שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הימין החברתי והתנועה הקיבוצית
    נפגעי השתלטות אידיאולוגיית הימין החברתי על בית התנועה הקיבוצית אינם רק חברי הקבוצות החלשות ביותר, אלא אף אנשי השורה. זוהי רק ההתחלה, ואם נמשיך לדבוק ברעיונות ההפרטה והשוק החופשי ממדי העוני והפערים בקיבוצים יגדלו במהירות. דורון נדיב תוהה: האם המהפכה תתמיד - או שהמגמה תשתנה?

    אחד התהליכים המרכזיים שהוביל הימין הישראלי משנת 1977, ואליו הצטרפו בהמשך חלקים נרחבים מהשמאל, הוא הפרטת מדינת הרווחה. מדיניות זו הוסוותה בתפאורה צבעונית ואגרסיבית כדי לשכנע את דעת הקהל בצדקת הרעיון, בדרך להפיכתה של ישראל למדינת שוק חופשי. לצורך כך התמקד המאבק בחברות מאורגנות ובסקטורים שיתופיים, הפועלים במושגים של שוויון בהכנסות, עזרה הדדית ואחריות חברתית.

     

    הפקרת מדינת הרווחה החריפה את השוני בין הנורמות והערכים שהקיבוץ ייצג לאלו של החברה הישראלית. במקביל, משנות התשעים ואילך, החלה התנועה הקיבוצית לאבד את המצפן הערכי שלה. אם תרצו, את הקוד שהיה טעם קיומה. חוקרי הקיבוץ הצביעו על תופעה זו, שאותה הובילו מוסדות הקיבוץ, ובמהלכה נכנסו לחצר הקיבוצית רעיונות ההפרטה, הצרכנות החומרית והאינדיבידואליזם הכלכלי. וכך, במקום להתייצב בחזית המאבק בגל הגואה של רעיונות הדרוויניזם החברתי, במקום לשדר סדר יום שונה השואב את כוחו מרעיונות סוציאליסטיים וסוציאל-דמוקרטיים, הקיבוץ נשאב לחיקו החם של הימין החברתי.

     

     

    חברה אנכרוניסטית שעבר זמנה?

    במהלך שנות התשעים זלג לחצר הקיבוצית זרם התודעה מבית מדרשו של הימין החברתי. זרם זה, שהשתלט על התודעה הציבורית בישראל, תקף גלים-גלים את כל המוסדות והחברות שרעיונות סוציאל-דמוקרטיים היו נר לרגלם. החברה הקיבוצית, הסמל המזוקק ביותר של הגשמת מדינת הרווחה, זכתה לטיפול אינטנסיבי של ממשלות הימין וחלקים מהשמאל, שהפך בינתיים את עורו, והוצגה כחברה אנכרוניסטית שעבר זמנה. הסיבה המרכזית להתקפה זו היתה סולם הערכים השונה בתכלית שהקיבוץ ייצג, סולם ערכים שבמרכזו ניצבת חברה סולידרית-שיתופית והיווה מכשול מרכזי בקידום רעיונות השוק החופשי והפרטת.

     

    בסופו של דבר הטיפול האינטנסיבי הצליח, בין השאר בשל הרוח הגבית שסיפקה החברה הישראלית השבויה בקסם רעיונות השוק החופשי. מובילי הממסדים

    הקיבוציים, שהיו נתונים במשבר, קלטו את המסר של הימין החברתי, וכפי שהאחרון פעל לשינוי תודעת האזרחים הם פעלו לשינוי סולם הערכים ותודעת חברי הקיבוץ. 

     

    השינוי המוצע כלל הפרטה מסיבית ופגיעה אנושה בערבות ההדדית כדרך בלעדית להיחלצות מהמשבר. בעזרת יועצים ממולחים הסבירו מובילי השינוי מה עלול לקרות למי שלא יבצע אותו. במילים יפות ובאידיאולוגיה מושחזת הם כיסו את מה שלא נאמר - מדובר באינטרס אישי צר של קבוצת אנשים, שעקב עיסוקיה ומעמדה עשויה לגרוף את מרבית רווחי הפרטת הקיבוצים.

     

    היום אנו עדים לכך שנפגעי השינוי בקיבוצים הם לא רק הקבוצות החלשות, אלא אף אנשי השורה: עובדי ענפי השירותים, החקלאות והתעשייה, אנשי חינוך והורים לילדים. זוהי רק ההתחלה, ואם נמשיך לדבוק בגישת הימין החברתי לא רחוק היום בו ממדי העוני והפערים החברתיים בקיבוצים יתרחבו במהירות, כפי שמעידות תוצאות מדיניותם של בנימין נתניהו וממשיכיו.

     

     

    השתלטות הימין החברתי על בית התנועה 

    הימין החברתי צבר כוח בממסדים הקיבוצים, ושאף באופן טבעי לכבוש את בית התנועה כדי לקדם ולהרחיב את הישגיו. בהקשר זה חשוב לציין שבמסגרת ההחלטות של ועידת היסוד של התנועה המאוחדת הוחלט על הקמת שני מעגלים - אחד המטפל בקיבוצים השיתופיים ואחד המטפל בקיבוצי השינוי (דיפרנציאלי) - כחלק מבניית תנועה מאוחדת ופלורליסטית. ואכן, בבחירות הקודמות לבית התנועה, שנערכו בשנת 2000, זכו מובילי תפיסת הימין החברתי.

     

    מנהיגי התנועה החדשים, מרביתם אנשי קיבוצי השינוי, שיווקו באופן בוטה את רעיונות השוק החופשי וההפרטה. הם בנו סביבם מנגנון משומן של פעילים האמונים על תורתם, שהיו להם לפה בקיבוצים עצמם. בקיבוצים שהיו נתונים בעיצומו של משבר הם הפיצו, כמובן, את פיתרון הקיבוץ הדיפרנציאלי כיחידי ליציאה מהמשבר. ייבוש המעגל השיתופי והמאבק באנשי הזרם השיתופי היו חלק חשוב בקידום אידיאולוגיית השוק החופשי, תוך יצירת אווירת דה-לגיטימציה והתעלמות מקיבוצים החפצים להמשיך באורח החיים השיתופי.

     

    התנהלותה של הקדנציה היתה נגועה בחוסר איזון בולט, ואופיינה בממסד כוחני שבחר במודע להתעלם מהחלטות ועידת התנועה, וכמעט ממחצית הקיבוצים החברים בה. התנהלות זו כמעט שגרמה לפילוג התנועה, אך בסופו של דבר חברי הקיבוצים הכריעו בבחירות האחרונות, שנערכו בחודש פברואר 2005, נגד הדרך בה פעלה ההנהגה. 
     

     

    למרות הכל ואף-על-פי-כן...

    להלך הרוח הזה קמה תנועת נגד מחדשת ורעננה בדמות המטה השיתופי, הקיבוצים החינוכיים, תנועות הנוער הכחולות והקומונות הפזורות ברחבי הארץ. תנועה זו לא אורגנה בידי מנגנון מסודר וצמחה במספר מקומות, כתגובה להרס החברה הישראלית והתנועה הקיבוצית. את תנועת הנגד הזו מאפיינת רוח ההתנדבות, והיא מתהווה מתוך מגמה ליצור אלטרנטיבה חברתית-כלכלית החותרת לצמיחה מתוך מחויבות לשוויון ולצדק חברתי. נכון להיום שיתוף הפעולה בין ענפיה רופף, וחשוב לחזקו ולארגנו באמצעות פורומים משותפים והקמת תנועה אחת שתוכל להוביל את המאבק לתיקון החברה.

     

    עם סיום התקופה בה רעיונות השוק החופשי כמעט השתלטו על חיינו, בה כל דאלים גבר, בה החברה הקיבוצית איבדה את מצפנה, ראוי לשדד מערכות ורעיונות. ראשית, יש לחשוב על חזון שבמרכזו ניצבים תיקון החברה והסולידריות, חזון בו
    לחינוך יש מקום חשוב ביותר, חזון בו מקומן של מדינת הרווחה והערבות ההדדית מרכזי הן במדינה והן בקיבוצים. במקביל יש לחבור לקבוצות הנאבקות במגמות הדרוויניזם החברתי, ולהיאבק בו גם במגרש הקיבוצי וגם במגרש הישראלי.
     
    שנית, ראוי להקים שני מעגלים בתנועה, אחד של הקיבוצים השיתופים והשני של הקיבוצים המשתנים. שני מעגלים המתקיימים זה לצד זה ולא זה על חשבונו של האחר, תוך כבוד הדדי, שיתוף פעולה היכן שהדבר מתבקש ומתן תקציבים הולמים. אם הדבר לא יתקיים במהלך הקדנציה הנוכחית ראוי לחשוב על כיוון שונה, כיוון הקורא תגר על מהפכת הימין החברתי בבית התנועה, כיוון בו שני המעגלים נפרדים ומיסי התנועה מחולקים לפי השתייכות הקיבוצים למעגלים. הרשות עדיין נתונה, אך שעון החול אוזל. 
     
    דורון נדיב הוא חבר משמר העמק. המאמר פורסם בכתב העת "חברה"


     

     

    • המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות. מדור שבועי מגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה. 

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים