איך לשמור על הכסף? הדרכים להשקעות סולידיות

ירידות השערים בבורסות ברחבי העולם בשבועות האחרונים הובילו ליציאת כספים מאסיבית משוקי ההון. קשה להעריך האם הגענו לסוף מחזור הגיאות שהחל בתחילת שנת 2003, אך כלכלנים ממליצים להפחית את מרכיב המניות בתיק ההשקעות. אז מה הן הדרכים הסולידיות לשמור על ערך כספינו?  

פק"מ (פקדון קצר מועד)

הרבה משקיעים סבורים לתומם שאין שום סיכון בהשקעה בפק"מ, שם הבנק משלם למשקיע ריבית על הפקדון השקלי שלו. הפק"מ יכול להיות לשבוע, חודש, וכולי. שיעור הריבית שמשלם הבנק עולה ככל שהסכום גדול יותר, וחשוב להדגיש שהוא יכול להיות שונה מבנק לבנק, במיקוח נכון, המשקיע יכול לקבל ריבית גבוהה מזו שהבנק מציע לו.

חשוב גם לזכור, שהמס שמשלם המשקיע על הריבית הוא בשיעור של 15%. היתרון: המשקיע יודע מראש את סכום הריבית שיקבל. הסיכון: יתכן שהריבית שיקבל המשקיע לא תיתן לו פיצוי על ירידת ערך הכסף כתוצאה מאינפלציה גבוהה.

זה מה שקרה בחודשים יוני-יולי 2007. מי שסגר לדוגמא סכום של 200 אלף שקל בפקדון, קיבל ריבית של כ-3% בשנה (או 0.25% בחודש), ריבית כוללת בסכום של כ-1,000 שקל בחודשיים. מסכום זה הבנק ניכה מס בשיעור של 15%, כלומר, למשקיע נשאר נטו 850 שקל. מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה 0.7%, ובחודש יולי עלה ב-1.1%, יחד 1.8%. כדי לשמור על ערך הפקדון, הוא היה צריך לגדול ב-3,600 שקל, אבל בפועל גדל הפק"מ ב-850 שקל נטו אחרי מס, או 1,000 שקל לפני מס בלבד.

מק"מ (מלווה קצר מועד)

מלווה המונפק על ידי בנק ישראל, דומה לפק"מ במובן שהוא מכשיר השקעה שקלי וכמו הפק"מ, אינו צמוד. המק"מ שונה מהפק"מ בכך שהוא נסחר בבורסה, יש לו מחיר כל יום והוא נפדה בסוף התקופה במחיר 100. הרווח של המשקיע נובע מן העלייה במחיר שבו הוא רכש את המק"מ (נמוך מ-100) למחיר הפדיון.

מהפער במחיר נגזרת התשואה לפדיון שמשיגים על ההשקעה. מהרווח מנוכה מס בשיעור 15% (כמו בפק"מ). התשואה הזו כמעט תמיד גבוהה יותר ממה שניתן לקבל בפק"מ, ואולם קניית מק"מ ופדיונו כרוכה בעמלה - בדרך כלל 0.1% לכל כיוון, וכן בדמי שמירה שגובה הבנק שכן מדובר בנייר ערך.

היתרון: המשקיע יודע מראש את הרווח הנומינלי שישיג על השקעתו. הסיכון: המק"מ, כמו הפק"מ, חשוף לאותם סיכונים של אינפלציה או פיחות.

תוכניות חיסכון

זוהרן של תוכניות החיסכון בבנקים הועם בשנים האחרונות, מהרגע שהמדינה, ברפורמת המיסוי משנת 2002, הטילה עליהן מס בשיעור החל על אפיקים נזילים וסחירים בבורסה. בשנים האחרונות הסכומים המושקעים בתוכניות חסכון הולכים וקטנים. רוב התוכניות צמודות למדד המחירים לצרכן.

היתרון של תוכניות חסכון הוא בכך שהחוסך מקבל ריבית ידועה מראש, ויש אלמנט פסיכולוגי של "להכריח את עצמך" לחסוך.

הסיכון: הכסף אינו נזיל ושבירת התכנית לפני המועד כרוכה בקנסות. בנוסף, תוכנית חסכון היא למעשה חוזה בין הבנק לבין הלקוח כך שהלקוח חשוף גם לסיכון של פשיטת רגל של הבנק. זה נכון גם לגבי הפק"מ, אך לא לגבי מק"מ המהווה נייר ערך.

אג"ח שקלי לטווח קצר

היתרון: המשקיע יודע מראש איזו תשואה יקבל על כספו, מה שמקנה למכשיר אופי סולידי. כאמור המילה "סולידי" בתקופות מסוימות יכולה להיות מטעה כי השקעה כזו חשופה הן לפיחות והן לסכנה בעלייה ברמת האינפלציה מכיוון שמדובר באיגרת חוב שאינה צמודה (כמו מק"מ, שחר, או פקדון שקלי בבנק (פק"מ)).

אג"ח לטווח ארוך

גם הסיכוי וגם הסיכון גדולים יותר כשמדובר באיגרות חוב לטווח ארוך לעומת איגרות חוב לטווח קצר.

באיגרות חוב ממשלתיות הסיכון קשור בעיקר להעלאת הריבית. בשנת 2002 למשל, כשהריבית עלתה מ-3.5% ל-9% היא היוותה משקולת (כלפי מטה) למחירי איגרות החוב, וגרמה הפסד למשקיעים, כך שהורדת הריבית היא מנוף (למעלה) להשגת רווחי הון.

אג"ח צמוד

היתרון הגדול באג"ח צמוד למדד המחירים לצרכן הוא בכך שהמשקיע הישראלי שחי בישראל והוצאותיו העיקריות מושפעות מעליית המחירים בישראל, מבטיח לעצמו הצמדה על כספו בתוספת אחוז מסוים, שהיום מגיע לכ-3% באג"ח ממשלתיות צמודות למדד ו-3.5%, או יותר, באיגרות חוב של חברות: כל אחת בהתאם לרמת הסיכון שלה (ככל שהסיכון גדול יותר, כך התשואה גבוהה יותר).

יש מעט מאוד מדינות בעולם שבהן יש בכלל מכשיר כזה שמבטיח תשואה ריאלית לאורך זמן, בהנחה שהמשקיע מחכה עד לפדיון איגרת החוב. ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם שהנהיגו את המכשיר הזה, ולארה"ב למשל הוא נכנס רק בשנים האחרונות.

אג"ח חברות

אג"ח חברות נותן תוספת תשואה על אג"ח ממשלתי, אולם יש לבחון את רמת הסיכון של החברות בהן משקיעים שכן חברה המדורגת ברמת סיכון גבוהה עלולה להגיע לחדלות פירעון, ומחזיקי האג"ח עלולים לא לקבל את כספם חזרה.

פיזור בהשקעה בין הרבה איגרות חוב של פירמות בדירוגי אשראי טובים מקטין באופן מהותי את הסיכון שכרוך בהשקעה במספר מצומצם של איגרות חוב.

הסיכון: באיגרות חוב של פירמות נוספת משמעות למח"מ (משך חיים ממוצע), שכן קל יותר לנתח את הסיכויים שהחברה תחזיר חובות בעוד שנתיים והרבה יותר קשה לחזות את התמונה בעוד 10 שנים. לכן המשקיעים ידרשו לקבל תשואה גבוהה יותר על הסיכון שהם לוקחים לטווח ארוך יותר. זה נכון לגבי אג"ח ממשלתיות, ונכון עוד יותר לגבי אג"ח של פירמות.

את הסיכוי ראינו למעשה בכל השנים האחרונות מאמצע 2003, כאשר האג"ח מסוג שחר (אג"ח שקלי לא צמוד לטווח ארוך), עשה מהלך של עלייה חזקה מאוד של כ-80% ב-4 שנים, וזאת תודות להתחזקות השקל מול הדולר, אינפלציה אפסית ובמיוחד ירידת הריבית מ-9% לכ-3.5% כיום.

הצד השני של המטבע משקף את הסיכון וזאת כאשר הריבית לטווח קצר מתחילה לעלות ואת הצד הזה, הפחות סימפטי, חוו כאמור המשקיעים, בשנת 2002 וגם לאחרונה בחודשים יולי-אוגוסט.

השקעה באג"ח להמרה

אג"ח להמרה של חברות הן איגרות חוב שניתן להמיר אותן למניות החברה לפי יחס המרה שנקבע מראש. היתרון הגדול בהשקעה באיגרות חוב להמרה הוא שניתן להנות מהטוב שבשני העולמות: המסלול האג"חי או המסלול המנייתי ואין צורך להתחייב מראש למסלול מסויים.

היתרונות של אג"ח הם בהקטנת הסיכון בעת שמחיר המניה יורד על ידי הבטחת הקרן במסלול האג"חי. כלומר, לאג"ח, בניגוד למניה, יש רצפת מחיר בזכות המסלול האג"חי שלו. יתרון נוסף הוא להנות מהעלייה במחיר האג"ח כשמחיר המניה עולה.

הסיכון: מרבית האגח"ים להמרה נסחרים כיום במסלול המנייתי שלהם בלי תשואה חיובית במסלול האג"חי ולפעמים אפילו עם תשואה שלילית עמוקה. לכן לאיגרות חוב כאלה צריך להתייחס כאל מניות לכל עניין ודבר ובוודאי שהן אינן מהוות מכשיר סולידי.

בנוסף, הרוב המכריע של איגרות חוב להמרה לא מעניקות בטחונות למשקיעים להחזר החוב, בעוד שבאיגרות חוב רבות שאינן להמרה יש בטחונות כאלה.

סטפק: שוק האג"ח יודע להיות מסוכן

צבי סטפק, יו"ר חברת ההשקעות מיטב, אומר בהתייחסו לשוק האג"ח, הנחשב שוק סולידי ו'משעמם': "אין דבר רחוק מקביעה זו. השוק הזה יודע להיות סוער, תנודתי ומסוכן, ועלול לעיתים לגרום הפסדים יותר גדולים מאשר מניות".

מה היתרון של השקעה בקרן המתמחה במק"מ על פני השקעה ישירה במק"מ?

כיום אין יתרון, יש אפילו חסרון מכיוון שהתשואה במק"מים היא מאוד נמוכה ודמי הניהול של הקרן מהווים אחוז ניכר מהתשואה שהמק"מ מעניק. יש תקופות שבהן יש יתרון, וזה כאשר התשואות של המק"מים הרבה יותר גבוהות, והניהול המקצועי יכול לשפר במידה רבה יותר את התשואה למשקיע.

מה הן הקטגוריות בקרנות נאמנות הנחשבות סולידיות?

הקטגוריות כפי שמופיעות בתקשורת הן כלליות בגלל מגבלות מקום. ניתן לכלול בקטגוריה זאת גם אג"ח חברות, אבל זה עדיין לא אומר הרבה ברמת הקרן הספציפית.

קרן המוגדרת כאג"ח מדינה לדוגמא, שחייבת להחזיק לפחות 75% באג"ח ממשלתיות, אין זה מונע ממנה להחזיק כ-25% מניות.

ההגדרה הכללית של אג"ח ממשלתיות לא מונעת ממנה להחזיק איגרות חוב לטווח ארוך, שיכולות בהחלט להתברר כבלתי סולידיות. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המושג אג"ח לא זהה למושג סולידי. היו תקופות (למשל, שנת 2002) שבהן איגרות חוב של ממשלת ישראל מסוג שחר (אג"ח שקליות לטווח ארוך), ירדו ב-30% בתוך 3 חודשים, יותר מהמניות באותה העת.

האם זה סולידי? ברור שלא. לכן, יועץ ההשקעות בבנק והמשקיע חייבים לבדוק את הדברים ברמת הקרן ולא הכותרת.

בנוסף, יש להיזהר מאוד מאיגרות חוב שאינן מדורגות של פירמות שממונפות ברמה העסקית שלהן, מכיוון שבחלק מהן התשואה המפתה כביכול יכולה להתברר מאוחר יותר כמלכודת, כאשר תיתכן פשיטת רגל של אותן חברות שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. בסלנג המקצועי, איגרות חוב אלה נקראות "אג"ח זבל" או “Junk Bonds”.

המשבר האחרון בשוק איגרות החוב חשף הרבה איגרות חוב כאלה שהשוק חושש מפניהן והדבר מתבטא בירידה שספגו, שכתוצאה ממנה עלתה מאוד התשואה לפדיון שהן מעניקות, לפחות על הנייר.

מניות מומלצות

למי שמעוניין להשקיע ישירות במניות, החודש פירסם בית ההשקעות מיטב את רשימת המניות המומלצות.

מניות מומלצות ממדד ת"א 75: אבגול, אידיבי אחזקות, אלביט הדמיה, אלוני חץ, אלרוב, אלרון, אמות, דלק רכב, כלל תעשיות, מטריקס, פז נפט.

מניות מומלצות ממדד היתר: אדגר, אלרוב נדל"ן, גולן פלסטיק, גולף, המלט, מעברות, נטוויז'ן, קמהדע וקסטרו.