ראש הממשלה נאבק על חייו: מה ואיך אומרים לילדים?
המצב יציב אך קשה. אתם צמודים למסכים ולרדיו, מלקטים כל שביב מידע, והילדים קולטים הכל: את המתח, הדאגה וחוסר הוודאות. האם צריך לערב אותם במה שקורה ואיך בדיוק עושים את זה?שאלנו את המומחים
השעות האחרונות הצמידו את כולנו למסכים בניסיון להתעדכן במצב בריאותו של ראש הממשלה. הורים מדווחים על אווירה לחוצה, עצבנות ודאגה מהמצב. האזרחים הקטנים, הילדים שלנו, חשופים גם הם לאווירה המתוחה ששוררת כמעט בכל בית בישראל. וגם אם הם לא שואלים דבר, הם מרגישים במתח באוויר. האם צריך להגיד להם מה קורה, למה אנחנו צמודים לחדשות? ואם כן, איך עושים את זה ברגישות אבל בחוכמה?
"דווקא בגלל שמדובר במצב של אי ודאות, רצוי להקפיד לומר לילדים את האמת ולהבטיח להם ביטחון ויציבות", מדגישה ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית מומחית מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים. "יחד עם זאת, ההסברים והמידע צריכים להיות מותאמים לגיל הילדים ולמצבם הרגשי.
"הקטנים יותר יוכלו לשאוב ביטחון מהשגרה המוכרת והרגילה, ויש להבטיח להם כי היא תישמר. צריך לומר להם שאמא ואבא ממשיכים לצאת לעבודה, לאסוף אותם מהגן, לקחת אותם לחוגים ולבקר חברים.
"לגדולים יותר, יחד עם ההבטחה על שמירת השיגרה ברמה המשפחתית, יש לחזור ולהסביר שגם ברמה המדינית הכל מתנהל בצורה תקינה ומבוקרת: יש מי שממלא את מקומו של ראש הממשלה, ההנהגה בשליטה, מנגנוני המדינה המשטר והחוק ממשיכים לתפקד כרגיל, ובנוסף - צוות הרופאים המטפל בראש הממשלה עושה כמיטב יכולתו, והוא זוכה לטיפול הטוב ביותר. כמו כן, חשוב להבטיח לילדים שאם יחול שינוי במצב - לטוב או לרע - אתם תיידעו אותם".
אנחנו דואגים יותר
ד"ר כצנלסון מוסיפה שלאחר ההסבר הראשוני אפשר להזמין את הילדים לשאול שאלות כדי לראות האם הם מסתפקים במידע שנתתם להם. "בני השש ומעלה עלולים לחשוש לחייו של ראש הממשלה, ולכן יש להוסיף שאיש לא גרם למצבו ושמחלתו נגרמה כתוצאה מנסיבות שונות הקשורות לגילו ולמצב בריאותו. אין צורך להעמיס על הילדים מידע רפואי מפורט", היא אומרת.
נופר ישי-קרין, פסיכולוגית קלינית מתחנת העמקים, מוסיפה: "צריך לזכור שמטבע הדברים יש אירועים שמדאיגים יותר אותנו, המבוגרים, מאשר את הילדים. יחד עם זאת, החשיפה המוגברת בשעות אלה לאמצעי התקשורת והאווירה הכללית יכולים להעלות את מפלס החרדה בקרב ילדים. לכן חשוב להיות קשובים למסרים ולשאלות שלהם, לא פחות מאשר למבזקי החדשות"
לשמור על איפוק
ההורים, היא אומרת, צריכים לזכור שלא כל דבר שהם חווים או מרגישים - גם הילדים צריכים לחוות בעוצמה דומה. "עלינו לגלות איפוק במצבים כאלה ולשמש פילטר של הרגשות שלנו על מנת להגן על הילדים מפני חרדת יתר".
- איך עושים את זה?
ישי-קרין: "ראשית משתדלים שלא להפגין עצבנות או מתח, ושומרים על השיגרה. צריך להבין שעבור ילדים, יותר מהתוכן של הדברים חשובה הדרך שבה הם נאמרים. לכן נסו לא לשדר חרדה או מתח: לא לבכות ולשמור על איפוק. את השיחות הנרגשות והדמעות תשאירו למקומות אחרים", ממליצה ישי- קרין.
לבני השלוש- ארבע כדאי להסביר מיהו ראש הממשלה ועד כמה הוא חשוב לנו ולמדינה, תוך שאנחנו חוזרים ומדגישים שאנחנו מקווים שהוא יבריא ושהוא זוכה לטיפול מסור".
חשוב לזכור להתאים את התגובה לאופיו ולאישיותו של כל ילד. יש ילדים שיירגעו מריבוי מידע ופרטים ואילו אחרים דווקא נלחצים מהם. ד"ר כצנלסון: "כל הורה מכיר את הילד שלו ויודע מה יכול לעזור לו ועד כמה כדאי להרחיב ולהסביר. לפעמים משפט פשוט כמו 'אמא ואבא קצת דואגים לראש הממשלה ורוצים להתעדכן בחדשות' יכול להרגיע, לפעמים הוא עלול להלחיץ. אבל בכל מקרה חשוב שתסבירו לילד שמייד לאחר העדכון 'אני אתפנה אליך, ונשחק או נצייר יחד'".
לא לייפות את המצב
ישי-קרין ממליצה לא להיכנס לתיאורים פלסטיים של מהלך הניתוח ובאופן כללי להימנע ככל האפשר מחדשות ויזואליות: "עדיף לשמוע רדיו או להתעדכן במבזקים הכתובים באינטרנט", היא מציעה, "כי מסרים חזותיים עלולים להיות מפחידים מדי עבור ילדים".
ואל תחשבו על ניסיון לייפות את המצב, לפחות לא מול בני השש ומעלה, כי הלא מהם אי אפשר להסתיר דבר, מזכירה ד"ר כצנלסון: "הם חשופים לכל אמצעי התקשורת ולצערנו הם מכירים אירועים קשים. רוב הילדים בארץ כבר נחשפו גם לתמונות קשות אחרי פיגועים וכיו"ב. לכן חשוב למסור מידע אמיתי בצורה עניינית ורגועה, ולשמור על מסר אופטימי".
ד"ר כצנלסון וישי- קרין חוזרות ומדגישות שחשוב להזמין את הילדים לשאול שאלות ולהציע להם לספר מה הם מרגישים בעקבות האירועים או מה הם חושבים. "מומלץ להשאיר ערוץ פתוח לשיחה גלויה, לשמור כל הזמן על איזון מתאים בין חשיפה למידע מעובד, ולהישמר מעודף אינפורמציה שעלולה להכביד ולהפחיד.
"אמרו לילדים 'היום אנחנו יותר עצובים או מודאגים ולכן רוצים לראות חדשות', ויחד עם זה הבטיחו שהסדר - ברמה המשפחתית והמדינית - נשמר".
