"טרנספר כלכלי": ערביי יפו נאבקים על בתיהם

סמטאותיה של שכונת עג'מי ביפו נראות כמו פאזל שמישהו שכח לסיים. סביב בתי האבן הישנים, שעריהם חלודים ולגדרותיהם דבוקות יריעות ברזנט ירוקות, צומחים עוד ועוד בניינים יוקרתיים, וילות מעוצבות ומתחמים מפוארים. מרבית המבנים החדשים מעוטרים בקשתות אוריינטליות וצבועים בצבעי המדבר, והים הקרוב משלים את התמונה לכדי פנטזיה ים-תיכונית בורגנית מושלמת. אך מהעבר השני של המעונות המטופחים מתגוררים תושבי השכונה המקוריים, משפחות ערביות יפואיות דלות אמצעים, הטוענות כי חייהן נרמסים תחת מכבש הפנטזיה הנדל"נית. "טרנספר כלכלי", מגדיר את המצב ח"כ דב חנין, ובני משפחת סבא, המתגוררים ברחוב הלימון בשכונה, מסכימים.

אמש והבוקר המה הבית הקטן פעילים רבים, בהם בני-נוער המגדירים עצמם "עצמאיים" ואנשי ועד השכונה, שהגיעו כדי לתמוך בבני המשפחה ונשארו במטרה לעצור את הדחפורים. הח"כים דב חנין ומוחמד ברכה נכחו גם הם במקום, אך למרות שביעות הרצון מהדחייה הזמנית סבורים שניהם כי הבעיה רחוקה מפיתרון. "לצערי, הרשויות לוקות בעוורון ואטימות כלפי האוכלוסיה הערבית", אומר חנין. "באתי לתמוך במשפחה ובשאר תושבי השכונה חסרי האמצעים שכן אני סבור שיש צורך בדיאלוג, לא במלחמה. האלמנט הלאומי ביפו חובר לאלמנט הכלכלי, ויחד הם מדירים מהעיר בהדרגה את השכבה הענייה של הציבור הערבי".

"היום המדינה פתאום נזכרת לנער את האבק מעל מסמכים ישנים של חריגות בנייה בגלל אינטרסים כלכליים בלבד", מוסיף גבי עאבד, יו"ר "האגודה למען ערביי יפו" (אל-רביטה). "משפחת סבא הוסיפה מבנה בחצר בשל צרכיה, אך גורלם נחרץ בשל לחצי הנדל"ן". עאבד, כמו חנין, מצהיר כי יש צורך בקיום דיאלוג עם תושבי השכונה, "על-מנת למצוא חלופות ופיתרונות לאורח החיים ולמצוקות התושבים בצורה אנושית".

"הזנחה רבת שנים". הפעילים בבית משפחת סבא (צילום: activestills.org)

"למצוא פיתרון אנושי למצוקה"

"מצבה של משפחת סבא הוא מצבם של רוב תושבי שכונת עג'מי הערבים", מתקומם יו"ר ועד השכונה כאמל אגבריה. "משפחות באותו מצב מגיעות למשרדי בתדירות של פעם-פעמיים בשבוע, בניסיון למנוע את הריסת בתיהן. בעלי ההון שהגיעו לשכונה והחלו לבנות בה בתים מפוארים מעלים את מחירי השטחים לסכומים שערורייתיים. אף תושב ותיק לא יכול לעמוד בסכומים האלה, וכך מפתים אותם לעזוב".

לדברי אגבריה, התושבים מצויים במעגל קסמים מרושע. "ביפו חיים כ-20,000 תושבים ערבים, מחצית מהם ילדים ומרביתם עניים כתוצאה מהזנחה ארוכת שנים. לכן כשמגיע יומם לצאת מהבית לחיים עצמאיים הם אינם עומדים בזה, ופונים בלית ברירה להרחבה לא חוקית של המבנים הקיימים". בין השאר מאשים אגבריה גם את מנהיגות השכונה, שלדבריו נהגה בעבר להתנגד לפינויים, אך כיום אינה עושה דבר.

על הביקוש הרב לנדל"ן היפואי מעיד בני ירון, מנהל מכירות בחברת תיווך. "בחודשים האחרונים יש תנופה אדירה והיענות מרובה לדירות שאנחנו משווקים. כולם רוצים לבוא ליפו כי היא נמצאת שתי דקות מתל-אביב והדירות בה הרבה יותר זולות. בית חדש, למשל, יכול לעלות 800,000 שקל. בשכונת עג'מי המחירים יכולים להגיע לחצי מיליון דולר ואף למיליון דולר, כי היא בקו הראשון ליד הים

ומבוקשת על-ידי קונים עשירים מחו"ל. המגמה החלה לפני כשנה וחצי, כשהמחירים בתל-אביב קפצו ונגמרו הדירות להשכרה".

"בשמונה השנים האחרונות עיריית תל-אביב השקיעה כ-600 מיליון שקל בפיתוח יפו", מנסה גלעד פלד, מנכ"ל המישלמה ליפו האחראית לפיתוח העיר, לעשות סדר. "התוצאה היא שיפו נראית היום הרבה יותר טוב, וכוחות השוק עושים את שלהם. זוהי תופעה שאיננה בשליטתנו אך אנו מודעים לקשיים שהיא יוצרת עבור חלק מהתושבים. מאידך, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שתושבי יפו נהנים ממנה. אלו שבוחרים להישאר זוכים בסביבה טובה יותר ובאיכות חיים גבוהה יותר, ואלו שבוחרים לעזוב בתמורה לכסף שמוצע להם מרוויחים גם הם". פלד מתקומם נגד הטענות לפיהן העירייה מצלמת חריגות בנייה רק באזור יפו, ומכריז כי "במקום להפריח סיסמאות, אני מזמין את התושבים להמשיך בדיאלוג כדי למצוא פיתרון אמיתי לחריגות הבנייה".

בתגובה נמסר ממינהל מקרקעי ישראל כי "אין כל ממש בטענות משפחת סבא באשר לסיבת ביצוע הפינוי. מדובר על ביצוע פסק דין לפינוי משנת 2004, ובית משפט קבע כי על הפולשים לסלק ידם מהנכס. לא מדובר בהריסת ביתם, אלא בהריסה חלקית של תוספת בנייה, הפולשת לשטח שאינו שלהם. המינהל עוסק בעבודתו היומיומית בטיפול בתופעת הפלישות בכל רחבי הארץ ללא אבחנה בין דת גזע ומין, וממלא בכך את תפקידו כשומר על קרקעות הלאום כמתחייב בחוק".