ילדים שאביהם מעורב בחינוכם - מוצלחים יותר
למרות תהליך השוויוניות בין המינים שעוברת החברה ורצונם של גברים להיות מעורבים יותר בגידול הילדים, עדיין האחריות לגידול דור ההמשך נופלת בעיקר על האמהות • פסיכולוגית: "מחקרים מראים שמעורבות הנשים בגידול הילדים עדיין עומדת על 70-80 אחוז גם במשפחות בהן שני ההורים עובדים" • הילד, אגב, הוא זה שמשלם את המחיר
הנסיבות החברתיות, מה לעשות, עדיין מותירות את האחריות על גידול הילדים בעיקר על האמהות. אמנם בשנים האחרונות, על רקע תהליך השוויוניות בין המינים שעוברת החברה ורצונם של גברים רבים לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיהם, חל שינוי בנושא, אבל עדיין הדרך ארוכה. ארוכה מאוד אפילו.
מחקרים רבים מלמדים, כי יש חשיבות רבה לדמות האב בחיי הילד. בנושא זה עוסק גם מחקרה של שני להבי-אליאלי (בהנחיית ד"ר דוד אופנהיים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה). "נמצא כי קיים קשר משמעותי בין הרמה הרגשית ובין הרמה ההתנהגותית בקשר בין האב וילדו", קובעת להבי-ליאלי במחקרה. "ככל שהאב מעורב רגשית, כך הוא יביע רגש חיובי, גמישות, יצירתיות, קבלה, הליכה בעקבות הילד, הצבת גבולות וחוקים להתנהגות בעת הצורך ויספק מסגרת נאותה".
נשים יותר בלחץ
לדברי להבי-ליאלי, "חוקרים מעריכים כי למעורבות רגשית של האב בחיי ילדו השפעה רבה על התפתחותו הקוגינטיבית והרגשית. ניתן להעריך כי אב שמשקיע בניסיון להבין מיהו הילד שלו, מה הוא מרגיש ומהם רצונותיו, מאפשר לילד לחוש שיש מי שמתעניין בו, מקשיב לו, מבין את צרכיו ורצונותיו ופועל בהתאם להם.
"דרך האב יוכל הילד להרגיש קיים, וימצא את מקומו בתוך עצמו ובעולם החיצון. ילד שאביו מעורב רגשית בגידולו, יחוש מוגן, בטוח ומסופק, ותחושות אלו יאפשרו לו בהדרגה לפתח את עצמיותו ואת אישיותו".
גם ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומרצה בסמינר הקיבוצים, אומרת כי השינוי במעמד האישה, יציאתה לעבודה ורצונה לפתח קריירה, וההכרה שגם לאבות יש תרומה גדולה בחינוך ילדים, הגדילו את השאיפה להתחלקות סימטרית יותר בהורות. יחד עם זאת, היא מציינת, כי "מחקרים מראים שמעורבות הנשים בגידול הילדים עדיין עומדת על 70-80 אחוז, גם במשפחות בהן שני ההורים עובדים".
לדברי כצנלסון, במחקר שנעשה בקרב נשים שעובדות בתעשייה, נמצא כי בבדיקות לחץ דם וקצב לב שנעשו בבית לאחר שעות העבודה – רמת הורמוני לחץ הדם וקצב הלב של הנשים לא ירדה לאחר העבודה, ואילו אצל הגברים כן ירדה, מה שמראה שהלחץ בו נמצאות נשים בשעות לאחר העבודה לא פוחת.
כצנלסון: "אבות רבים אכן רוצים להיות מעורבים, אבל חסר להם המודל הגברי מילדות כיצד לעשות זאת. נשים אמנם רוצות שהבעל יהיה מעורב, אבל לא תמיד נותנות בו אמון. האישה רוצה שמעורבות הבעל תהיה על פי דרכה, וכוונותיהם להורות שוויונית יותר לא תמיד עומדות בפני מכשולים רגשיים".
הישגים אקדמאיים נמוכים
לדברי כצנלסון, מחקרים על ילדות בלי מעורבותם של האבות, מוכיחים כי הילדים הראו קשיי הסתגלות פסיכולוגיים והישגים אקדמאיים נמוכים באופן יחסי לילדים שגודלו על-ידי שני הוריהם.
כמו כן הוכח כי אצל ילדים שגודלו על-ידי שני ההורים, קיימות יכולות קוגניטיביות טובות יותר מאשר אצל ילדים שרק האם חינכה אותם. "האב נתפס כמי שמייצג הישגיות, כולל בלמידה ובהכשרה מקצועית", מסבירה כצנלסון. "הוא נתפס כמי שמחזק את מנגנוני הבלימה והריסון, דבר המשפיע על ההתנהגות החברתית של הילדים. ילדים שגדלו ללא אב, מגלים קושי ביצירה ושימור של מערכות יחסים אינטימיות, בהיעדר מודל ליחסים כאלה".
מחקרים שעסקו בחקר אבות שהיו מעורבים באופן פעיל במיוחד בחיי ילדיהם, העלו שילדים שחונכו בעיקר על-ידי האבות הצליחו יותר מאשר ילדים שחונכו במסגרות מסורתיות. ייתכן, אומרים החוקרים, שההסבר לכך הוא שמדובר במשפחות בהן היחסים בין ההורים משלימים ולא שמרניים וסטריאוטיפיים.
עוד עולה ממחקרים, כי יכולת לוויסות רגשי של תינוקות וילדים מושפעת מאוד מנוכחות האב בחייהם מגיל צעיר. לדברי כצנלסון, בעבר נטו לחשוב שיכולת התקשרות רגשית נמצאת יותר אצל נשים, על סמך המטען הגנטי. היום נוטים לחשוב שלתרבות ולתהליך הסוציאליזציה תפקיד גדול, והוא שקובע את יכולת ההתקשרות לא פחות מאשר הגנים.
כצנלסון מציינת כי לתפקידי האב בגידול הילדים חשיבות רבה במספר היבטים, ביניהם "התחלקות ביצירת אמון בסיסי, טיפול בילד וגיוון סגנון ההתקשרות. אבות עוסקים יותר בפעילות פיזית עם הילדים – להניף, לרוץ, לשחק בכדור, ואמהות מתמקדות יותר בטיפול גופני – רחצה, האכלה, השכבה וטיפול רפואי. האבות גם מהווים דמות הזדהות גברית לבנים ומאפשרים להם לצאת מהקשר הסימביוטי תינוק-אם בילדות המוקדמת, שמפתח נשיות אצל הבת".
לפנייה לכתב/ת 
גם לך יש חלק בחינוך
צילום: סי די בנק
מומלצים
