יומן מסע: שישי כ"ג בניסן

נפגשנו הבוקר במושבה מגדל ואיתנו עם רב. עם כ-180 ההולכים נמנתה קבוצה מהיישוב מצפה נטופה, בהם גם הילדות הצועדות הוותיקות באר וכנף לבית אחיטוב, שמפגינות כושר העולה לעתים על זה של הבוגרים; אלין, שהולכת איתנו מזה שבועות אחדים, והיום הביאה עימה חבורת ילדים מ"בית הילד" התל אביבי שישנו בביתה ויחד עם הכלבה ים הצטרפו אלינו; יוצאי סיירת שקד, שהעידו שכבר "עשו" את שביל ישראל "ב-17 חתיכות בערך"; היו גם חבר'ה ממכינת "בית ישראל" שממשיכים ללכת איתנו, והעידו שהם מרגישים כאילו כל אנשי השביל הם מכינת "בית ישראל" אחת גדולה.

התחלנו לצעוד ממגדל לכיוון נחל עמוד, ועוד לפני שהגענו לכביש חוקוק עצרנו כדי לקיים את הסדנה היומית שלנו. בתוך הטבע שעטף אותנו, היה חשוב לנו למצוא תנאי ישיבה מתאימים לביצוע הלימוד טרם ניכנס לקניון הצר. את הסדנה הקדשנו ללימוד פרשת השבוע, היא פרשת שמיני, ועסקנו בנושא האש הזרה. הכרנו את סיפור נדב ואביהו בני אהרון שמתו בהדליקם אש זרה לפני ה'. דיברנו על החטא והעונש וגם על האש הזרה עצמה, מהי והאם היא קיימת בימינו.

כרגיל חתך מנהל המסע נחום ברוכי את הסדנה בטרם מוצתה. שכן הזמן הוא מרכיב חשוב ביותר, וברוכי עוזר לנו לשמור עליו מכל משמר. קמנו להמשך הדרך כשחלקינו ממשיכים לעסוק בנושא הלימוד. עברנו מתחת לכביש חוקוק ונכנסנו לערוץ הקניון, לא לפני שהתפעלנו מ"העמוד" היפה שעל שמו נקרא נחל עמוד. הלכנו בתוך הקניון, בשביל צר שאינו מאפשר הליכה בחבורות כי אם הליכה טורית בזה אחר זה. על-כן, מדי פעם עצרנו כדי להיות גם קצת ביחד.

במקום הזה בדיוק סיכמנו את השבוע, תוך שאנו שותפים ל"טקס" שערכו סבא וסבתא מרמת השרון לנכדם אוהד בן השש. השניים הבטיחו לו שאם ילך את כל 11 הקילומטרים היום, יזכה לקבל מדליה בסוף המסלול. הבטיחו? ואכן קיימו. ברוב עם הענקנו לאוהד הנרגש את המדליה. בהזדמנות הזו ציינו לשבח את כל הצעירים שהצטרפו אלינו היום, ילדים בגילאים שונים שהפליאו בהליכתם בשביל.

• רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"