שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדריך השלם לסבתא הצעירה
    הישראלית הממוצעת הופכת לסבתא כבר בגיל ‭.48‬ איך מתנהגות הסבתות החדשות? האם הן מתפטרות מעבודתן כדי לטפל בנכד? או ממשיכות בקריירה והופכות לסבתות של שבת? הפסיכולוגית ענת הררי מסבירה שכל האופציות פתוחות

    לתומי חשבתי שהספר "הולדת סבתא" יוצא לאור במסגרת ה"גימלאים שיק" שפוקד את המדינה. עכשיו, כשהגמלאים הם שיא האופנה, זה רק טבעי שמישהו יכתוב ספר שמנתץ את כל הקלישאות עליהן גדלנו, כמו "לסבתא אין גלגלים" ו"ספר לסבתא‭."‬

     

    מחברת הספר, הפסיכולוגית ענת הררי, בישרה לי שאני טועה. "את יודעת שגם את יכולה להפוך לסבתא‭"?‬ שאלה. "סליחה‭"?‬ התקוממתי. "עובדה‭,"‬ היא

    פסקה וציטטה את פרופ' אריאלה לבנשטיין, ראש המרכז לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה, שבדקה ומצאה כי הגיל הממוצע שבו אישה ישראלית הופכת לסבתא עומד כיום על ‭,48‬ כמה שנים פחות מהמקובל בעבר. שלושה גורמים מובילים לכך: גיל הנישואין, גיל לידת הילדים והעלייה בתוחלת החיים. "לכן‭,"‬ טוענת לבנשטיין, "סבתא בגיל 50 היא בדרך-כלל אשה באמצע החיים, מתפקדת היטב, בריאה, בשיא פעילותה‭."‬

     

    "עזבי את המחקרים‭,"‬ התחננתי על נפשי. אצלי זה לא יקרה כל-כך מוקדם. בתי הבכורה כבר הודיעה לי שהיא לא מתכוננת להפוך לאמא לפני גיל ‭.30‬ "בסדר‭,"‬ ענתה הררי, "אבל כשיגיע היום, איזו סבתא את תהיי? תתפטרי מהעבודה שלך כדי להפוך למטפלת של הנכד? תמשיכי את הקריירה ותהיי 'סבתא של שבת‭?'‬ ומה תעשי אם בבת אחת כולם ישנו את היחס כלפייך ופתאום יראו בך זקנה? ואיך תרגישי אם בפסטיבל שמתרחש סביב הלידה לגמרי יתעלמו ממך, כאילו שאת שקופה‭"?‬

     

    לא יכולתי לענות על שאלותיה, בטח שלא בשליפה, מפני שהנושא הזה מעולם לא עבר לי במחשבה, אבל הבנתי של"הולדת סבתא" (הוצ' "בבל‭("‬ יש מטרה: להראות שיש "המון סבתא‭,"‬ שלכל סוג של סבתאות יש זכות קיום ושכל אישה חייבת להתכונן למהפך הזה, שקרוב אליה הרבה יותר ממה שהיא משערת, ושאין שום דרך להבטיח שהוא יתקבל אצלה אך ורק בשמחה.

     

    ענת הררי, ‭,35‬ בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית ומנחת קבוצות, היא בתם של דנה הררי, שעורכת ומגישה את התוכנית לגיל המבוגר בקול ישראל וד"ר צבי הררי, רופא עור. לא בזכותה קיבלה אמה את התואר "סבתא‭,"‬ אבל בפעם הראשונה שענת הרתה וילדה, היא החלה לתהות מה עובר על האמא של היולדת הטרייה. 

     

    אמא שלה עברה חוויה עצומה

     

    "זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית גדולה‭,"‬ מספרת הררי, הנשואה לאופיר ברומברגר, יועץ ארגוני ואמא של מיה ‭4)‬ וחצי) ואדם (שנה וחצי‭.(‬ "בלי לגמד את החוויה שעברה עלי ראיתי שגם אמא שלי עוברת חוויה עצומה והסקרנות שלי גברה ככל שהתבוננתי בה ובחברותיה, שגם הן הפכו לסבתות באותה התקופה. אף פעם לא ראיתי את אמא שלי מטפלת בתינוק, זה היה מראה מדהים, וכשהיא התחילה לספר סיפורים לבתי נזכרתי בכל הסיפורים ששמעתי מפיה, כשהייתי קטנה‭."‬

     

    היא חפרה בספרייה של האוניברסיטה, חיפשה ספרים ומאמרים ולא מצאה דבר. "אף אחד לא כתב על תקופת המעבר הדרמטית הזאת, מהרגע שנודע לאישה שבתה בהיריון ועד אחרי הלידה. למרות שזה נושא כל-כך נפוץ ומורכב, הוא לא זכה לשום התייחסות באקדמיה, ובספרות הפופולרית התייחסו אליו רק מהזווית ההומוריסטית. העובדה הזאת משקפת את היחס לו זוכה אישה בגיל המתבגר – היא פחות נחשבת, החוויות שלה פחות מעניינות, היא כבר סיימה את תפקידה‭."‬

     

    קבוצת תמיכה דמיונית

     

    לפני כשלוש שנים התחילה הררי לראיין עשרות נשים שהפכו לסבתות ולא באה אליהן עם שאלון מוכן. "אמרתי שאני רוצה לדעת מה הן מרגישות ואחרי כמה ראיונות ראיתי שיש נושאים שחוזרים על עצמם, כמו השינויים שמתחוללים בקשר עם הבת והפחד מזקנה.

    בהתחלה חשבתי שזה יהיה ספר עיוני, אבל תוך כדי כתיבה הוא הפך לפרוזה, שבה אני משלבת את הציטוטים שאספתי בתוך קבוצת תמיכה דמיונית של סבתות בפוטנציה ובפועל.

     

    "בעבר, תפקידה של הסבתא היה מאוד מוגדר, אבל מאז כל המשפחה הגרעינית השתנתה והנורמות לא מספיקות להדביק את הקצב ולא נותנות מספיק קרדיט וכבוד לסבתא, שגם אצלה משהו השתנה. בחברה המערבית עדיין מצפים מהסבתא להתגייס לטיפול בנכדים כשהיא בת 50 ובעצם רק מתחילה את החיים. סוף סוף הילדים שלה יצאו מהבית, היא פטורה מדאגות משכנתא, היא באמצע הקריירה ונראית נפלא. למה רוצים להחזיר אותה למעגל החיתולים? פגשתי סבתות שסיפרו לי, שכבר שנים הן חלמו על היום המאושר בו יתפטרו מהעבודה כדי להתמסר לנכד בשקט ובשמחה, בלי הלחץ שאיפיין אותן בגידול הילדים, וזה נפלא. מצד שני, פגשתי סבתות שלא מוכנות לוותר על הצרכים שלהן כדי לשמרטף בחינם. יש המון סוגים ובחברה שלנו לא נותנים ביטוי לכל המיגוון‭."‬

     

    הספר מורכב מ‭12-‬ פרקים שהם 12 מפגשי הקבוצה. בכל מפגש עולה לדיון נושא אחר, העומד במרכז עולמן של נשים שחייהן השתנו בעקבות חבילה צווחנית שהגיחה לאוויר. מול סבתות קלאסיות, שאוהבות לבשל ולהאכיל, יושבות סבתות מודרניות, שדואגות לדיאטה ולהיקפים. יש נשים המספרות עד כמה התקרבו אל הבת ההרה, כאילו חוות מחדש את ההיריון, מול כאלו המדווחות על ריחוק מהבת "מפני שבהיריון היא באמת עזבה את הקן וזו נקודת אל-חזור. יש לה ילדים משלה‭."‬

     

    המכנה המשותף לכולן הוא מחאה שקטה נגד ביטויים שכבר אבד עליהם הכלח, כמו "סיפורי סבתא" ‭")‬למה לא להקשיב לבובע מייסעס‭"?‬ זועמת הררי, "למה לסבתא אין מה להגיד? הרי יש לה הרבה יותר ניסיון וחוכמה‭,("‬ או "הדבר הכי גרוע בלהיות סבא זה שאתה הולך לישון עם סבתא" (בספר מצוטטת אישה שחזרה לספסל הלימודים ובישרה לבעלה, "אתה לא הולך לישון עם סבתא, אלא עם סטודנטית‭("‬ או "נכדים זה ריבית דריבית‭."‬

     

    "כיום, כבר לא מדברים על אהבה ממבט ראשון‭,"‬ אומרת הררי. "אמהות כבר מעיזות להודות שלקח להן זמן להתאהב בתינוק, וברור שגם לסבתא לוקח זמן להתרגל לרעיון. יש כאן תינוק שאני מאוד קרובה אליו, אבל הוא לא שלי. לפעמים הוא בכלל לא דומה לי מפני שהוא דומה לצד השני, לפעמים יש לו שם משפחה אחר וזה בכלל מוזר. אני מניחה שכמו בכל התקשרות, ככל שאת נמצאת עם התינוק את יותר נקשרת אליו, אלא שבמקרה הזה יש עוד גורמים מלחיצים. אמא יש רק אחת, אבל סבתא יש שתיים ולפעמים נוצרת תחרות ואפילו יריבות. כל אחת שואפת לתואר 'הסבתא הכי טובה' כשבעצם, הכי חשוב זה שתהיי מי שאת. רק כך תבליטי את היתרון היחסי שלך." ‬

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים