תגובת דן אנד ברדסטריט
הכתבה מעידה על כך שהכתבת קבעה מראש את עמדתה בדבר השתלשלות האירועים והינה מתארת סיפור אשר חסרות בו עובדות רבות
להלן תגובת דן אנד ברדסטריט:
"די אנד בי החברה מוסרת מידע אודות לקוחות פרטיים על פי רישיון אשר בבעלותה ובהתאם להוראות חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב 2002 (להלן – "החוק"). המידע נאסף על פי הדרכים המצוינות בחוק אשר כוללות בין היתר קבלת מידע ממקורות מידע ממלכתיים רשמיים וממקורות מוסדיים. כך גם במקרה דנן המידע התקבל ממקור רשמי. יצוין כי, בהתאם להוראות החוק לחברה אין אפשרות לערוך, לשנות, לבדוק ולאמת את המידע אשר התקבל ממקור המידע וכי החברה מחויבת למסור את המידע בתצורה זהה לזו שהתקבלה אצלה וכך עשתה.
"עוד יצוין, כי סעיף 31 לחוק קובע הליך ערעור לעניין תיקון המידע הנמסר וזאת בין היתר על מנת להבטיח אי שימוש לרעה באפשרות לפנות ולבקש תיקון מידע שגוי.
"מראשית קבלת התלונה הטלפונית פעלה החברה על פי ובהתאם להוראות החוק. החברה הסבירה למתלונן כי על מנת להגיש תלונה יש לנהוג על פי הוראות החוק אשר בהן נקבע כי יש לבצע הליך של זיהוי המתלונן אך המתלונן דחה את הצעת החברה. יש להדגיש כי על פי הוראות החוק לא ניתן לבצע הליך זיהוי טלפוני.
"בעקבות סירובו התמוה של המתלונן לבצע את זיהויו בהתאם להוראות החוק הועבר הטיפול ישירות לסמנכ"ל החברה. סמנכ"ל החברה הסביר אישית למתלונן את חשיבות הגעתו למשרדי החברה וציין כי ללא ביצוע תהליך זיהוי כנדרש לא ניתן יהיה לטפל בתלונה, המתלונן סירב להגיע בשעות הקבלה ולכן עוד הוצע לו להגיע בו ביום לפגישה, אולם זה ביקש להגיע ביום חמישי של אותו השבוע. הסמנכ"ל הבהיר למתלונן כי יש להתחיל את התהליך מהר ככל הניתן ולא רצוי להמתין עד ליום חמישי (נראה כי למתלונן אצה הדרך להגיע עם הסיפור לאמצעי התקשרות מאשר לקיים פגישה בעניינו שלו) ורק לאחר הסבר מפורט אודות החשיבות בהגעתו, הסכים המתלונן להגיע באותו היום.
"יודגש כי, הוסבר למתלונן שקימות בחוק דרכי זיהוי נוספות, אולם על מנת לבצע את התהליך בכללותו בצורה המהירה והיעילה ביותר עדיף לו לסור למשרדי החברה אשר תדריך אותו בהליך מילוי בקשת התיקון. המתלונן הגיע למשרדי החברה נפגש עם הסמנכ"ל אשר הסביר לו את מהות התהליך, ועזר לו במילוי הטפסים והתלונה הוגשה כראוי.
"ראוי לציין ולהדגיש כי, החברה פעלה לאורך כל דרך הטיפול במתלונן, אשר עודנו נמשך בימים אלה, על פי הוראות החוק, בצורה מהירה, יעילה ועם תודעת שירות גבוהה ביותר.
"יש לציין כי, כיום שינוי ותיקון מידע נתון בסמכותם של מקורות המידע בלבד, החברה איננה יכולה לתקנו ועליה לפעול בהתאם לחוק. מטרת החוק הינה מסירת מידע בדבר עמידתו של לקוח בתשלומים ובהתחייבויות כספיות לשם בחינת אמינותו ועידוד התחרות בשוק האשראי הצרכני.
"יש להדגיש כי עו"ד טנה שפניץ ששימשה בתור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה– במאמרה "חוק שירות נתוני האשראי – הישורת האחרונה" מציינת כי: "אין ספק שמדובר בחוק בעל רגישות גבוהה מבחינת גילוי מסמכים ומסירת מידע לגבי הפרט, באופן שלא היה מקובל עד היום. הצידוק לפגיעה בפרטיות נמצא במטרות החוק, שהן: שיפור מוסר התשלומים, סיוע בהערכה נכונה יותר של סיכוני האשראי, והגברת התחרות בתחום מתן האשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים."
"מדינת ישראל הצטרפה לאחרונה לחבר המדינות המתקדם בעולם שיישם חוק זה ומאז כניסתו לתוקף של החוק נמסרו אלפי דוחות אשראי אשר סייעו במניעת הונאות, בהעלאת מוסר התשלומים במשק כולו ומנעו אובדן הכנסה רב מאנשים פרטיים, עסקים וחברות. יישום החוק מאפשר להעריך את הסיכון בהתקשרות בין שני צדדים לעסקה.
"החוק נועד לטובתו של הפרט ולתועלת הציבור וזאת בכך שהוא מאפשר הפחתת רמת הסיכונים במשק והקטנת העמלות בפרמיות הסיכון אותן נדרש האזרח לשלם בהעדר חוק שכזה.
"הכתבה מעידה על כך שהכתבת קבעה מראש את עמדתה בדבר השתלשלות האירועים והינה מתארת סיפור אשר חסרות בו עובדות רבות, בה היא טורחת להציג את האזרח הקטן והמסכן מול המנגנונים הכבדים לכאורה של החברה. הכתבה מעמידה את החברה כגוף דורסני אינטרסנטי. בעצם הקביעה של הכתבת כי מדובר בטעות של החברה וכי התיקון הוא באחריותה, הכתבת מתיימרת לפרש את החוק אך ורק לפי ראות עיניה וללא כל בסיס ועיגון משפטי כלשהו. על מנת להטיב לפעול ולשמור על זכויותיה אם וככל שיידרש ובכלל זה פגיעה בשמה הטוב, שומרת לעצמה החברה את הזכות לנקוט בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה".
