השוואה: איפה נמצאת תחנת טיפת חלב הזולה ביותר

ציפי מראשון-לציון, אם לפעוטה בת שנה ו-10 חודשים, נמצאת כעת בהריון שני. מכיוון שלא היתה מרוצה במיוחד משירותי טיפת חלב שקיבלה ילדתה עד כה, החליטה להקדיש זמן לבדיקת האפשרויות השונות להצטרפות לתחנת טיפת חלב אחרת במקום מגוריה, לקראת הלידה השנייה. בנוסף, היה עליה לחסן את בתה הגדולה בחיסונים נוספים, והיא לא רצתה לשלם תשלומים כפולים עבור שני הילדים.

הבדיקה שערכה הפתיעה והרגיזה אותה מאוד. "בשיחות עם חברות המתגוררות במקומות שונים בארץ ובשיטוט בפורומים של הורים באינטרנט גיליתי פערים בתעריפים שגובות התחנות בערים ובאזורים שונים. בתחנות בתל-אביב, לדוגמה, משלמים סכום חד-פעמי של כ-400 שקל לכל תקופת השירות, שנמשכת מגיל 0 עד 5 שנים. לעומת זאת, בעירי עלי לשלם סכום כמעט כפול. אינני מבינה מדוע קיימים הבדלים כאלה. לי ולחברותיי לא ברור גם האם אנחנו יכולות לבחור בתחנת טיפת חלב שאינה במקום מגורינו".

יצאנו בעקבות מסעה של ציפי בנבכי התקנות, וגילינו שאלות רבות שאין להן מענה, או שיש להן מענה חלקי בלבד. מדוע קיימים הבדלים כאלה בתעריפי

התחנות? האם אפשר לוותר על תחנה מקומית, שלדעת ההורים איננה נותנת שירות ראוי, ולבחור תחנה בעיר שכנה? האם התשלום עבור טיפות החלב יכול להתחיל כבר בתקופת ההריון, ומצד שני – האם מעל גיל שנתיים כדאי בכלל לגשת לטיפת חלב רק לצורך חיסונים, או שניתן להתחסן אצל רופא הילדים? והשאלה הבסיסית: למה בכלל צריך לשלם אגרה לתחנת טיפת חלב בנוסף לביטוח בריאות ולביטוח המשלים של קופות החולים?

כמה תשלומים מותר לגבות?

לאחר מספר שיחות עם משרד הבריאות, שבהן קיבלנו מידע מעורפל למדי, הצלחנו לחלץ את ההצהרה הבאה: "אגרות טיפת חלב נובעות מחוק ביטוח בריאות ממלכתי ועומדות על תעריף מקסימלי של 174 שקל לתקופה של כל 6 חודשים. עם זאת, כל גורם המפעיל תחנות אלה רשאי לקבוע תעריף נמוך יותר מהתעריף המקסימלי".

מכיוון שטיפות החלב נותנות שירות עד גיל 5 – עולה מתשובת משרד הבריאות שעל ההורים לשלם סכום אסטרונומי של 1,740 שקל עבור שירותי טיפת חלב. אלא שמתברר שכמעט אף תחנה אינה גובה סכום זה, אלא "רק" 3-4 תשלומים, כלומר 522-700 שקל לתקופה של 5 שנים. ויש גם תחנות בערים ירושלים ותל-אביב שגובות סכום נמוך יותר.

פנינו שוב למשרד הבריאות ושאלנו מדוע קיימים פערי מחירים עצומים כאלה. "הנחיית המשרד היא לגבות מקסימום 3 תשלומים למשפחה, כלומר 552 שקל ל-5 שנים", השיבו לנו במשרד הבריאות. במשרד הבריאות אומרים גם כי משפחה חסרת אמצעים או מרובת ילדים מקבלת את השירות חינם. בקופות החולים, לעומת זאת, מערימים לעיתים קשיים.

אבל זה עוד לא הכל. למרות שהאגרה אמורה לכסות את השירות לכל המשפחה למשך 5 שנים – מתברר שכאשר מצטרף במזל טוב תינוק חדש במהלך אותן 5 השנים – גובות התחנות שוב אגרה מההורים, כלומר עוד 3 תשלומים.

הבלגן בשטח חוגג, אם כן, כפי שמוכיח שוב המקרה של ציפי מראשל"צ: למרות שסיימה לשלם את שלושת תשלומיה לתחנה המקומית – היא נדרשה על-ידי האחות לשלם תשלום נוסף של 174 שקל כאשר ביקשה לחסן את ילדתה בת השנה ו-10 חודשים. כמו כן נאמר לה, שכאשר ייוולד האח הקטן – יהיה עליה לשלם שוב 3 תשלומים של 174 שקל.

"מתן חיסונים ומעקב גדילה הם אינטרס לאומי" 

את ההבדלים הגדולים במחירים ובמדיניות של תחנות טיפת החלב השונות – או בשמן הרשמי, "תחנות לטיפול באם ובילד" – ניתן לייחס לעובדה שהן מופעלות על-ידי מספר רב של גורמים. "בארץ פועלות כ-1,000 תחנות לטיפול באם ובילד, מהן כ-500 תחנות השייכות למשרד הבריאות, כ-50 תחנות המופעלות על-ידי עיריית תל-אביב ועיריית ירושלים והשאר של קופות החולים. בדרך כלל ביישובים הקטנים יותר התחנות מופעלות על-ידי קופות החולים", מסביר פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות.

לדברי פרופ' אמיתי, "כל התחנות עובדות לפי המסגרת שהיתווה משרד הבריאות ותחת פיקוחו, אך קיימים הבדלים בגביית הכספים וכן בשירותים, בהתאם ליוזמות מקומיות. בכל מקרה, האגרה המשולמת רחוקה מלכסות את העלויות". העלויות, לדבריו, הן בעיקר תשלום שכר לרופאים ואחיות. למרות זאת, ההנחיה לאחיות טיפות החלב של משרד הבריאות היא לא להתנות את מתן הטיפול בתשלום. "מתן החיסונים ומעקב גדילה הם אינטרס לאומי, ולכן איננו שוללים טיפול ממי שאינם משלמים את האגרה", אומר פרופ' אמיתי.

השירותים שנותנות כל התחנות חשובים במיוחד בשנה הראשונה לחיי התינוק: ייעוץ הנקה לאם, מתן חיסונים לתינוק, מעקב אחר התפתחותו ואיתור ליקויים מוקדם ככל האפשר. לאחר גיל שנתיים פוחת הצורך בתחנות טיפות החלב (למעט חיסונים) וזו גם הסיבה שבגללה לא מחייבים את המשפחה לשלם את הסכום המלא, המסתכם ב-1,740 שקל ל-5 שנים. כמו-כן, מעניקות התחנות הדרכה בתקופת ההריון לנשים המעוניינות בכך.

בתחנות משרד הבריאות מקבלים תינוקות מכל הארץ, ללא קשר למקום המגורים. כך, למשל, שירה, אם לילד בן 8 חודשים, מתגוררת ביהוד אך מעדיפה את שירותי טיפת חלב ברמת-גן, שם גרים הוריה. "בחודש הראשון שלאחר הלידה שהיתי אצל הורי ולכן בחרתי לקבל שם את הטיפול", היא מספרת. "עכשיו אני מנצלת את הביקור בתחנה לביקור אצל הורי, אך מטופלים אחרים בתחנה מגיעים מרחוק רק לצורך זה".

לדברי שירה, בתחנה שלה פועל רופא התפתחותי, שעוקב אחר התפתחות הילד – ולא רופא ילדים "רגיל" כמו בשאר התחנות, וכן עובדים פרא-רפואיים כמו פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת.

משרד הבריאות צריך לרענן הנחיות

ומה המצב בקופות החולים, החולשות על כמחצית מהתחנות? במכבי שירותי בריאות מציינים כי תחנות הקופה מטפלות בכ-50 אלף ילדים חברי הקופה, וכן בכ-7,000 משפחות שאינן חברות הקופה. לדברי עידו הררי, דובר מכבי שירותי בריאות, "למרות שמשרד הבריאות עידכן את האגרה ל-174 שקל לכל חצי שנה עד סיום הטיפול, אנחנו גובים 3 אגרות בלבד, המסתכמות ב-552 שקל לכל התקופה. אם נולד ילד נוסף לאותה משפחה בתקופה שבה הילד הראשון משלם עדיין את התשלום השלישי, לא ייגבה אצלנו תשלום כפול ואותה אגרה תזכה בטיפול את שני הילדים. בהמשך ישלם ההורה על הילד החדש את התשלומים שנותרו".

גם בקופת חולים לאומית ובקופת חולים מאוחדת גובים 3 תשלומים של 174 שקל לחצי שנה, עד גיל שנה וחצי, לאחר מכן הקופה נותנת שירות חינם לילד עד גיל 5. רק בשירותי בריאות כללית גובים, משום מה, 4 תשלומים של 174 שקל ולא 3, כפי שגובות הקופות האחרות. משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה כי "שירותי טיפות חלב מותנים בתשלום אגרה חצי שנתית על-פי התעריף שקבע משרד הבריאות. כל הלקוחות משלמים 172 שקל לחצי שנה למשפחה, הכוללת אשה הרה וילדים עד גיל 5. עם זאת, ניתן לשלם מראש ל-5 שנים 688 שקל ב-4 תשלומים חודשיים".

כדאי שבכללית ישימו לב להנחיות משרד הבריאות שלא לגבות יותר מ-3 תשלומים. כמו כן מומלץ למשרד הבריאות לרענן את הנחיותיו, כדי שהתשלומים יהיו שוויוניים ככל האפשר ברחבי הארץ.

ומה מדיניות תחנות טיפת החלב של הקופות השונות בעניין קבלת מטופלים שאינם חברי הקופה או תושבי אותו יישוב? מתברר שהמדיניות משתנה מתחנה לתחנה.

בירושלים משקיעים, בתל אביב סוגרים

ומה קורה בערים הגדולות, המפעילות תחנות משלהן? בעוד שבעיריית תל-אביב סוגרים תחנות ואת אלה שנותרו מנסים להעביר למשרד הבריאות או לקופות החולים – בעיריית ירושלים משקיעים בתחנות, כך שהן הפכו דוגמה לטיפול בתינוק לא רק בארץ אלא גם בעולם. על כך מעידים לא רק במשרד הבריאות, אלא גם תושבי העיר.

עיריית ירושלים מפעילה 31 תחנות, מהן 5 מהן במזרח העיר ו-3 בקו התפר, המשרתות אוכלוסייה מעורבת. "למרות שמדובר לעתים קרובות במשפחות קשות יום ובמעמד סוציו-אקונומי נמוך, 95% מתושבות ירושלים מגיעות לתחנות טיפת חלב", אומרת שרה בנימין, אחות ראשית ומפקחת שרותי בריאות הציבור בעיר.

התחנות בירושלים, לפחות לפי עדות המפעילים, נותנות שירותים מעבר למקובל, כמו טיפול שיניים לילדים, קורסי הכנה ללידה, קבוצות הורים בשעות ערב וקורסי עזרה ראשונה. "אנחנו לא מחכים שההורים יבואו אלינו עם התינוקות – לצורך מעקב וטיפול אנחנו מגיעים למשפחתונים, למעונות, לגנים ולבתי הספר", אומרת בנימין. התשלום עומד על 420 שקל עד גיל 5 "ויש מערכת שלמה של הנחות למי שזקוק לכך".

גם בעיריית תל-אביב גובים סכום חד-פעמי נמוך יחסית – 415 שקל עד גיל 6, אך כאן טוענים כי אחזקת התחנות יקרה מדי לעיר. "עלות הפעלת טיפות החלב בעיר מוערכת בכ-16 מיליון שקל, כאשר העירייה מממנת באופן ישיר 7.5 מיליון שקל. כמו כן מקצה העירייה 15 מבנים עירוניים לשימוש התחנות, ללא כל תמורה. הפעלת השירות ומימונו באה מטבע הדברים על חשבון שירותים עירוניים אחרים, הנמנעים מתושבי העיר", מוסר דובר העירייה. "לכן, נמצאת העירייה במשא ומתן מתקדם עם משרד האוצר ומשרד הבריאות להעברת טיפות החלב לרשות המדינה. בינתיים איחדה העירייה מספר תחנות טיפות חלב סמוכות כדי לייעל את השירות".

הלקח מכל זה הוא שכדאי לעשות סקר שוק לפני שבוחרים בטיפת החלב, ולא לבחור רק לפי הקירבה לבית. לא רק בגלל טווח המחירים שגובים בתחנות השונות, אלא גם בגלל ההבדלים בשירות ואפילו באישיות האחות המטפלת.

* תשלום מקסימלי ל-5 שנים, לפי הגוף המפעיל