שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נומה נומה יה: לאן נעלמו שירי הערש?
    לילה לילה מסתכלת הלבנה, ופניה מתכסים בעננה: הנה עוד תינוקות שמתקשים להירדם, אבל במקום לפזם להם שיר ערש, אמא שמה דיסק של איה כורם. אז תשכחו מהבובה זהבה וגם מהיקינטון — שירי הערש הלכו לישון

    רבקה כהן, אם לשניים מירושלים, מאמצת את המוח. כמה דקות עוברות בעודה מנסה להיזכר בשירי הערש ששרה לילדיה, עד שהיא מתעשתת וקובעת נחרצות: "בכלל לא שרתי להם שירי ערש. בשביל מה? זה לא מעניין אותם. המעמד הזה, שבו האמא יושבת מעל המיטה של הבן ושרה לו עבר מהעולם. רוצים שהילד יירדם? שמים טלוויזיה או דיסק שקט, וזה עובד לא פחות טוב. למי יש כוח לשיר אחרי יום עבודה מתיש‭"?‬

     

    למי יש כוח? לפחות ופחות הורים, מתברר. מחקר שנערך בבריטניה עבור ערוץ קרטוניטו בקרב ‭1,200‬ הורים העלה את הממצאים העצובים: למעלה מ־50 אחוז מהאמהות והאבות לא הצליחו להיזכר אפילו במנגינה אחת של שיר ערש. 37 אחוזים התוודו שאינם שרים כלל לילדיהם לפני השינה, ואלו שכן טורחים לפתוח את הפה, מוציאים ממנו מנגינות של שירי פופ עכשוויים.

     

    גם בארץ נדמה שעייפה בובה זהבה ועייף מאוד הדב. לא בגלל שלל הפעילויות שעשו במהלך היום, אלא דווקא מחוסר המעש ומהבטלה שנכפתה עליהם לאור ההתעלמות של ההורים. במקום להירדם לצלילי נוסטלגיה נעימה, הילדים של היום הולכים לישון כשברקע מרצדים השידורים החוזרים של "האלופה" (יש שיאמרו, עסק משמים ומרדים לא פחות‭.(‬

     

    האם נגזר על שירי הערש של ילדותנו להצטרף אל בתי העלמין שם נחים על משכבם - ישנים עמוק־עמוק - שירי המלחמות ושירי החלוצים?

     

    "שירי הערש נעלמו כבר מזמן‭,"‬ קובע המשורר והסופר יהודה אטלס. "כשהורים משכיבים את הילד לישון הם שמים לו קלטת ויוצאים מהחדר. נעלם כל הווי החיים של פעם, של ילד ששוכב לישון והורה שמרגיע אותו, מה גם שהילדים של היום הולכים לישון אחרי ההורים שלהם. כשאבא ואמא כבר נוחרים, הילד עוד גולש באינטרנט‭."‬

     

    משימה למסיקה

    את מי להאשים במחדל? חוקר המוזיקה דן אלמגור מזמר על הילדים. "גם אם ההורה ינסה לשיר לילד שיר, הוא ייתקל באוזניים סתומות בכל מיני אוזניות ‭,"mp3‬ הוא קובל. אבל הילדים עצמם מתנערים מהאחריות. "אני אוהב יותר לראות טלוויזיה", מודה יובל כהן בן השש, "אבל אמא שלי גם לא מנסה בכלל לשיר לי. היא הייתה צריכה לעשות את זה כשהייתי ממש קטן, כי אולי הייתי אוהב את זה. עכשיו אני כבר מבוגר מדי בשביל זה, ואם היא תשיר לי יחשבו שאני תינוק".‬

     

    "אני זוכר שאמא ישבה ליד המיטה שלי כל לילה ושרה לי 'נומה ילדי' ו'לילה לילה'", מספר עומר בן ה־‭.17‬ "זה משהו שאני מתכוון לעשות גם כשלי יהיו ילדים. גם ככה המשחקים של פעם נעלמו, והחבורות של פעם לא קיימות, וילדים כמעט כבר לא קוראים ספרים. שישאירו לנו לפחות את שירי הילדים‭."‬

     

    תרצה דיין, סבתא לחמישה נכדים, מצטרפת לבקשה‭" :‬אני ממש מתגעגעת לתקופה ההיא. אמא שלי הקפידה כל לילה לשיר לי שיר ערש. לפעמים בפולנית ולפעמים משהו קלאסי, אחרת פשוט לא הייתי נרדמת. אני זוכרת את השירים האלה עד היום".

     

    את שרה אותם לנכדים שלך?

    לצערי זה ממש לא מעניין אותם. אולי אם מסיקה ופלס וכל אלה יוציאו דיסק עם שירי ערש גם הצעירים יוכלו להתחבר לזה. אם לא, השירים ילכו וייכחדו‭."‬

     

    כששואלים לאן נעלמו שירי הילדים, יש להקדים לכך שאלה אחרת: לאן נעלמו משוררי הילדים, מלחיני הילדים וזמרי הילדים האיכותיים של פעם? מסשה ארגוב ועד לאריק איינשטיין - פעם כל יוצר שכיבד את עצמו כתב או הלחין או ביצע שיר ערש. נכון, המקוריות לא הייתה הצד הבולט באותה תקופה - כשלושים שירים נפתחו עם המילה נומה בהטיותיה השונות, ואת רובם הלחין המוזיקאי הידוע בכינוי "עממי" - אבל לכל אמא שרצתה להרדים את התינוק היה מגוון רחב של שירים. רק הושט היד ובחר אותם.

     

    "ביאליק וטשרניחובסקי ראו חובה לעצמם להעשיר את שירי הערש‭,"‬ מספר אלמגור. "הם הכניסו פנימה ציונות, כדי שהילדים ידעו שיש פה גם ערבים ושצריך לעלות לארץ ישראל. שורות רבות משירי הערש גם הוקדשו לירושלים. לא היה אחד שלא כתב שיר ערש פעם. נעמי שמר כתבה שיר ערש פארודי, לוין קיפניס כתב שירים כדי להתחיל עם גננות, אפילו אלתרמן וזעירא אחראים לשיר 'לילה לילה' שמספר בכלל על שלושה פרשים ששניים מהם מתים ואחד נעלם‭."‬

     

    קדימה, אביב

    גבי ארגוב, כלתו של סשה ארגוב ז"ל, לא מוכנה לנטוש מאחור את שירי הערש, וממשיכה להופיע ברחבי הארץ עם שיריו של ארגוב ועם שירי המלחין דוד זהבי. "שירי הערש הכי יפים לדעתי הם 'נומי נים' ו'פזמון ליקינתון'", היא אומרת. "כשאני השכבתי את הילדים שלי לישון, שרתי להם שירי ערש באנגלית, באיטלקית ובעברית. אני חושבת שההורים לא צריכים לשיר שירי ערש. הם חייבים לעשות את זה. שום מכשיר דיגיטלי לא יוכל להחליף את הצלילים המקסימים שיוצאים מאמא‭."‬

     

    מי שבכל זאת מנסה לשמור על מסורת שירי הערש היא חוה אלברשטיין, שהוציאה לאחרונה את האלבום "שביל החלב‭,"‬ שכולו שירי ערש חדשים בעברית לתינוקות. אלברשטיין הסבירה שהעובדה שהיא סבתא לשני נכדים דיגדגה לה להוציא שירים חדשים, מה גם שרצתה לספק אלטרנטיבה ל"שירי האמא המתלוננת‭,"‬ שבהם האם שופכת את ליבה בפני הילד ומסבירה לו איזה צרות נפלו לאחרונה על המשפחה במישור הכלכלי, החברתי והאישי.

     

    יורם רותם, עורך מוזיקלי ומחבר הספר "עוף גוזל ובכלל‭,"‬ מודע לכך שהיום כבר כמעט ואין שירי ערש חדשים, אבל הוא עדיין אופטימי. "יש יוצרים שעדיין כותבים ומבצעים שירים כאלה", הוא אומר. יהודית רביץ שרה את 'בך לא נוגע' שכתב דן תורן, רמי קליינשטיין שר את 'תינוקי‭.'‬ נכון שהשירים שנכתבים היום יוצאים בעיקר בקלטות וידאו ולא נכנסים לקאנון, אבל זה לא בהכרח הסוף. כשייוולדו עוד ילדים למוזיקאים, יבואו כנראה עוד שירי ערש".‭

     

    שיר ארס

    לפני שאתם מתגעגעים לשירי הערש של פעם, אולי תקשיבו למילים?

     

    לילה, לילה, אחד היה טרף / לילה, לילה, שני מת בחרב / לילה, לילה, וזה שנותר / נומי, נומי, את שמך לא זכר ("לילה לילה", מאת נתן אלתרמן).

     

    אם עד היום חשבתם שרק באגדות מסתתרות מכשפות, כדאי שתקשיבו למילים של שירי הערש התמימים לכאורה. הדינמיקה זהה כמעט תמיד: השיר מתחיל כשהתינוק מסרב להירדם, בבית השני האמא קצת מתעצבנת, אבל עוד מנסה לפתור את המצב בדרכי שלום, בבית השלישי היא כבר חוטפת קריזה ומאיימת להביא על הילד חיילים שיהרגו אותו אם לא יירדם כבר, הנודניק.

     

    חוקרת הספרות מירי ברוך חילקה את השירים המקומיים לשלוש תקופות: בימי מלחמת העולם השנייה נכתבו שירים פסימיים על אבא שלא נמצא בסביבה ושלא ברור על איזו רכבת עלה, על האם שמתחננת בפני הילד שישן אחרת יבואו הגרמנים וגם על העובדה שלא בטוח בכלל אם יהיה מחר. נחמד, לא?

     

    בתקופה השנייה, ימי טרום המדינה, אבא שוב לא בסביבה. הפעם הוא נעדר כי הוא שומר על הבית או על הקיבוץ והאם מבקשת שהילדים יגדלו להיות חלוצים שתפקידם לבנות את ארץ ישראל.

     

    בשירים שנכתבו לאחר קום המדינה, הנוכחות ההורית פחות מודגשת והשירים הם על הסביבה, על הבובות ועל הצומח - מה שלא מבטיח שהם עליזים הרבה יותר. במקרים רבים ההורים יצאו מהבית והילדים נאלצו להסתדר בכוחות עצמם. לא משהו שילד בן שלוש צריך לדעת.

     

    גם היחסים המעורערים בין האם לאב מוצאים לפעמים את דרכם לשירים. נעמי שמר כתבה את שיר ערש למקרים מיוחדים כפארודיה על הורים גרושים, אבל אין לדעת כמה אמהות זועמות שרו את השורות הבאות לבנותיהן: "נומי נומי בת, במהרה אותך נשים / בבן שמן או בהדסים / שמה ילמדו אותך חשבון והנדסה / ושאסור לעשות כמו שאבא'לה עשה".

     

    הפסיכולוג הקליני רמי בר גיורא חקר את מילות שירי הערש, וחזר עם מסקנות קשות. "ניקח לדוגמה את השיר העתיק הבא: 'העריסה מתנדנדת, הרוח תישוב, העריסה תמשיך להתנדנד, הענף יישבר, העריסה תיפול, מטה יפלו התינוק והכול'", הוא אומר. "המנגינה היפה של השיר הזה מפתה את האוזן, והאמא חושבת שהתינוק גם ככה לא יקשיב למילים. מילים כאלה הן דרך להוציא אגרסיות".

     

    אם המילים כל־כך נוראיות, למה אנחנו זוכרים את השירים האלה לטובה?

    "אנחנו זוכרים בעיקר את המנגינות. יש שיר שמתחיל במילים 'שכב בני, שכב במנוחה, אל נא תבכה מרה, על ידך יושבת אמך תגן מכל רע‭.'‬ עד עכשיו זה נשמע רגוע ושקט, אבל בהמשך השיר מגיעה השורה: 'בוערת הגורן בתל יוסף וגם מבית אלפא עולה עשן‭.'‬ זה שיר ערש או סיכום חדשות היום? אבל זה מה שהציק לאמהות באותה תקופה ועל זה הן שרו. לתינוק הייתה מנגינה נעימה, וכל הצדדים יצאו מרוצים. אתה חושב שזה מפחיד? בשירי הערש הלועזיים המצב הרבה יותר גרוע. שם מלאך המוות מחכה לזרוק את התינוק לנהר‭."‬


    פורסם לראשונה 15/08/2007 21:22

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים