שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אמא ואבא לא אוהבים אותי יותר"
    היו לכם המון כוונות טובות, אבל את המילים היפות בהסברים שלכם על האח הקטן והחדש - תירגם הילד הגדול שלכם למילים אחרות לגמרי - בשפה האגונצנטרית של הפעוטות. הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, עוזרת לכם לתרגם

    ההיריון השני עומד להסתיים. הרופאים עוקבים במוניטור אחר דופק העובר. לוּ רק היו יודעים למי שייכות הפעם פעימות הלב האמיתיות. לוּ רק יכלו למדוד את עוצמת החששות המקננים בכם עכשיו, כשילדכם הקטן, זה שבבית, עומד להפוך בן רגע להיות "הגדול".

     

    לידת אח היא אחד השינויים הגדולים והמשמעותיים המתרחשים בחייהם של ילדים קטנים. ואף על פי שמדובר בשינוי רצוי, חיובי, ולרוב גם מתוכנן, הוא מעורר לא פעם פחדים רבים וחששות בקרב ההורים.

     

    עמוסים לעתים בזיכרונות העבר של עצמנו כילדים, אנו עסוקים יותר מכול – במהלך ההיריון השני והבאים אחריו – במעקב אחר "לידתו" של ילדנו הגדול כאח בוגר. אנרגיות רבות אנחנו משקיעים במטרה "להקל" עליו את השינוי: לנחם אותו, לפצות אותו, לרצות אותו, להבטיח לו שדבר לא יפגע באהבתנו כלפיו, לעשות כל שרק אפשר כדי שלא יקנא.

     

    ובכן, הורים יקרים, הסירו חשש מלבכם: אין זה משנה מה תעשו – ילדכם הקטן-גדול יקנא. אי אפשר שלא יקנא, ובעצם יש לו סיבה טובה לקנא. אחרי הכול, אין זה אלא טבעי שילד בכור שרגיל היה לקבל את מלוא תשומת הלב של הוריו יחוש מידה זו או אחרת של קנאה לאחר לידת אח קטן. ובכל זאת, כמה עקרונות בסיסיים, המתייחסים לדפוסי החשיבה האופייניים לילדים קטנים, עשויים לעזור לכם ולילדכם לעבור את השינוי המשמעותי העומד להתרחש בחייכם ביתר קלות, ואולי אף בהנאה גדולה.

     

    "תחזירו אותו לבית החולים. אני מעדיף קורקינט!"

    אחת השגיאות הנפוצות של הורים קשורה לניסיון שלהם להציג את התינוק הרך כמתנה שהם בחרו להעניק לילדם הגדול. "הבאנו לך תינוק קטן במתנה, כדי שיהיה לך עם מי לשחק". אין ספק שהכוונות טובות. כל הורה מייחל שילדו הבכור ישמח באחיו הקטן ויצפה לו, כמו שמצפים למתנת יום הולדת נחשקת.

     

    אלא שבפועל ה"מתנה" הזאת לא תמיד רצויה כל כך (במיוחד כשהיא בוכה ללא הרף וצמודה כל הזמן לציצי של אמא), מה גם שאם התינוק הזה הוא מתנה בשבילי – אני יכול להחליט שאני בכלל לא רוצה אותו ("יש פתק החלפה?").

     

    במילים אחרות: הצגת התינוק כמתנה עבור הבכור יוצרת אצלו אשליה של שליטה, שמטעה אותו ומעמיסה עליו יתר על המידה. במקום זאת, מוטב שתאמרו לילדכם הגדול שאתם, ההורים, בחרתם להרחיב את המשפחה ולצרף אליה תינוק קטן. ההחלטה היא שלכם, אך אתם מאמינים שעם הזמן ילדכם ייהנה מאוד מנוכחותו של האח הקטן בבית, וכשהתינוק יגדל הם אף יוכלו לשחק ביחד מדי פעם.

     

    "לאמא ואבא נמאס ממני אז הם הביאו תינוק חדש!"

    ילדים קטנים נוטים לחשוב באופן אגוצנטרי. הם מאמינים שהתרחשויות רבות סביבם קורות בגללם. מאפיין חשיבה זה עלול לגרום לילדכם להאמין שהבאתם תינוק חדש הביתה כי נמאס לכם כבר ממנו, מהתינוק הישַן שלכם ("ממש כמו שקנו לי כדור חדש אחרי שהכדור הישן התפנצ'ר").

     

    חשוב להיות מודעים למאפיין חשיבה זה של ילדכם, כדי שלא לתרום מבלי משים לאישוש חששותיו. למשל, הורים השולחים את ילדם הבכור לישון שבוע-שבועיים אצל סבא וסבתא "כדי להתאושש מהלידה" (ואולי גם "כדי שלא יקנא"), עלולים לגרום לו להרגיש שהתינוק החדש אכן הגיע כדי להחליף את מקומו.

     

    במקום זאת, ועל אף הקושי הכרוך בכך, השתדלו שילדכם ישמור על שגרת היומיום הרגילה שלו לאחר הלידה, וימשיך לשהות בבית ביחד איתכם. במקביל, אתם בהחלט יכולים להיעזר בקרובים אליכם ולבקש שיבואו לשחק ולשהות עם הילד הגדול, כדי שתוכלו להתפנות לטיפול בתינוק.

     

    כעבור זמן-מה תוכלו לנצל את רצונם הטוב של קרוביכם גם בכיוון ההפוך: לבקש שישגיחו על התינוק ויאפשרו לכם להיות עם הילד הגדול לבד, "כמו פעם". עם הזמן ודאי תלמדו לתפקד היטב גם עם שני הילדים יחד ולתמרן בצורה טובה בין הצרכים של שניהם.

     

    "הם אוהבים אותי ואת התינוק 'אותו הדבר' (כנראה שהם בכלל לא אוהבים אותי)"

    והרי לכם מכשלה נוספת: אתם מגייסים את מלוא כוונותיכם הטובות ומבטיחים לילדכם הגדול שאתם אוהבים אותו ואת התינוק "בדיוק אותו הדבר". מה עוד אפשר לבקש?

     

    אלא שבהבטחת השוויון טמון עלבון גדול עבור הבכור: "זמן רב אני גדל במחיצתכם, מרעיף עליכם חום ואהבה, מצחיק אתכם בחוכמות שלי, מביא לכם ציורים יפים מהגן, והנה בא תינוק קטן, בכיין, אדום ומקומט, שלא יודע לעשות כלום, וכבר אתם אוהבים את שנינו 'בדיוק אותו הדבר'? כמה מעליב!"

     

    ובכן, כדי לא ליפול למלכודת הזאת – אל תשוו בין אהבות! הבטיחו לילדכם הגדול שאתם ממשיכים לאהוב אותו הכי-הכי-הכי בעולם, כמות שהוא ובזכות מי שהוא. במקביל, תוכלו להעניק את מלוא אהבתכם גם לתינוק הקטן. ואם הגדול יקשה וישאל איך אפשר לאהוב שניים הכי-הכי בעולם, אמרו לו שמי שיודע להביא לעולם שני יצורים מושלמים כל כך – יכול הכול!

     

    "לאמא ואבא נדמה שאני גדול. הם שכחו שאני עדיין ממש קטן"

    התינוק שנולד מקדם את ילדכם הבכור למעמד המרגש של "אח גדול". רוב הילדים מקבלים את תפקידם החדש בגאווה רבה: נהנים להציג את התינוק בפני חבריהם ולהפגין בעלות עליו. מומלץ מאוד לטפח בילד את גאוות "האח הגדול" ואף לאפשר לו לעזור לכם לטפל בתינוק: להרים מוצץ שנפל, להביא מגבונים או לבחור מה התינוק ילבש.

     

    עם זאת, היזהרו שלא להגזים, ואל תהפכו את העזרה בטיפול בתינוק לתפקידו העיקרי של הילד הבכור. זכרו שכשנולד תינוק קטן הפרופורציות משתנות. אפילו עולל בן שנה וחצי נראה לפתע "איש קטן" בהשוואה לתינוק בן יומו.

     

    ואולם, לא רק תינוק בן שנה וחצי, אלא גם ילד גדול ובוגר כבן שש – מרגיש בתוך תוכו (גם לאחר לידת התינוק) שהוא עדיין ילד קטן – ילד הזקוק לטיפולכם, לנוכחותכם, לאפשרות להשתולל, לשחק, ליצור ולהמשיך להיות ילד. לכן, לא משנה מה הפרש הגילאים בין ילדיכם – השתדלו להילחם בנטייתכם הטבעית לסווג את הילד הבכור כ"גדול" מיד עם לידת אחיו הצעיר, ואל תצפו ממנו מרגע הלידה ואילך ל"התנהגות בוגרת" בלבד.

     

    סבלנות 

    ואחרי הכול, אל תתנו לחששות ולדאגות לבלבל אתכם. אל תאפשרו להם לחבל במצפן הפנימי שלכם, ואל תשכחו לרגע שלידת תינוק חדש במשפחה היא מעל לכול אושר גדול. בעזרת התייחסות נכונה מצדכם, אפשר להניח שלא ירחק היום וגם ילדכם הקטן-גדול יחוש כך: יתרגש יחד איתכם, יאהב את אחיו הקטן, וישמח מאוד על הצטרפותו למשפחה.

     

    • הילי כוכבי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספר "המדריך הישראלי להורים", בשיתוף עם פרופ' עמירם רביב.

    פורסם לראשונה 12/07/2007 00:01

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גם הגדולים עוד רוצים להיות קטנים
    צילום: index open
    ספרם של הילי כוכבי ופרופ' עמירם רביב
    עטיפת הספר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים