שתף קטע נבחר
 

ההתנתקות עלתה להם בבריאות

מחקר חדש מגלה כי חלה החמרה במצבם הבריאותי והפסיכולוגי של מפוני גוש קטיף. בין השאר נמצאה עלייה בשיעור חולי הסרטן, האסטמה והסכיזופרניה. "העלייה בכל המדדים שנמצאו היא צפוייה", אומר ד"ר גדלביץ', מעורכי המחקר

ההתנתקות פגעה במצבם הבריאותי של המפונים, כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי לשכת הבריאות המחוזית באשקלון ובשיתוף משרד הבריאות. להתנתקות היו כידוע השלכות רבות על אורח חייהם ורווחתם של המפונים, תושבי גוש-קטיף, אולם לפי מחקר חדש היו לכך גם השלכות בריאותיות. המחקר מצא שמפוני גוש-קטיף המתגוררים כיום באתר הקראווילות בניצן סובלים יותר מבעיות בריאות שונות בהן יתר לחץ דם, סוכרת, אסטמה, מחלות לב ואפילו גידולים ממאירים.

 

בהשוואה בין נתונים שנאספו ממרפאת נווה-דקלים שטיפלה בכ-3,000 מתושבי גוש-קטיף לפני הפינוי, לבין נתונים שנאספו כשנה לאחר ההתנתקות ממרפאת שירותי בריאות כללית ביישוב ניצן, המטפלת במספר זהה של מפונים, עולים נתונים קשים.

 

לפני הפינוי סבלו רק 1.21 אחוז מהמטופלים בנווה דקלים מיתר לחץ דם. לאחר הפינוי שיעורם כמעט הוכפל ועומד של 2.07 אחוז. לפני הפינוי רק 0.61 אחוז מהאוכלוסייה סבלו מסרטן ואילו אחרי ההתנתקות השיעור הוכפל ועומד על 1.08 אחוז.

 

שיעורם של חולי הסוכרת עלה מ-1.29 אחוז לפני הפינוי ל-1.79 אחוז לאחריו. נתונים דומים נרשמו גם לגבי מספר החולים באסטמה. שיעור הסובלים ממחלת לב איסכמית בקרב תושבי גוש-קטיף היה 0.92 אחוז, ולאחר הפינוי השיעור עלה ל-1.69 אחוז.

 

שימוש גבוה בתרופה פסיכיאטרית

המחקר שנערך על ידי לשכת הבריאות המחוזית באשקלון ובשיתוף משרד הבריאות על ידי החוקרים ד"ר מיכאל גדלביץ', ד"ר מייקל הוארטה, ד"ר אלכס לבנטל וד"ר שמעון שרף, הוצג לפני כחודש בכנס של האיגוד האמריקני לבריאות הציבור.

 

חלק אחר של המחקר כלל סקר שהועבר למשפחות המפונים ימים אחדים לאחר ההתנתקות, כאשר שהו עדיין בבתי מלון. מהסקר עולה שחמישית מהמשפחות שבהן אנשים מבוגרים דיווחו על החמרה במצבם הבריאותי. 40 אחוז מהמשפחות דיווחו לראשונה על בעיות בריאות חדשות, שלא היו לפני הפינוי. חמישית מהמפונים נעזרו בשירותי הרווחה וכשליש ביקרו אצל פסיכולוג. בנוסף נמצא שימוש גבוה פי 3 בתרופה פסיכיאטרית לטיפול בסכיזופרניה, בהשוואה לכלל האולוסייה.

 

עם זאת חשוב לציין כי השאלונים הועברו למספר מועט של משפחות ותוצאותיהם לא מובהקות.

 

"העלייה בכל המדדים שנמצאו היא צפוייה", אומר ד"ר גדלביץ', "סטרס הוא גורם סיכון משמעותי והאוכלוסייה הזו עברה ועוברת סטרס. המטרה שלנו הייתה לא רק למדוד שכיחות של אירועי לב ואסטמה, אלא מה הגישה הנכונה באירוע כזה מצד מערכת הבריאות. זה סוג אירוע שלא התנסו בו בהיסטוריה של שירותי הבריאות, קשה לתת לזה הקבלה היסטורית".

 

"היה פה משבר גדול"

אחד הנושאים שבלטו בתחום בריאות הנפש היה העובדה ששמירה על המסגרת הקהילתית ועל התמיכה הקהילתית הם מדד חשוב למצב הבריאות. "הוכח שהמצב החברתי הוא חלק מהערכת מצב הבריאות. זו אמנם לא המלצה למערכת הבריאות, אבל במקרים דומים חשוב לשמור על המבנה הקהילתי במידת האפשר".

 

ד"ר שמעון שרף, מנהל בית החולים ברזילי ושותף למחקר מציין כי המעקב אחרי הנתונים נמשך וכי עדיין דרושה חקירה נוספת בנושא. "העקירה, ולא משנה אם זו עקירה מארץ לארץ או מעיר לעיר, היא משבר גדול ואין ספק שהיה פה משבר. ידוע שמחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת קשורים בטראומות נפשיות. אין לנו גם ספק שהאוכלוסייה הזו עוברת משברים פסיכולוגיים, ולכן נוספה פסיכולוגית ילדים לצוות המטפל ביישוב ניצן".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איה בן עמוס
מפונות ממורג. היסטריה והיסטוריה
צילום: איה בן עמוס
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים