שישתרשו בגידול ועל הדרך שבה יתקדם. ד"ר אבישי שפיצר, רופא-מדען ומתמחה באונקולוגיה רפואית באיכילוב: "ה-DNA שירשנו פועל כמעין ספר חוקים אבולוציוני, שקובע אם תא הנושא מוטציה יסולק בבטחה, יישאר רדום או יתפתח לגידול ממאיר"

צור גואטה | 30.07.26

אמל ג'רבי (משמאל) עם ד"ר מיכל שושקס-כרמל

חוקרות מהעברית חשפו איך מתחדש המעי שלנו מדי שבוע

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מיפה בעכברים רשת של תאי תמיכה המשתרעת לאורך המעי וגילה כי היא מורכבת מארבע קבוצות בעלות מיקומים ותוכניות גנטיות שונות. ד"ר מיכל שושקס-כרמל, מובילת המחקר ומרצה בכירה במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה: "זה עשוי להיות רלוונטי לכל מצב שבו משתבש האיזון התקין של המעי"

צור גואטה | 29.07.26

תזונה, שעון

השעה שבה מפסיקים לאכול עשויה להשפיע גם על תפקוד המוח

מחקר בקרב 47 נשים לאחר גיל המעבר מצא כי אכילה בחלון של פחות מתשע שעות נקשרה לשיפור בתכנון ובפתרון בעיות, אף שהירידה במשקל הייתה דומה בשתי הקבוצות. מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי: "מעניין במיוחד שהירידה במשקל הייתה דומה לזו של קבוצת הביקורת, מה שמעלה את האפשרות שתזמון הארוחות עצמו עשוי לתרום לבריאות המוח"

צור גואטה | 29.07.26

רעש, תנועה, כביש

כשהרעש מגיע למוח: הקשר בין מגורים ליד כביש סואן לפרקינסון

יותר משלושה מיליון תושבי דנמרק נכללו במחקר שמצא כי ככל שרעש התנועה סביב הבית גבר, כך עלה מעט גם הסיכון לפרקינסון. צד שקט בבית עשוי למתן את החשיפה, בעיקר בשעות הלילה. ד"ר מרב חן, מומחה לנוירולוגיה בכללית: "ככל הנראה, רעש וגורמים סביבתיים אחרים מזרזים את הופעת התסמינים, אבל אי אפשר להגדיר אותם כסיבה ישירה להתפתחות המחלה"

צור גואטה | 28.07.26

סרטן הערמונית

עריכה גנטית עשויה לחשוף את סרטן הערמונית בפני מערכת החיסון

מערכת החיסון כמעט לא "רואה" את רוב הגידולים בסרטן הערמונית, ולכן אימונותרפיה כמעט לא עוזרת נגדם. כעת, חוקרים מאוניברסיטת דיוק ורוצ'סטר פיתחו כלי עריכה גנטית (CRISPR) שמתקן פגם מולקולרי בתאי הגידול וחושף אותם בפני מערכת החיסון. במחקר בעכברים שיפר הטיפול דרמטית את יעילות האימונותרפיה, ועשוי לסלול דרך גם לסוגי סרטן נוספים העמידים לטיפול

אורן רייס | 27.07.26

ד"ר עידן ילין, פרופ' רועי קישוני

חוקרים ישראלים חשפו: כך מצליחים חיידקים להתגבר על אנטיביוטיקה

מחקר חדש של חוקרי הטכניון גילה דרך מהירה ולא מוכרת שבה חיידקים מגבירים גנים המסייעים להם לשרוד טיפול אנטיביוטי. המנגנון עשוי לפעול גם במהלך טיפול רגיל וקצר, אך משמעותו הקלינית עדיין נבחנת. ד"ר עידן ילין, חוקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון: "התגלית עדיין לא משפיעה על הטיפול, אך היא מספקת כיוון מבטיח: לעכב את המנגנון ולמנוע מחיידקים לפתח עמידות במהירות"

צור גואטה | 27.07.26

זוג, הגיל השלישי

חיים יותר, לא בהכרח טוב יותר: מה קורה ב-11.7 השנים האחרונות שלכם?

מחקר עולמי חדש מצא כי כמעט בכל העולם תוחלת החיים מתארכת מהר יותר מתוחלת החיים הבריאה, ובישראל פער התחלואה זינק ב-20% מאז 1990. נשים חיות יותר מגברים, אך גם חולות יותר שנים. ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי: "המטרה אינה רק להוסיף שנים לחיים, אלא להוסיף בריאות, תפקוד ומשמעות לשנים"

צור גואטה | 23.07.26

ויאגרה תרופה לטיפול באין-אונות

ויאגרה נגד סרטן? מחקר ישראלי חושף מנגנון מפתיע נגד גרורות

חוקרי מכון ויצמן למדע גילו כי ויאגרה משבשת את אספקת הכולסטרול לתאי הסרטן ומקשה עליהם להתפשט בגוף. נתונים שנאספו במשך 20 שנה בכללית סיפקו חיזוק מסקרן לממצאים, אך הדרך לטיפול בחולים עדיין דורשת ניסויים קליניים. פרופ' איילת ארז, מובילת המחקר: "אפשר להתחיל לשקלל את הגנטיקה, התזונה והתרופות של החולה, ולהבין כיצד הסרטן פועל"

איתן גפן | 21.07.26

דלקת ריאות

אכלו בריא, לא עישנו - ולקו בסרטן ריאות: למה זה קורה?

מחקר חדש מצא כי צעירים שחלו בסרטן ריאות למרות שלא עישנו דיווחו על תזונה בריאה מהממוצע, ומעלה השערה בנוגע לחשיפה לחומרי הדברה. ד"ר חיים זילברמן, מרכז תחום גידולי ריאה ובית חזה במרכז לאונקולוגיה והמטולוגיה במרכז הרפואי העמק: "גם אנשים צעירים שמנהלים אורח חיים בריא צריכים להיות קשובים לגוף שלהם ולא להתעלם מתסמינים חריגים"

צור גואטה | 16.07.26

פרופ' מיכל שוורץ, המחלקה למדעי המוח, מכון ויצמן

חוקרת ישראלית הורידה "בלמים" ממערכת החיסון - בניסוי מבטיח נגד אלצהיימר

במשך שנים התמקדו טיפולי אלצהיימר בסילוק משקעי עמילואיד מהמוח. מחקר ממכון ויצמן למדע מציע כיוון הפוך: החלשה זמנית של בלם במערכת החיסון, כדי לאפשר לה לסייע טוב יותר למוח המזדקן. בניסוי ראשון ב-40 חולים הטיפול נמצא בטוח. פרופ' מיכל שוורץ, מובילת המחקר, מכנה את התוצאות "בשורה גדולה לבני האדם" אם יוכיחו עצמן בניסוי רחב יותר

איתן גפן | 15.07.26

עישון סיגריה אלקטרונית

עברו לסיגריות אלקטרוניות כדי להיגמל - וזה מה שקרה לריאות שלהם

מחקר רחב היקף שעקב אחר יותר מ-4.5 מיליון מעשנים לשעבר מצא כי מי שהמשיכו להשתמש בסיגריות אלקטרוניות נמצאו בסיכון גבוה יותר לסרטן ריאה ולתמותה מכל סיבה. מחקר נוסף מוצא קשר גם לסיכון מוגבר למחלות עיניים. מומחים: "היעד הסופי צריך להיות גמילה מלאה מעישון ומניקוטין"

צור גואטה | 15.07.26

עישון סיגריות ליד ילדים

מעשנים בחוץ? זה עדיין נספג בבגדים ובשיער - ופוגע בשינה של הילדים

מחקר ישראלי חדש מצא כי חשיפה לעשן סיגריות פוגעת באיכות השינה של ילדים. החוקרים מצאו סימני חשיפה גם בקרב ילדים שהוריהם דיווחו כי הם מעשנים רק מחוץ לבית. פרופ' אריאל טרסיוק, מנהל היחידה להפרעות שינה בסורוקה וחוקר באוניברסיטת בן-גוריון: "הדרך היחידה למנוע חשיפה היא איסור מוחלט על עישון בבית וברכב"

צור גואטה | 13.07.26

טמפון טמפונים

מתכות כבדות בטמפונים עוררו חשש - זו תשובת ה-FDA

עופרת, ארסן ומתכות נוספות נמצאו בטמפונים, אך מחקר חדש של ה-FDA בדק לראשונה כמה מהן משתחררות בפועל בזמן השימוש. ד"ר מורן אגסי זייטלר, מומחית בגינקולוגיה ומיילדות ויועצת גיל המעבר במכבי: "אין עדות לכך ששימוש בטמפונים גורם לחשיפה למתכות בכמות שמסכנת את הבריאות"

צור גואטה | 13.07.26

בעיות זקפה, גברים

בעיות זקפה כסמן אזהרה למחלות לב: מה חשוב לדעת?

מחקרים מראים כי שינוי בזקפה עשוי להיות אחד הסימנים המוקדמים למחלות לב וכלי דם, לעיתים שנים לפני הופעת תסמינים כמו כאבים בחזה. ד"ר מנחם נהיר, אחראי לשיקום לב במרכז הרפואי העמק: "כאשר אדם מגיע עם תלונה על הפרעת זקפה, יש מקום לשקול בדיקה של גורמי סיכון לבביים"

צור גואטה | 10.07.26

תנועה, כבישים, כביש, רכב

מוות, אסתמה ונזק לפוריות: כך פוגע זיהום האוויר מכלי רכב בבריאות

יותר מ-41,800 מקרי מוות מוקדמים ויותר מ-23 אלף מקרי אסתמה בילדים בארה"ב בשנת 2024 יוחסו לזיהום אוויר מתחבורה, לפי דוח חדש. מחקר נוסף מצביע על כך שהחשיפה לזיהום אוויר עלולה להשפיע גם על הפוריות הגברית. ד"ר לילך ישראלי שני: "הפגיעה אינה מסתכמת במערכת הנשימה. החשיפה מעלה גם את הסיכון למחלות לב, שבץ, סוכרת ואף לתמותה מוקדמת"

צור גואטה | 09.07.26

השפעת חום על המצב הנפשי

חום קיצוני נקשר לעלייה חדה באשפוזים פסיכיאטריים

מחקר רחב היקף מאוסטרליה, שבחן מאות אלפי אשפוזים של צעירים, מצביע על עלייה חדה באשפוזים פסיכיאטריים בימים של טמפרטורות קיצוניות. הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא מסביר למה זה קורה ומי נמצא בסיכון גבוה יותר

איתן גפן | 08.07.26

הנקה

הנקה מפחיתה את הסיכון ל-ADHD? זה מה שגילה מחקר חדש

מחקר חדש מנורבגיה מצא קשר בין הנקה מלאה במשך ששת חודשי החיים הראשונים לבין פחות תסמיני ADHD בילדות, אך החוקרים מדגישים כי אין מדובר בהוכחת סיבתיות. ד"ר ירדן גרינטל נס, מומחית ברפואת ילדים מהמרכז הרפואי שיבא: "חלב אם אינו רק מקור לתזונה, אלא מערכת ביולוגית מורכבת בעלת תפקיד חשוב בהתפתחות המוח"

צור גואטה | 07.07.26

כאב בטן

חוקרת ישראלית חשפה הבדל גנטי בין נשים לגברים בסרטן הקיבה

נשים עם סרטן קיבה עשויות לשאת בגידוליהן יותר מוטציות מגברים, כך עולה ממחקר ישראלי חדש, שמצביע על מנגנון ביולוגי שעשוי לשפר בעתיד את התאמת הטיפול. ד"ר דורית שוויקי, ביואינפורמטיקאית מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו: "הגיע הזמן להתקדם לרפואה מותאמת מין - מהלך שייטיב עם נשים וגברים כאחד"

צור גואטה | 07.07.26

ריסוס

חומר הדברה נפוץ נקשר לעלייה של יותר מפי 2.5 בסיכון לפרקינסון

מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס חושף כיצד חומר ההדברה הנפוץ כלורפיריפוס עלול לפגוע במנגנון הניקוי הפנימי של תאי העצב, ולזרז את התהליך שמוביל לפרקינסון. ד"ר ורד ליבנה מהיחידה להפרעות תנועה במרכז הרפואי איכילוב מסבירה על הקשר המורכב בין חשיפה סביבתית למחלות נוירולוגיות ניווניות. ומה המצב בישראל?

איתן גפן | 07.07.26

קפה

חמש כוסות קפה ביום, גם נטול קפאין: היתרון העצום שלו במניעת מחלות כבד

גם חמש כוסות קפה ביום, כולל קפה נטול קפאין, נקשרו לירידה של עשרות אחוזים

צור גואטה | 05.07.26

אף, נשימה, דרכי נשימה

מרגישים שרק נחיר אחד עובד? זה לא במקרה - כך האף שלנו באמת פועל

האף שלנו לא עובד כמו שחשבנו: הנחיר הדומיננטי מתחלף כל כמה שעות במהלך היום כחלק ממנגנון טבעי של הגוף. אבל מה יקרה אם תנשמו בכוונה דרך נחיר אחד בלבד? מחקרים בדקו אם יש לכך קשר לרמת הסטרס, למצב הרוח ואפילו לפעילות המוח. ומה קורה כששוכבים על הצד? ד"ר אביטל פלנר, אחראית רפואת אף-אוזן-גרון במחוז דן-פ"ת, כללית: "כאשר שוכבים על צד ימין, זרימת האוויר דרך נחיר שמאל משתפרת – ולהפך"

צור גואטה | 04.07.26

הנקה

יותר מ-82 אלף תינוקות נבדקו: זהו הקשר המפתיע בין הנקה לשינה

בניגוד לתפיסה הרווחת שלפיה תינוקות שניזונים מתמ"ל ישנים טוב יותר, מחקר חדש מצא כי דווקא הנקה בחצי השנה הראשונה לחיים נקשרה לשינה ממושכת יותר בגיל שנה. ד"ר שני פלד, המטולוגית ומומחית ברפואת ילדים במכבי , וקארין אטיאס, אחות טיפת חלב ויועצת הנקה מוסמכת, מסבירות מה באמת אפשר ללמוד מהממצאים

צור גואטה | 01.07.26

שאלון פסיכולוגי מחקר

מדע או הטיה? כך עלולים שאלוני בריאות הנפש להטעות

מחקרים רבים בבריאות הנפש נשענים על שאלונים שבהם אנשים מדווחים על תסמינים כמו חרדה, דיכאון או מחשבות כפייתיות. מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב ואוקספורד מגלה כי בחלק מהמקרים, התשובות משקפות לא רק את המצב הנפשי - אלא את האופן שבו אנשים נוטים לענות על שאלות בכלל

איתן גפן | 24.06.26

רופא בישראל

כבר לא מוכנים "להישרף": המהפכה השקטה של רופאים צעירים בישראל

מה גורם לרופאות ורופאים צעירים לבחור בכירורגיה, פסיכיאטריה או רפואת ילדים? מחקר ישראלי חדש מגלה כי שיקולי איכות חיים הפכו חשובים לא פחות מהשאיפות המקצועיות והאקדמיות. ד"ר רעות שוהם, פסיכולוגית ארגונית ומנהלת היחידה לייעוץ קריירה ברשות ההוראה בשיבא: "איזון בין עבודה לחיים אינו נתפס עוד כפינוק, אלא כתנאי הכרחי לקריירה ארוכה ומספקת"

צור גואטה | 23.06.26

נפילות בגיל השלישי

עשירית השנייה שמנבאת תוחלת חיים - ומתי מזנק הסיכון לתמותה?

לא רק כמה מהר אדם מבוגר הולך, אלא כמה מהר הוא מצליח להתחיל לזוז כשהמוח שלו נדרש להתמודד עם משימה נוספת. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ניתחו מחדש נתוני בדיקות שיווי משקל וצעד רצוני של 120 מבוגרים, ועקבו אחר הישרדותם 10 עד 17 שנים לאחר מכן. התוצאות מרתקות: "כל האטה של 0.1 שנייה בזמן התגובה לביצוע הצעד נקשרה לעלייה של כ-28% בסיכון לתמותה", מסביר פרופ' איציק מלצר, מוביל המחקר

איתן גפן | 22.06.26

זוגיות

חיים יחד? החיידקים של בן הזוג כבר אצלכם בגוף - כך זה משפיע

אנשים החולקים משק בית חולקים גם חלק משמעותי מהמיקרוביום שלהם, כך עולה ממחקר חדש שמצא מעבר קבוע של חיידקים בין בני משפחה ובני זוג. ד"ר נדב אילני, מומחה לגסטרואנטרולוגיה מכללית: "המיקרוביום של כל אדם הוא דינמי, ומושפע בין היתר גם מבני המשפחה שאיתם הוא חולק משק בית"

צור גואטה | 21.06.26

זרע, זריקות הרזיה, תרופות הרזיה

הבונוס המפתיע של זריקות הרזיה: מה קורה לאיכות הזרע?

סקירה מדעית חדשה שהוצגה בכנס בשיקגו מצאה שתרופות הרזיה עשויות לשפר מדדים הורמונליים ופוריות אצל גברים עם השמנת יתר. ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה: "רואים עדויות לכך שתרופות אלה עשויות לתרום גם לשיפור בפרמטרים הורמונליים ובמדדי פוריות גברית, כולל רמות טסטוסטרון ואיכות הזרע"

צור גואטה | 18.06.26

הדמיית תינוק ברחם

לא מדע בדיוני: חוקרים ערכו DNA בעוברים אנושיים

חוקרים מאוניברסיטת קולומביה דיווחו באחרונה על עריכה גנטית מדויקת של עוברים אנושיים בשיטה שנחשבת בטוחה יותר מ-CRISPR הרגיל - ללא פגיעות בכרומוזומים שנצפו בניסיונות הקודמים. המחקר בוצע בעוברים שלא נועדו להשתלה ברחם ומצית מחדש שאלות שהקהילה המדעית מעדיפה לדחות: עד כמה רחוק העידן שבו ניתן יהיה למנוע מחלות גנטיות קשות עוד לפני הלידה - ומה ימנע מהטכנולוגיה להפוך לכלי להנדסת ילדים?

איתן גפן | 16.06.26

תוספי תזונה, תוספים

תוסף תזונה פופולרי עלול להאיץ התקדמות דמנציה

חוקרים מצאו קשר בין שימוש בגלוקוזאמין שנוטלים לכאבי מפרקים לבין התקדמות מהירה יותר של דמנציה ועלייה בסיכון לתמותה בקרב חולים. ד"ר פולינה ספקטור, נוירולוגית מהמרכז הרפואי כרמל, מדגישה כי מדובר בממצא ראשוני, ושמחקר קודם מצא דווקא קשר בין התוסף לבין סיכון נמוך יותר לדמנציה

צור גואטה | 16.06.26