שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיעור שלישי: מערכת המשפט ושינוי חברתי
    מערכת המשפט בישראל אמנם דוגלת בעקרונות של צדק ושוויון, אך היא אינה מצליחה ולעתים גם כלל אינה מעוניינת לשמש ככלי לשינוי חברתי. עורך-הדין אלון גילדין מסביר באילו מקרים הפנייה לערכאה משפטית תביא להשגת זכויות חברתיות

    מהי מטרתה של פנייה לערכאה משפטית כדי להשיג זכויות חברתיות? קיימות גישות שונות לגבי תפקידו החברתי של המשפט. גישה אחת גורסת שאחד הבולטים בהם הוא הגנה על המיעוט מפני כוחו של הרוב. עקרונות המשפט, בהם שוויון, אי-אפליה והגנה על זכויות אדם - מבטיחים את קיומם של עקרונות הנעלים אפילו על עקרון שלטון הרוב בדמוקרטיה.

     

    היו מי שראו במשפט כלי לבלימת 'עקיצות'. הוגים כמונטסקייה ואלכסיס דה-טוקוויל כתבו במאות הקודמות על חשיבות עצמאותה של מערכת השפיטה אל מול רשויות השלטון האחרות. לעומתם טוען המשפטן בן זמננו פרופסור יוסף רז, שתפקיד המשפט הוא אכיפת התנהגות ופתרון סכסוכים. בכך מדגיש רז את המשפט האזרחי לעומת המשפט הציבורי והפלילי.

     

    ישנם מקרים בהם בית-המשפט יכול להיות כלי לשינוי חברתי, אך הוא אינו רוצה בכך. ישנם מקרים בהם בית-המשפט רוצה להיות כלי לשינוי חברתי אבל אינו יכול לעשות כן, ויש משפטים בהם הוא אינו רוצה להיות כלי לשינוי חברתי - וממילא לא יכול לעשות כן.

     

    סעד משפטי לאדם הפרטי 

    כאשר השינוי החברתי הנדרש קטן, מדובר באדם פרטי שתובע סעד משפטי מול הרשות המתעמרת בו. במקרים אלו המשפט יכול להתבסס על עקרונות זכויות האדם, שעל שמירתם הוא אמון, ואף להסתמך על שני חוקי היסוד הבודדים העוסקים בכך בישראל (חופש העיסוק; וכבוד האדם וחירותו). נראה כי במקרים אלו בית המשפט אינו ממהר להפעיל את סמכותו כדי לבצע שינוי בחייו של האזרח התובע.

     

    דוגמה לכך ניתן למצוא בעתירה בה עסקה הקליניקה המשפטית שמפעילה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והוגשה בשם משפחה ערבית מעכו אשר קיבלה דירה במסגרת הדיור הציבורי. למשפחה דלת האמצעים בת שמונה הנפשות הוקצתה דירה בשכונה שתושביה יהודים, ועל רקע היותם הערבים

     היחידים באזור ספגו בני המשפחה התנכלויות חוזרת ונשנות משכניהם. הילדים הוכו בדרך לבית-הספר, חדר המדרגות בבניין בו התגוררו 'עוטר' בכתובות נאצה, ולבסוף הוצתה דירתם ורק בנס לא נפגע איש. 

     

    המשפחה ביקשה מהחברה המשכנת שתקצה לה דיור חלופי בשכונה אחרת אך הבקשה נדחתה, וכך זו הגיעה לפתחה של הקליניקה המשפטית. סטודנטים ומרצים נרתמו כדי לגבש עתירה מסודרת לבית-המשפט המחוזי, כדי שיחייב את החברה המשכנת לפעול בעניין. לאחר עבודה מאומצת של חודשים הוגשה העתירה על-ידי עורכות-דין מהפקולטה, וזכתה לברכתם של פרופסורים בכירים. אלא שבית-המשפט דן בה במשך שתי דקות לפני שדחה אותה בטענת "שיהוי": המשפחה התמהמהה לפני שהגישה את העתירה.

     

    ממקרה זה אנו למדים שהמערכת המשפטית לא בנויה לספק סעד למשפחה בודדה וענייה מעכו. התארכות התהליכים המשפטיים ועלותם מהווה מחסום בפני אוכלוסיה רחבה, ומנגנונים כגון ייעוץ משפטי חינם או סנגוריה ציבורית אינם מספיקים.

     

    המציאות חזקה יותר מבית-המשפט

    במקרים בהם קבוצת אנשים עם מכנה משותף בולט תובעת התערבות משפטית בעניינה, השינוי החברתי הנדרש בינוני. תביעות ייצוגיות או מאבקי עובדים הן דוגמאות לכך. אך במקרים אלו אף אם רוצה בית-המשפט לפסוק לטובת התובעים, ואף אם הוא פוסק לטובתם, המציאות חזקה יותר והם נותרים ללא סעד אפקטיבי.

     

    באופן עקרוני לקבוצת תובעים יש כוח רב יותר מאשר לאדם בודד. מקרה הורן את ליבוביץ' מהווה דוגמא לכך. בסניף תל-אביב של חברת האוטובוסים העפולאית קם ועד עובדים, 33 נהגים התארגנו, באו בתביעות ונקטו בעיצומים שבעקבותיהם פוטרו מעבודתם. הנהגים עתרו לבית-הדין לעבודה ונשיאו פסק שהפיטורים אינם כדין, והורה לחברה לשוב ולהעסיקם. יום לאחר שהושבו לעבודתם פוטרו העובדים בשנית. מאבק משפטי ארוך הוביל להשבתם לעבודה של חלק מהנהגים אך בשטח, לאחר שנה-שנתיים, שבו העניינים בהורן את ליבוביץ' למכונם - ללא ועד עובדים.

     

    דוגמה נוספת ניתן לראות במקרה של שלוחת חיפה כימיקלים במישור רותם, בו התגלע סכסוך עבודה סביב פיטוריו של עובד שנרדם על משמרתו. בסיוע ההסתדרות קם ועד עובדים מקומי שתבע לבוא במשא ומתן עם ההנהלה. ההנהלה סירבה

     ואף הקימה "ועד עובדים" מטעמה, תוך שהיא מנצלת מחלוקות בין קבוצות העובדים במפעל.

     

    בית-המשפט התבקש לקבוע מיהו הארגון היציג במפעל, הוועד שקם בחסות ההסתדרות או הוועד שקם בחסות ההנהלה. במהלך הסכסוך ההנהלה אף הציעה פיצוי לחברי ועד העובדים על-מנת שיעזבו את עבודתם. בית-הדין לעבודה קבע באופן מפורש כי 'ועד הבובה' שהקימה ההנהלה אינו הארגון היציג במפעל, וכי על ההנהלה להכיר בוועד העובדים שהיה מזוהה עם ההסתדרות ולקיים עמו משא ומתן. למרות פסיקה זו, לאחר שנתיים כמעט ולא נותר אף-אחד מחברי הוועד במפעל. הנותרים הוסבו לעבודות נחותות מאלו שהועסקו בהן לפני הפרשה, ותנאי העסקתם הורעו.

     

    משני המקרים אנו למדים כי למרות הפסיקות המשפטיות שצדדו בעובדים, המציאות פעלה לרעתם. ניתן להצביע לפחות על שתי סיבות עיקריות לתופעה זו: יחסי העבודה הם יחסים מתמשכים, ואילו פסיקות משפטיות הם אירועים בדידים. בתחום יחסי העבודה מוטיב הזמן וההמשכיות חשוב מאוד. לבית-המשפט אין שום כלי לפקח כי החלטותיו מיושמות בפועל ולאורך זמן; הסיבה השנייה היא נוכחותם בבית-המשפט של 'שחקנים חוזרים', העומדים שוב ושוב מול אותן תביעות (המדינה, חברות גדולות ועוד). לאלה לא אכפת להפסיד בתיק מסוים או להתפשר מחוץ לכותלי בית-המשפט, ובלבד שלא ייווצר תקדים משפטי או הד ציבורי.

     

    ניצחונות קטנים וממוקדים

    המקרים בהם השינוי החברתי הנדרש גדול באים לידי ביטוי בפסיקות בעלות משמעות כלל חברתית, שלהן השפעות רחבות על קבוצות שונות. פסיקות אלו מכוונות בדרך-כלל להשפיע על מדיניות הממשלה וחקיקת הכנסת. במקרים אלו, למרות הילת ה'מהפיכה החוקתית' שנקשרה בבית-המשפט בעשור האחרון, השפעתו מועטה ולמען האמת הוא אינו מעוניין בכך במיוחד. בדרך-כלל הוא יגלגל את הכדור בחזרה אל הרשות המבצעת והשופטת, לכל היותר תוך קביעה הצהרתית ותו לא.

     

    תביעות בנושאים משמעותיים מגיעות לרוב לאולם בית-המשפט העליון בירושלים בשבתו כבג"ץ. מאז חקיקת שני חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם בשנת 1992, רשאי בית-המשפט לפסול חוקים של הכנסת אם הם סותרים את אחד מחוקי היסוד הללו, אך בפועל נפסלו חוקים ספורים בלבד.

     

    החוק קובע כי לדינים קיימים אסור לסתור את חוקי היסוד "במידה העולה על הנדרש". מידה זו נתונה כמובן לפרשנות, ובית-המשפט אינו ממהר לפסוק לפיה. דוגמה לכך היא התביעה שהגישו ארגונים חברתיים בשנת 2003 נגד הקיצוץ שנעשה בקצבאות הבטחת ההכנסה. לטענתם, הקיצוץ בקצבאות הוא פגיעה משמעותית בכבוד האדם, ועל-כן סותר חוק יסוד. בית-המשפט העתיר עליהם אמפתיה אך בפועל לא התערב במדיניות הכלכלית של הממשלה.

     

    איך בכל זאת ניתן להצליח בשינוי חברתי דרך בית-המשפט? בעתירות שאינן תלויות בזמן, אז העותר מצויד בסבלנות רבה והסעד אינו דרוש לו מידית, והוא יכול להתיש את הרשות או להמתין עד שתשתנה המדיניות. כשהקונצנזוס משתנה - בית-המשפט מתאים עצמו לקונצנזוס החדש שנוצר. עד אז ניתן למנות ניצחונות קטנים וממוקדים, ולנצל את התפלפלויותיו של המוסד עצמו ככלי בעתירה. 

     

    ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס "בין משבר ההתיישבות למשבר מדינת הרווחה" במאי 2006 

     


     

    רוצים להעמיק בנושא השיעור? להלן רשימה ביבליוגרפית:

     

     

     

    • המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות מלאה. מדור חדש יגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואלפוטוס
    כשהקונצנזוס משתנה - המשפט משתנה
    צילום: ויז'ואלפוטוס
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים