שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    למה הליצנים של היום קצת עצובים?

    פעם כל ליצן עם אף אדום שהיה מופיע במסיבה של ילדים עורר היסטריה של התלהבות. היום, אם אתה לא מביא איתך למופע יום ההולדת את כל פלאי הפירוטכניקה אתה נחשב לאכזבה ענקית. סף הגירוי של ילדים בגיל הרך עולה ועולה והליצנים של היום משלמים את המחיר. אז מה הפלא שהם קצת עצובים?

     

    שרון קאופמן, ליצנית מקצועית, כבר רגילה להשפלות שבאות עם התפקיד. "לפני שבוע בערך הייתה לי הופעה בשוהם‭,"‬ היא מספרת. "חלק מהילדים פשוט החליטו להחריב את העניין. הם התחילו לצעוק בטונים מאוד צורמים, התפרעו, חלקם ירקו עליי - פשוט הרסו את הכל. חזרתי הביתה עם חום של 39 וחצי. יש גם מקרים שילדים פשוט מתחילים לזרוק פופקורן ושאר ממתקים אחד על השני, וגם על הליצן. זה מאוד לא סימפטי. לפעמים את יודעת שגם אם תתני את כל כולך בתור ליצנית, הילדים פשוט יאמללו אותך. זו משימת התאבדות‭."‬

     

    פעם זה היה הרבה יותר פשוט. כל מה שליצן היה נדרש להצטייד בו כדי לבדר חבורת פעוטות ביום הולדת ממוצע היה אף אדום, חיוך רחב ואולי כמה קסמים פשוטים בשרוול. אבל בשנים האחרונות גילו אלפי ליצנים ובדרני ימי הולדת שלילדים של היום זה פשוט לא מספיק. בעידן שבו האינטרנט, הטלוויזיה והקולנוע מספקים לכל בוגר גן חובה הכל ובגדול, דרוש הרבה יותר מצחוק מתגלגל ופאה צבעונית כדי לדגדג את סף הגירוי של בני הגיל הרך. הליצנים התמימים של פעם הפכו למשעממים.

     


    צילום: ויז'ואל/פוטוס

     

    הילדים מאבדים ריכוז

    "אין ספק שבשנים האחרונות המקצוע הזה הפך להיות יותר קשה",‬ אומרת קאופמן. "אני פשוט צריכה להמציא את עצמי בכל פעם מחדש. היום הליצנים חייבים להצחיק בכל רגע נתון. ילדים מאבדים ריכוז וסבלנות הרבה יותר מהר מבעבר. הייתי מורה שבע שנים והיום אני גננת, כך שיש לי לא מעט ניסיון בעבודה מול ילדים, ועדיין אני נדהמת מהשינוי שחל בהם‭."‬

     

    "אחת הסיבות לכך שמקצוע הליצנות הפך להיות יותר קשה היא העובדה שהילדים מוצפים בלא מעט גירויים",‬ אומרת ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית ומחברת הספר "דיאלוג עם ילדים‭."‬ "הם רואים בטלוויזיה ובאינטרנט את הבדרנים הטובים ביותר בעולם, וכשהם רואים ליצן באירוע - הם מצפים לרמה דומה. הגירויים שמציפים את הילדים היום מגיעים באינטנסיביות גבוהה יותר, ולכן על מנת שגירוי - כל גירוי שהוא - ירשים את הילדים, הוא צריך להיות הרבה יותר חזק ויצירתי".

     

    הליצנים הישראלים מתחילים לעכל את העובדה שאם הם רוצים להשתלב בשוק הנוכחי, הם חייבים להתקדם עם הזמן. "כשאני הייתי ילדה, היו לנו מסיבות כיתה, אולי קוסם פה ושם‭,"‬ אומרת מורן פלוטניק ‭,(27)‬ ליצנית מפתח תקווה. "היום זה שונה לגמרי. אני מביאה איתי להפעלות של הילדים סדנת איפור, ריקודי עם, מצנח ענק שפופולרי אצל הילדים, ועוד הרבה דברים. אי אפשר אחרת‭."‬

     

    "יש במקצוע הזה גם קטע שאני קוראת לו 'שכונה'", אומרת הליצנית יפעת בראון, "שבו האמהות מתחרות ביניהן באופן פשוט מטורף. מי מביאה את הליצן הכי טוב, מי אופה את הפשטידה הכי טובה לילדים ומי מספקת את האוכל הכי מרשים‭."‬

     

    רף הפחד 

    מדובר בתופעה שכבר קצת קשה להתעלם ממנה. בכל העולם מגלים עכשיו שאת בני הגיל הרך הרבה יותר קשה להצחיק, לרגש, ואפילו להפחיד. אם בשנות ה־80 הצליח פרדי קרוגר להשאיר את צופי "סיוט ברחוב אלם" רועדים בחושך, הרי ילדי המאה ה־21 דורשים הרבה יותר מסתם פרצוף מעוות וציפורניים אימתניות כדי להיכנס לפאניקה.

     

    אם לשפוט על פי מאות מחקרים בתחום בקרב ילדים, הסיבה לעלייה ברף הפחד איננה אומץ לב מתוגבר, אלא דווקא קהות חושים. פסיכולוגים, אנשי חינוך והורים מודאגים עומדים חסרי

    אונים מול ילדיהם שלא מתרגשים כלל מפרצי הדם הניתזים על המסך אחרי שקליק מוצלח על העכבר הרג את האויב במשחק. העובדה ששום דבר מזה אינו אמיתי, טוענים פסיכולוגים, גורמת להם לחשוב שהאלימות המופגנת היא לא נוראה כל כך. זה מרתק, משעשע, ולפעמים אפילו מגוחך ומצחיק, אבל בשום פנים ואופן לא מזעזע.

     

    "ליל כל הקדושים", שצוין בשבוע שעבר, למשל, סימן "רף פחד" חדש בחנויות התחפושות ובפארקי השעשועים. "הבנים הקטנים רוצים לשחוט ולהרוג כל דבר שהם רואים, ונראה שהשנה גם הילדות הקטנות מצטרפות אליהם‭,"‬ אמר מנהל חנות המוכרת תחפושות לחג בראיון ל"סנט־פטרסבורג טיימס‭."‬ "אפילו התחפושות המסורתיות: נסיכה, כלה או רופא - קיבלו גוון מפחיד. הנסיכה של אתמול הפכה לנסיכה גותית, והרופא הוא דוקטור זומבי".

     

    את פרופ' רוברט תומפסון, מרצה לתרבות הפופ באוניברסיטת סירקיוז, זה לא מפתיע. "זה רק טבעי שאנחנו רואים יותר דם בתחפושות השנה",‬ הוא אומר ל"טיימס‭."‬ "אם התוכנית הפופולרית 'זירת הפשע' מציגה תקריב של כדור קורע את שכבות הבשר, מה הפלא שילדים מנסים לחקות רמות של אלימות וזוועה שהם רואים בסרטים שהם עדיין צעירים מכדי לצפות בהם‭."‬ מחקרים בארצות הברית הראו, שעד גיל 18 נחשפים הילדים לכ־200 אלף אירועים אלימים בטלוויזיה בלבד. אם נוסיף לזה ממצאים לפיהם ילדים בני שנתיים עד 18 מבלים שש שעות בממוצע ביום מול המחשב, במשחקי וידיאו או בצפייה בטלוויזיה - אפשר להבין איך נוצרת העמידות הזו למראות קשים.

     

    מי שבכל זאת רוצה לפנות לקהל הילדים קהי החושים יודע שעליו לייצר סטנדרט חדש. דרמה שטרם נראתה כמוה. הדבר בולט במיוחד בהפקות הפסטיגל. פעם היה זה אירוע שבמהלכו היו עולים זמרים כדי לשיר, היום זהו בעיקר מפגן פירוטכניקה ופעלולים מרשים, עם רקדנים שמשתלשלים מהתקרה ושירים שמתחבאים אי שם באמצע.

     

    הלב והנשמה

    ובדרני ימי ההולדת? החיים שלהם קשים במיוחד. "קהל היעד של הליצנים בתל אביב הוא מאוד לא קל‭,"‬ נאנחת קאופמן. "מדובר בילדים שהוריהם הרגילו אותם לחשוב שהכל מגיע להם כאן ועכשיו. הגירויים שהם מוצפים בהם הם אינסופיים, וכדי להלהיב אותם את צריכה להביא את הקסמים הכי יקרים בשוק ואת האביזרים הכי משוכללים. אין לילדים הקטנים בעיה להטיח ישר בפנייך: 'מה זה השטויות האלו' ו'זה קטן עלינו'. לעומת זאת, יש ערים כמו ראשון לציון, רחובות ואשדוד, שבהן כשאת מגיעה לבדר את הילדים, כולם נהנים מכל רגע. מניסיוני, למדתי שצריך פשוט לעשות סלקציה. יש מקומות או אירועים מסוימים שאני פשוט מסרבת להשתתף בהם. אני לא אופיע במסיבות ימי הולדת שבהם הילדים עברו את גיל שש־שבע. אני פשוט לא מוכנה להסתכן‭."‬

     


    צילום: ויז'ואל/פוטוס

     

    גם פנינה רינצלר, "פינצשי הליצנית‭,"‬ מתארת את ימי ההולדת התל אביביים כקשים ביותר. "אחרי החוויות שלי שם, אני כבר יודעת מראש שהאירועים שם לא יעברו חלק",‬ היא אומרת. "פעם הופעתי בפני ילדים בני שבע-שמונה, ובאמצע ההרקדה שעשיתי להם, שתי חברות פשוט השוו ביניהן בקול רם איזו ליצנית טובה יותר - אני או מישהי אחרת שעבדה אצל אחת החברות: 'שלך לא מעניינת. הליצנית שהייתה אצלי הייתה הרבה יותר טובה'. הרבה פעמים דורשים מאתנו שנביא מכונות של צמר גפן, שזה לא בדיוק בריא לילדים או בובות ענק שמפחידות נורא את הילדים הקטנים‭."‬

     

    ואיך את עומדת בקצב של כל הגירויים שמשתכללים בכל שנה?

    "ההפקות שלי לא כאלה גדולות, אבל אני בהחלט עם היד על הדופק. אני עושה לילדים מופעים של ריקודי עם וכל מיני שירים, ומן הסתם אם הראל מויאל הוציא דיסק חדש - אני לא אשיר להם את השירים שלו מהשנה שעברה או את שירי פסטיגל 96. יש היום הורים שרוצים לדעת אם יש לך הסמכה של מאפרת מקצועית או אם את עושה קעקועי חינה, למשל. יש גם מכונת בועות מאוד פופולרית, שבמקום בועות רגילות היא מוציאה בועות ממתק והילדים יכולים לאכול אותן‭."‬

     

    אנשי המקצוע מסכימים שלהורים יש חלק בעלייה המטאורית של סף הגירוי בקרב ילדיהם. "אנחנו חיים היום בחברה דמוקרטית המתירה דיאלוג של הומור - לפעמים ציני וסרקסטי - בין ילד להוריו",‬ מסבירה ד"ר כצנלסון. "בעוד שפעם ליצן הראה עולם שונה מהמציאות היום יומית שלנו, הרי היום החברה מאפשרת לילדים דיאלוגים עם הוריהם המלאים בהומור, אירוניה וביקורת. כל האביזרים הנלווים, כמו מכונות פופקורן וערכות איפור הם מעין קביים שעוזרים לליצנים שכבר לא מצליחים כמו שהם, נטו, להצחיק את הילדים‭."‬

     

    עסק מכניס

    למרות הקושי, אלפי הליצנים בארץ יכולים להתנחם בעובדה שאפשר להתפרנס מהמקצוע הזה די בכבוד: 500־‭1,500‬ שקלים לאירוע. ההורים, מסתבר, מוכנים היום להשקיע ביום ההולדת של הילד כמעט כמו בחתונה צנועה. "לפני שנתיים וחצי עשיתי אירוע לאחד מעורכי הדין המפורסמים בארץ, שהוציא על יום ההולדת של בתו בת הארבע 42 אלף שקל‭,"‬ מספרת רחלי שטרומינגר, "פיצי הליצנית‭."‬ "היום סף הגירוי של הילדים הוא יותר גבוה מבעבר, ולכן אני מציעה את הרף הכי גבוה. באירועים שלי אני מביאה רקדניות, דרבוקות וכל מיני תחפושות מדהימות, שלא לדבר על בובות ענק ואפילו מעצבת ממתקים. הילדים של היום יודעים מה טוב להם, ואם המבוגרים רואים את ריטה במופע ענק ומושקע, אז גם הם רוצים משהו דומה‭."‬

     

    אלא שיש גם מי שטוען שהתואר "ליצן" פשוט כבר לא מתאים לקהל הילדים הנוכחי. "לא רואים היום הרבה ליצנים שקוראים לעצמם ככה. הרוב מכנים את עצמם 'מפעילים'‭,"‬ מסבירה נטלי כהן, שפועלת כבר ארבע שנים תחת השם "בולי שבלולי‭."‬ "אני לא אומרת שליצנים הם זן נכחד, אבל היום הילדים וההורים מחפשים משהו יותר גרנדיוזי מליצן שמגיע עם איפור ומנסה להצחיק את הילדים‭."‬

     

    איציק הליצן, 19 שנים במקצוע, מתנגד בתוקף לטענה שליצנים הם פאסה. הוא מסכים עם ההנחה שהילדים של היום דורשים יותר, אבל מבחינתו, הכל תלוי בכישרון. "כשאנחנו היינו ילדים, רק עצם העובדה שהופיע מולנו ליצן גרמה לנו להישאר פעורי פה. היום יש אלפי סוגי הפעלות, והמגוון של מה שהטלוויזיה, האינטרנט והמחשב מציעים לילדים הוא עצום. אם ליצן לא יצליח לרתק את הילדים כבר בדקות הראשונות - אין אפס - הם יאכלו אותו חי. אבל אצל מי שזה מגיע מתוך הלב והנשמה, הילדים מיד מרגישים את זה". ‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    פעם היה יותר פשוט להיות ליצן
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים