מגלה נגיף ה-HIV בישראל: "פיתחתי חיסון לאיידס"
מגלה נגיף ה-HIV המדען האמריקני ד"ר רוברט גאלו דיווח היום במהלך ביקור בישראל שהצליח למצוא נוגדנים שיעילים נגד כל סוגי הנגיף. הנוגדנים הוזרקו לקופים ומנעו את הידבקותם. הבעיה: יעילות החיסון מוגבלת כיום רק ל-3-4 חודשים בלבד
המדען האמריקני ד"ר רוברטו גאלו, שגילה בשנות ה-80' את נגיף האיידס דיווח היום (ג') באוניברסיטת בר-אילן דיווח על התקדמות משמעותית במציאת חיסון למגיפת האיידס. קבוצת החוקרים בראשותו באוניברסיטת מרילנד הצליחה ליצור נוגדנים שיעילים נגד מספר סוגים של נגיף ה-HIV וניסתה אותם בהצלחה בבעלי חיים קטנים וגם בקבוצה של 5 קופים. לדברי ד"ר גאלו לאחר שיימצא המימון יתקיים מחקר על קבוצה גדולה יותר של 15 קופים. "התוצאות מאד מבטיחות", אמר. תוצאות המחקר עתידות להתפרסם בקרוב באחד הירחונים המדעיים.
ד"ר גאלו ביקש לסייג "מסוכן לומר שזו פריצת דרך, זו התקדמות", והוסיף "אני לא רוצה עדיין לומר שאני אופטימי, עברנו מכשול אחד ועומדים בפנינו עוד רבים".
לדברי ד"ר גאלו בראשית שנות ה-80' האמינו חוקרי האיידס שיצליחו למצוא חיסון נגד הנגיף לפני שיצליחו למצוא טיפול. "נכשלנו באתגר של מציאת החיסון אז. המדע לא עשה את העבודה והבעייה היא שזה וירוס שקשה מאד לחסן נגדו".
מימין: ד"ר רוברט גאלו, פרופ' משה קוה, נשיא אוניב' בר-אילן ופרופ' בנימין שרדני ,ראש מכון צפדיה לחקר האיידס והאימונולוגיה בבר-אילן (צילום: יוני רייף)
הסיבה לקושי במציאת חיסון היא שה-HIV הופך להיות חלק מהגנום של תא האדם הנשא, והנוגדנים או המערכת החיסונית אינם מזהים אותו. בעוד שבמחלות אחרות הווירוס נמצא מחוץ לתא ולכן פיתוח החיסון פשוט יותר.
מחקר שעסק מציאת נוגדנים לאיידס הופסק בשנות ה-90' משום שחוקרים לא הצליחו למצוא נוגדן שיעיל רק לסוג אחד של נגיף ה-HIV אבל אינו יעיל נגד סוג אחר מתוך אינסוף סוגים שישנם בעולם.
הפיתוח לו אחראי ד"ר גאלו מאפשר, כאמור, יצירת נוגדנים נגד סוגים רבים של נגיף האיידס, אך ניצב בפני בעייה משמעותית: רמת הנוגדנים בגופו של מקבל החיסון נשארת רק למשך 3-4 חודשים, שלאחריהם החיסון מאבד את יעילותו.
"זו תהיה טעות לתת את החיסון כל 3-4 חודשים מחדש. אנשים לא יקפידו ליטול את החיסון ויחשבו שזה כישלון, כשזה למעשה לא נכשל. אנחנו צריכים להיות זהירים כדי שלא נשלם הרבה זמן על טעויות שנעשה בשלב הזה".
החיסון מורכב מחלבון ואינו מכיל מרכיבים מוחלשים או מומתים של הנגיף ואינו יכול, לדברי החוקר, לגרום להדבקה.
בקרוב יחל מחקר משותף של ד"ר גאלו יחד עם מכון צפדיה לחקר האיידס והאימונולגיה באוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופ' בינמין שרדני כדי לפתח מולקולה שתעזור לחיסון נגד האיידס לשרוד בגוף האדם לאורך זמן.
ד"ר גאלו מתארח באוניברסיטה ויקבל מחר (ד') את פרס המדע ע"ש ד"ר טובי קומט-וולרשטיין לשנת 2005.
לפנייה לכתב/ת 
המדע, בשנות ה-80, לא עשה את העבודה במציאת חיסון לאיידס
צילום: יוני רייף
מומלצים
