יקיצתו של הרוב הדומם

כבר הרבה זמן שתומכי ההתנתקות חשים שהרחוב, אותו רחוב שהופקר לימין בשנות ה-90 בעיצומו של המאבק על הסכם אוסלו, נשאר גם הפעם מיותם מאנשי שמאל ומתומכי נסיגה. כתום, כתום ורק כתום מציף את הצמתים ברחבי הארץ, ורק במקרים בודדים אפשר למצוא מישהו שמחלק סרטים כחולים, בעיקר באזור המרכז. ובכלל, כך נדמה, הרוב הדומם מקדש שוב את הדממה, דווקא כשהממשלה מממשת את רצונו להתנתק מהפלסטינים.

קבוצה של אנשי עסקים בכירים במשק, פוליטיקאים ואישי ציבור, בהם עמי איילון, שראו כי מרוב כתום תמיכת הציבור בהתנתקות צונחת בסקרים, החליטו לעשות מעשה: ב-24 בחודש יחל מסע ארצי בן שבועיים, שפרטיו נחשפים כאן לראשונה, שנועד להכניס קצת כחול ולבן לתוך ים הכתום.

המסע, שישא את הכותרת "יוצאים מעזה, חוזרים לציונות", יחל בצפון, יעבור בין יישובים שונים - ערים, כפרים, מושבים וקיבוצים - ויגיע עד אילת. מטרת המסע: לכבוש מחדש את הרחוב ולהוציא את תומכי ההתנתקות ממקומות המסתור שבהם הם מתחבאים. השיטה: שיירת כלי

רכב קבועה, ובמרכזה אוטובוס משולט שבו ייסעו אישי הציבור ממקום למקום. בכל יישוב בו תעצור השיירה תופעל תוכנית מיוחדת שהוכנה מראש, שתכלול מסיבת עיתונאים ויצירת "הפנינג הסברתי" במרכזי היישובים. "אנחנו יוצאים במסע כחול לבן בדרך חזרה אל הציונות", אמר עמי איילון לפני ימים אחדים בחוג בית בנתניה. "יש המון כתומים וזה בסדר, אבל הגיע הזמן להזדהות. צריך לצאת מהאדישות ולהתחיל לפעול".

במסמך שהכינו מארגני המסע ושהגיע לידי ynet נכתב בין היתר: "התמיכה בתוכנית ההתנתקות וביציאה מעזה היא קריטית, כדי שמצד אחד מהלך ההתנתקות ייתפס כחלק ממהלך כולל של חתירה להשגת הסכם קבע עם הפלסטינים, ומצד שני יקבלו כוחות הביטחון הלוקחים חלק בפינוי את התמיכה הציבורית והלגיטימציה הראויה למהלך מסוג זה. על ההחלטה לצאת מעזה חתומות הכנסת וממשלת ישראל, אך היא בעצם החלטה של הרוב במדינת ישראל. הרוב הזה חייב להיראות ולהראות את תמיכתו הנחרצת בצורך ביציאה מעזה והרצון לקיים מדינה יהודית דמוקרטית. המסע המתגבש והעומד לצאת לדרך בימים הקרובים יהווה את משקל הנגד הרצוי לקמפיין האגרסיבי אותו מנהלים מתנגדי ההתנתקות".

בין המטרות שהציבו לעצמם המארגנים: יצירת אווירה ציבורית תומכת בתוכנית הנסיגה, חיזוק הביטחון האישי בקרב חיילי צה"ל שיבצעו את הפינוי והסטת הדיון הציבורי מאופי קבלת ההחלטות על ביצוע תוכנית ההתנתקות למשמעות האמיתית של ההישארות בעזה.

כאמור, המסע צפוי להפתח ב-24 בחודש במסיבת עיתונאים באזור-תל אביב, ומשם תחל השיירה לנוע בין היישובים, כאשר הכוונה היא לחצות את הארץ תוך כשבועיים ימים מהצפון אל הדרום. הכוונה של המארגנים היא לצרף כמה שיותר אזרחים אל השיירה, ולהפוך אותה בסופו של דבר לשיירת ענק שתוכיח כי תומכי ההתנתקות לא נעלמו כליל.

המחשבה על מה יהיה אחרי ההתנתקות מדירה שינה מעיניהם של רבים: פוליטיקאים, פעילים פוליטיים, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה ויועצים אסטרטגיים. רוב האנשים האלה לא ממש יודעים מה הולך לקרות בזירה הפוליטית אחרי ההתנתקות. לא יודעים אם יהיה טוב, או רע, או בכלל.

ובכל זאת, ביום שלישי בערב בצוותא בתל-אביב, סיפקו בנימין נתניהו ואהוד ברק - שני הלשעברים הכי אנרגטיים ומעניינים במערכת הפוליטית, שהגיעו לאירוע לרגל צאת ספרו של העיתונאי ארי שביט, "חלוקת הארץ" - הצגת תכלית של מה שכנראה מצפה לנו אחרי ההתנתקות: לא מפץ גדול ולא מפץ קטן כנראה, אלא התבצרות של שתי המפלגות הגדולות בחיקן החם של האידאולוגיות הנשכחות. הליכוד יחתוך ימינה, אל ההתבצרות המדינית ואל מריחת הזמן האופיינית, ואילו העבודה תפנה שמאלה, אל ההיפרדות הסופית מהפלסטינים בכל השטחים, בהסכם או באופן חד-צדדי.

נתניהו, השחקן המיומן ביותר בשוק הפוליטי, שנמצא, כך נדמה, בעיצומו של קמפיין בלתי פוסק, בחר לשאת את רוב דבריו כשהוא מפנה את גבו אל דיין, ועומד במרחק נגיעה מן הקהל ומיריבו. שר האוצר, שהגיע לאירוע באיחור הרבה פחות ממכובד, הציג את תפיסת עולמו הימנית כשהוא מלווה את דבריו במופע אמריקני להחריד: הוא קפץ מהבמה לתוך האולם, קרץ ליושבים מולו, פסע הלוך ושוב לאורך השורה הראשונה והשתעשע עם המיקרופון ועם דוברו, אופיר אקוניס. אבל למרות הרומן שהוא פיתח עם הקהל, נתניהו אפילו לא טרח להפנות את ראשו לעבר דיין, גם לא בזמן ששוחח עמה.

...לדלק באוטו. שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, אומר שהכל, אבל הכל, נגוע בפוליטיקה קטנה, כולל איכות הדלק במכונית של כל אחד ואחד מאיתנו. "הנה", אומר בן אליעזר, "קח לדוגמא את התקציב שאמור לאפשר למשרד שלי לבצע בדיקות של תמהילי דלק בתחנות. אני מתנגד להפרטת חברת החשמל, ובתור נקמה אישית, ביבי נתניהו לא מעביר למשרד שלי 22 מיליון שקל". מדובר בתקציב שמועבר מהאוצר במסגרת תקציב המדינה, אבל באוצר, אומר פואד, מתעקשים שלא לבצע את ההעברה כנדרש. המשמעות?

משרד התשתיות לא יבצע בדיקות של תמהילי דלק בחודש אוגוסט, והעבריינים מוהלי הדלק יוכלו לחגוג על חשבון כולנו. "זה יכול לגרום להשבתה של עשרות אלפי כלי רכב", אומר בן אליעזר. "מישהו שאל את עצמו מה יקרה תוך כדי ההתנתקות אם מאות אלפי כלי רכב לא יוכלו לנסוע? תקעו אותי והפכו את תקציב המשרד לבן ערובה, כי חושבים שאני אכנע לדרישות שלהם. אבל אני מתכוון ללכת עם מה שאני מאמין בו עד הסוף. אני לא נכנע לנקמה אישית נגדי. בינתיים, חבל שהציבור יצטרך לסבול".