בין תקיעה לשברים
תשס"ז מסתיימת כשנה חמישית ברציפות של עליות שערים בבורסה, אבל הסיכוי שהשנה הבאה תהיה גם היא שנה טובה בבורסה הוא קלוש. תקופת השגשוג הסתיימה, בכל העולם וגם אצלנו. גם המצב החזק של המשק הישראלי לא יציל את הבורסה המקומית מירידות. העובדה הפשוטה היא שיש משבר פיננסי כלל עולמי והוא יגיע בשנה הקרובה גם לישראל . שנה טובה? לא בטוח
תקיעת השופר המקורית שימשה אות אצל בני ישראל במדבר להתכונן לנסיעה – לארוז את החפצים, לקפל את האוהלים ולצאת לדרך. מאז, תקיעת שופר אמורה מיועדת להזעיק ולזרז אנשים להתכונן – "עורו ישנים", כדבריו של הרמב"ם.
לעומת זאת, קולות השברים של השופר מביעים עצבות. חכמי הגמרא תהו אם הקול אמור להביע גניחות או יללות ולכן, כדי להיות בטוח, אנחנו משמיעים קולות הן של גניחות והן של יללות. שלא יגידו, חס ושלום, שהיהודים פספסו הזדמנות לשחרר אנחה מכל סוג שהוא.
לקראת ראש השנה, נוהגים לסכם את השנה החולפת ולהתבונן לעבר השנה החדשה העומדת בפתח. הברכה הנפוצה בעניין זה היא "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", וזו משקפת שתי תכונות בסיסיות אצל היהודים: גישה ריאלית לגבי ההווה, מפני שהמציאות היא בדרך כלל קשה, יחד עם אופטימיות לגבי העתיד – יהיה טוב, או לפחות יותר טוב.
מנהג סיכום השנה אומץ גם ביחס לשוק ההון, כך שבארץ מסכמים את שנת הפעילות בבורסה לא רק בסוף השנה האזרחית, כפי שנהוג בכל העולם, אלא גם בסוף השנה היהודית. בדומה למנהגים יהודים רבים, יש בכך חכמה רבה, שהרי אם השנה החולפת היתה טובה כדאי להיזכר בה -- חבל לפספס סיבה למסיבה – ואם לחילופין היא היתה גרועה, אז זו ההזדמנות למתוח עליה קו ולצפות לעבר עתיד מבטיח יותר.
אל תצפו לשנה שישית של עליות
אבל השנה זה לא עובד. אמנם, סיכום פעילות הבורסה בתשס"ז מגלה כי מדובר בשנה טובה. יותר נכון, ניתן להציג אותה כשנה טובה, בעיקר בזכות מדדי המניות, שרשמו עליות – מי יותר ומי פחות. הסיכומים לגבי שוק האג"ח פחות נוצצים, אבל רוב הציבור אינו מתעניין בשוק האג"ח, כאילו שזה אינו נוגע לו – למרות שבפועל זה נוגע לו מאוד, מפני שמרבית נכסי הפנסיה, הגמל וההשתלמות שלו מושקעים באג"ח.אבל מה שהיה איננו כבר, וגם לא יהיה בשנה הבאה. סיכום העליות של תשס"ז כבר נפגם מהירידות של החודשיים האחרונים – כאשר בשוק האג"ח הירידות התחילו מוקדם יותר והיו, באופן יחסי, משמעותיות יותר.
הנטיה של משקיעים רבים, ובמיוחד של יועצי השקעות, היא להסתכל על המכות שספגו בחלק האחרון של השנה היוצאת בתור "תכלה שנה וקללותיה". הרי גם בקיץ שעבר היו זעזועים גדולים, קודם בזירה העולמית ואח"כ בזירה המקומית בגלל מלחמת לבנון השניה – ובכל זאת, הגיעה שנה חדשה והביאה עמה ברכות. כך קרה שתשס"ז התפתחה לשנה החמישית ברציפות של עליות בבורסה ושל צמיחה במשק. ניתן לקוות שתסריט זה יחזור על עצמו גם בשנה הבאה עלינו לטובה, וגם היא תתברר כשנת ברכה.
ניתן לקוות שכך יהיה, ולהתפלל להילוך חוזר של תשס"ז. אבל אדם שעיניו בראשו לא יבנה על התקוות ולא יסתמך על התפילות. הסיכוי שהשנה הבאה תהיה שנה טובה בבורסה הוא קלוש – ולא רק מפאת השיקול הסטטיסטי ששנה ששית ברציפות של עליות אינה סבירה. אדם שעיניו בראשו רואה, יודע וכבר הפנים את העובדה שהירידות בעולם בחודשים האחרונים אינן דומות לאלו של אשתקד וההקבלה בין עכשיו לאז היא מקרית, יותר משאלת לב מאשר ניתוח מבוסס.
המשבר בשוק האג"ח - פרי כישלון מקומי
הלב מתקשה להשלים עם סיומה של תקופת שגשוג ארוכה כמו זו שהתחילה ב-2003. קיימת נטיה נפשית חזקה להשתכנע שהיא תימשך. אבל היא לא תימשך, היא כבר הסתיימה – בכל העולם, וממילא גם אצלנו. נכון הדבר שמה שצפוי לקרות בשוק המניות המקומי לא יהיה באשמתנו -- אבל המשק החזק שלנו לא יציל אותנו אלא, לכל היותר, ישמש נימוק להקלה בעונש. זאת בניגוד למה שקרה וממשיך לקרות בשוק האג"ח, שהוא בעיקר תוצאה של כשלונות בשוק המקומי.הבדל משמעותי נוסף בין שוק המניות לשוק האג"ח הוא בקול השופר המתאים להם. בשוק האג"ח אין עוד טעם להשמיע תקיעה, מפני שמאוחר מדי להזעיק ולהזהיר. זה היה עוד אפשרי ביוני וביולי, וניסינו להתריע כאן על האיום המרחף על שוק האג"ח. אבל מאז נרשמו ירידות בעוצמה כזאת שאין עוד טעם להזהיר מפני האיום שכבר התגשם וגרם נזק גדול למשקיעים, כולל למשקיעים המוסדיים כגון הפנסיה והביטוח.
גם אם קיימים עדיין בשטח 'מוקשים' לא מעטים, בדמות אג"ח קונצרניות שהונפקו על ידי חברות שסיכוייהן לעמוד בהתחייבויותיהן נמוכים, הרי שהשוק כבר סימן אותן בדגל שחור, בדמות רמת תשואה חריגה. גם בשוק האג"ח הממשלתי, ייתכן שנראה עוד ירידות, במיוחד באיגרות שתאריך הפדיון שלהן רחוק. אבל השבר בתחום זה הוא כבר עובדה מוגמרת: הפסדים כבדים, מעבר חד מנכונות לרכוש כל דבר שזז לרתיעה אפילו מסחורה טובה, ותחילת התהליך של הפקת לקחים אצל כל הגורמים – ובמיוחד אצל המפקחים.
יש משבר פיננסי עולמי והוא יגיע גם לישראל
לא כך המצב בשוק המניות, שבו נרשמה ירידה של כ-10% מרמות השיא שהושגו בקיץ. משקיעים רבים עדיין מנסים להתנחם שירידה כזו אחרי תקופת עליות חדשות אינה אלא 'תיקון', ורחוקה מלסמן 'מפולת'. בכך הם צודקים – ולכן ניתן עדיין להשמיע תקיעת אזהרה, לפני שגם במניות נצטרך לעבור לשלב של 'שברים'.האזהרה היא פשוטה: תבחנו את הסיפור של תשס"ז ותסיקו לבד את המסקנות. מהו הסיפור של השנה החולפת? נסיון בלתי פוסק לצבוע בוורוד את מצבם של השווקים הפיננסיים בארה"ב והמשק האמריקני בכלל. קודם אמרו שהבעיה בהלוואות זה רק בקטע מסויים משוק המשכנתאות (בתחום הלווים המסוכנים). אחרי זה אמרו שזה רק באג"ח מגובות במשכנתאות ולא נוגע לכלל השוק. אחרי זה שזה רק בשווקים בארה"ב ולא יגלוש לשאר העולם. אחרי זה אמרו שזה רק בבורסות ולא יגלוש למשק הריאלי.
כל דברי ההבל האלה התאדו. היום אין מנוס מלהכיר בקיומו של משבר פיננסי רציני, המאיים על המערכת הפיננסית העולמית. בנוסף, המשק האמריקני הולך ונחלש – וגם תהליך זה הגיע לנקודה שלא ניתן עוד להכחיש את קיומו. חולשה זו מתפשטת לעבר שאר העולם – ותפגע בהכרח גם בישראל. כל התהליכים האלה צוברים תאוצה וצפויים להחמיר במהלך השנה הבאה.
יש גם סיבות טובות להעריך שהאמונה שצמחה אצל הדור הצעיר של יועצי השקעות, לפיה 'בטווח הארוך ההשקעה במניות תמיד עדיפה' תתברר כאשליה בשנים הבאות. אבל אין צורך להרחיק לכת בנסיון לצפות שנים קדימה.
בטווח המיידי, כלומר בשבועות הבאים, המשבר הפיננסי עדיין צפוי להיות בשיאו. בטווח הביניים, של חודשים עד שנה, החולשה בכלכלה האמריקנית צפויה להתגבר. לא שבר אחד אלא שברים שונים הולכים ומתפתחים. סיבה מספקת לתקיעה גדולה.
הכותב הוא מייסד ומנהל המחקר של חברת IFO, המנתחת תעשיית ניהול הכספים המוסדי
לפנייה לכתב/ת 
פנחס לנדאו
מומלצים
