רמז שקוף למגזר השלישי
במסגרת סדרת הכתבות הבוחנת את שקיפותם של ארגונים ללא מטרת רווח, מערכת הערוץ פנתה בשנה האחרונה לכ-70 עמותות בבקשה לשתף את גולשי ynet בהתנהלותן הכספית. המסקנות? המגזר השלישי בישראל, שפעילותו ממומנת בחלקה על-ידי טוב לבו של הציבור, אינו מחובבי השקיפות. ייתכן שהבשורה תגיע דווקא מאתר שיושק בחודשים הקרובים, ויציג לכל המעונין את הנתונים שחלק מהארגונים מיאנו לחשוף. כתבה אחרונה בסדרה
הרעיון לפרסם סדרת כתבות הבוחנת את מידת שקיפותם של עמותות וארגונים ללא מטרת רווח בישראל, נולד בעקבות ראיון עם פרופ' אליעזר דוד יפה מהאוניברסיטה העברית. "כואב הלב על רצח האופי שעושים לסקטור כלכלי שלם", אמר כשהתייחס לעובדה שעמותות קיבלו בשנים האחרונות תדמית של פרה חולבת רווחית במיוחד, המועילה בעיקר לכיסי בכיריה. "לו היתה מדינת ישראל נותנת למגזר הזה את הכבוד הראוי לו מחד, ואת הפיקוח הנחוץ לו מאידך, הכל היה נראה לגמרי אחרת", הוסיף כשנשאל מדוע שקיפות היא הפיתרון לבעיה.
הפיקוח, לשיטתו של יפה, צריך להתבצע על-ידי רשם העמותות, שיפרסם בציבור ובמקביל באתר אינטרנט פתוח לקהל פרופילים מעודכנים של כל עמותה ועמותה, בדומה לאתר GuideStar האמריקני. "בכל שנה נסרקים עשרות אלפי דוחות שנתיים של ארגוני המגזר השלישי בארצות-הברית ומועלים לאתר", הוא תיאר. "כך יודע הארגון שהוא חשוף לעין הציבורית, ואינו מרשה לעצמו לעשות דברים שאולי היה עושה בהיחבא".
שקיפות? תנסו מאוחר יותר
הכתבה פורסמה, הטוקבקים נשלחו, רשם העמותות התעלם מההצעה - ואנחנו החלטנו להרים את כפפת השקיפות ולתרום את חלקנו לנושא. כך יצאה לדרכה סדרה בת שבע כתבות במסגרתה ביקשנו להבין כיצד מתנהלות עמותות ממגזרים שונים בישראל, מי מהן דוגלת בשקיפות ציבורית ומי מסתירה היטב את המידע על התנהלותה הכספית. השיטה היתה פשוטה: לידי כ-70 העמותות שנבדקו הועברה סדרת שאלות על גודל תקציב הארגון, מספר עובדיו, משכורות חמשת בכיריו, הוצאותיו האדמיניסטרטיביות, והנתון החשוב מכולם - כמה אגורות מכל שקל שנתרם אכן מגיעות ליעדן. במקביל נסרקו היטב אתרי האינטרנט של הארגונים, במטרה לגלות האם הם מספקים את המידע לכל המעונין.
הניסיון הוכיח כי המגזר השלישי בישראל (הפועל במקביל למגזר העסקי והציבורי, וכולל את כל העמותות והמלכ"רים), שמקור מרבית תקציביו בטוב לבו של הציבור או במסיו, אינו מחובבי השקיפות. מילוי השאלון, שהועבר שבועות ארוכים לפני פרסום כל-אחת מהכתבות, נתקל בקשיים אינספור ובתירוצים שלא היו מביישים את
| בשנת 2006 היו רשומות 38,310 עמותות (55% מתוכן פעילות); 2,310 הקדשות (84% מתוכן פעילות); ו-710 חברות ללא כוונת רווח (86% מתוכן פעילות). בסך-הכל 41,330 ארגונים, מתוכם 23,652 פעילים |
| בשלוש השנים האחרונות נרשמו לא פחות מ-5,000 עמותות חדשות: 1,553 בשנת 2003; 1,894 בשנת 2004; ו-1,557 בשנת 2005 |
| על-פי נתוני רשם העמותות, קיבלו כ-7,800 עמותות אישור ניהול תקין לשנת 2006, וכ-3,000 עמותות כבר קיבלו אישור לשנת 2007 |
| במהלך 2006 נמחקו בהליך של מחיקה מרצון למעלה מ-200 עמותות. כמה עשרות נוספות סיימו הליכי פירוק |
אחרון התלמידים בבית-הספר. "אנחנו עסוקים מאוד", היה התירוץ הנפוץ ביותר. שהרי אנחנו ואתם, המעונינים לדעת לאן מועברים כספי התרומות שלנו, לגמרי לא עסוקים. למרבה המזל, כשמדובר בגיוס מימון הארגונים הסרבנים דווקא פנויים למהדרין.
כל-אחד משבעת מגזרי ההתמחות שנסקרו במסגרת סדרת הכתבות, רווחה ומזון, בריאות, ילדים, סביבה ובעלי-חיים, שינוי חברתי, ביטחון וקרנות סיוע, כלל לפחות עמותה אחת שמיאנה לשתף פעולה. הדבר בלט במיוחד כשפנינו לארגונים המשלימים את פעילותה של מערכת הביטחון, שמחציתם דחו אותנו בתירוצים שונים. תמוה יותר היה סירובן של קרנות הסיוע, שמרבית תקציבן מגויס מהקהילה היהודית בניכר, להפקיד בידינו את הנתונים, שכן אלה מפרסמות את דוחותיהן השנתיים ברבים.
בשורת השקיפות תגיע מהאינטרנט
"עמותות וארגונים ללא כוונת רווח בישראל אינם נוטים לשתף פעולה עם בדיקות מן הסוג הזה, זאת למרות שמדובר בנתונים שהציבור רשאי וצריך לדעת", אומר פרופ' בני גידרון, מנהל "המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי" הפועל באוניברסיטת בן גוריון. "הסירוב נובע מתחושה של 'מי אתם בכלל, ומדוע עלינו לספר לכם איך אנחנו מתנהלים?'. הבשורה הטובה היא שהדברים הולכים ומשתנים. כיוון שהמגזר הולך ומתפתח, ובמקביל תפקידיו גדלים וכמותם גם תקציבי הפעילות, הלחץ המופעל עליו להתנהל באופן שקוף ויעיל הולך וגובר. ארגונים שיתנהלו אחרת פשוט לא ישרדו".
כמו יפה, גם גידרון מאמין כי מכל המקומות בעולם, בשורת השקיפות תגיע דווקא מהאינטרנט. בשנים האחרונות מנסה המרכז שבראשו הוא עומד להקים אתר אינטרנט שיכלול מסד נתונים מעודכן, הכולל מידע אודות המגזר השלישי בישראל. "מדובר במסד הנתונים היחיד שקיים בארץ. הוא כולל את כל המידע שמגיע אלינו
| על-פי נתוני "המרכז לחקר המגזר השלישי", בשנת 2002 העסיקו ארגוני המגזר מאות אלפי אנשים בלמעלה מ-236,000 משרות מלאות, והוציאו כ-65 מיליארד שקל. היקף התעסוקה הגיע ל-10.9% מכלל התעסוקה במשק הישראלי ול-13.3% מן התמ"ג |
| לפי נתוני המרכז חל בשנים האחרונות גידול של מעורבות המשק העסקי בפעילות המגזר השלישי, הכולל עלייה אטית בהיקפי התרומות והתרבות השותפויות בין ארגונים עסקיים לארגונים חברתיים |
| בשנים האחרונות נראית עליה ברורה גם בהיקפי הסיקור התקשורתי של המגזר. החשיפה גורמת לעידוד השקיפות והפיקוח על-ידי חשיפת שערוריות ושחיתויות מחד, ומאידך מעוררת פילנטרופיה בעקבות השתתפות נציגי המגזר בתוכניות אקטואליה, שעשועונים ותוכניות מציאות |
מרשם העמותות וההקדשות, ממס הכנסה, מהביטוח הלאומי ומעט מאוד נתונים מהארגונים עצמם, שלא ששים לשתף פעולה", מסביר גידרון. "אנחנו דאגנו לממשק את הנתונים, וכן לערוך קטגוריזציה ולפלח את התחומים בהם פועלות העמותות".
- איך ייתכן שמסד הנתונים היחיד בישראל נמצא אצלכם, ולא אצל רשם העמותות?
"כיוון ששיטות איסוף הנתונים הממשלתיות מעופשות. לכולם יש נתונים: הרשם רושם, החשב הכללי מתקצב, מס ההכנסה עוקב, בביטוח הלאומי מופיעים כל נתוני העובדים והארגונים מחזיקים כל אחד בנתוניו שלו, אבל אין כל קשר בין הרשויות השונות. כך נותר מצב בו מי שמבקש לקבל מבט כללי על המגזר נתקל בבעיה".
התחזית: המגזר יתחזק וילמד לפעול ביעילות
כיום משמש המסד בעיקר לצורכי מחקר ומענה לשאילתות של מקבלי החלטות, חברי ועדות ציבוריות וכותבי המלצות לשינוי מדיניות. עבור כל בקשת מידע, שאינו זמין לקהל הרחב, יש לשלם. חזונו של גדרון להפוך את הנתונים החסויים-משהו לנכס זמין לציבור, נתקל עד לאחרונה בהתנגדות ממשלתית.
"לא פשוט לקבל אישור לפרסם מידע שמקורו במשרדים ממשלתיים, למרות שהחוק מחייב לחלוק אותו עם הקהל הרחב", גידרון מתקומם. למרבה השמחה, במהלך הכנת הכתבה הוא הפך לאיש בשורות. "משרד המשפטים עושה עכשיו מאמץ גדול להקים את האתר ביחד איתנו", הוא מדווח, "ואנחנו מקווים שהאתר יקום תוך מספר חודשים. בינתיים מתקיימים ניסיונות לגייס גורמים שונים למימון הפעלתו".
- כיצד האתר ישנה את הנורמות המקובלות ולמי, בעצם, הוא מיועד?
"ברמה הבסיסית ביותר האתר מיועד לכל ציבור המתנדבים והתורמים. כל מי שירצה להעניק זמן או כסף ייכנס לאתר וילמד על הארגון שאליו הוא רוצה להשתייך. מובן מאליו שאם יגלה שאין לו אישור ניהול תקין, שחלק ניכר מתקציבו מגיע ליחצנים או לכיסי בכיריו - הוא יחשוב פעמיים האם זה המקום הנכון בשבילו.
כיוון שהאתר יפעל גם באנגלית יוכלו תורמים מחו"ל לעקוב אחרי תרומותיהם לארגונים בישראל. הקמת האתר תחסוך למדינה מיליוני שקלים שהושקעו בפיקוח, כיוון שהוא יביא אליו אלפי פקחים באופן וולונטרי, כאלה שיחליטו אם לתמוך בארגון או לא. במקביל, ברור לנו שכאשר האתר יעלה העמותות עצמן ידאגו לעדכן את נתוניהן ודוחותיהן הכספיים. הנורמות שגורסות הסתרת נתונים ישתנו, ורמת השקיפות תזנק".
- עם האתר או בלעדיו לאן, להערכתך, מועדות פניו של המגזר השלישי?
"אני חושב שעם כל הקשיים אנחנו הולכים לחברה שבה למגזר יהיה מקום של כבוד ליד שולחן מקבלי ההחלטות. אני מציע לגולשים לעצום עיניים, ולחשוב לרגע על מצב בו לא קיים מגזר שלישי חזק בישראל: באיזו מן חברה היינו חיים? התחזקותו של המגזר היא תופעה קיימת בכל מדינות העולם המערבי, וגם אצלנו הוא יתחזק וילמד לפעול ביתר שקיפות ויעילות".
לפנייה לכתב/ת 
