בלוגר איראני ל-ynet: "אין לנו כוח למחות"
חשבתם שהביקורת לא בועטת באיראן? כנראה לא ביקרתם ב"בלוגיסטן" - עולמם של 900 אלף אנשי הבלוגים, הלוא הם יומני הרשת במדינה. בפנייה דרך ynet לאזרחי ישראל, מספר אחד מהם על החיים בצל הצנזורה ושטיפת המוחות - וגם על התקווה, שצאצאיו של כורש והעם היהודי שוב ילחצו יד
ואולם בד בבד נשמעים באיראן גם קולות אחרים, וביקורת אינה מלה גסה ברפובליקה האסלאמית. מלבד הביקורת של מפלגות היושבות באופוזיציה - בעיקר על מדיניות הפנים של אחמדי-נג'אד - העיתונות האיראנית לא מהססת לפרסם טורי מערכת ביקורתיים, ולתקוף את מדיניות הנשיא, גם אם זה נעשה באופן מרוסן.
המקום שבו הביקורת חיה, חופשית ומעניינת קרוי "בלוגיסטן". כך מכונה עולמם של הבלוגרים האיראנים, שמספרם מגיע כיום ליותר מ-900 אלף. הצעירים האיראנים האלה - רובם סטודנטים, מצוידים במקלדת ומחוברים לרשת האינטרנט - מפיצים לעולם את דעתם על הנעשה במדינתם, וחושפים את פניו האמיתיים של המשטר הקיצוני בטהרן.
קולות אחרים בארץ האייטוללות:
- אנשי רוח באיראן להנהגה: "הקפיאו את הגרעין"
- מתנגדי אחמדי-נג'אד: הכחשת השואה מזיקה
- הפגנת סטודנטים בטהרן: מוות לדיקטטור!
- איראן: ביקורת פנימית נדירה על מדיניות הגרעין
פיימאן (שם בדוי) הוא סטודנט איראני למדעי המחשב, בן 27 מטהרן. זה כמה שנים הוא מנהל בלוג, ומנסה לספר באמצעותו לכל המעוניין מה פירוש הדבר להיות צעיר איראני החי תחת משטר האייטוללות הרודני.
פיימאן התבקש על ידי ynet לכתוב מכתב ישיר לאזרחי ישראל בדבר היחס של הנשיא שלו, אחמדי-נג'אד, לעם היושב בישראל, ואת דעתו על התבטאויותיו החריפות נגד ישראל.
"האיראנים אינם חיים במצב טוב כרגע, ולכן אינם יכולים לומר בפתיחות את דעתם האמיתית, אבל הם עומדים לצד העם הישראלי", כתב פיימאן. "למרות שהם לא אומרים זאת, הם מקווים בכל מאודם לכונן קשרים עם הישראלים.
"לפני הכל, ברצוני לומר משהו על נשיא איראן. העם האיראני מודאג כיום מהנשיא שלו, מחמוד אחמדי-נג'אד. אנחנו יודעים כי ההתבטאויות שלו בנוגע להשמדת ישראל והכחשת השואה מהדהדות כל הזמן, ואיננו יכולים לקבל את המלים המכוערות והשקריות האלה".
"אנחנו יכולים להבין את הרגשתכם כרגע", כותב פיימאן. "אך דעו לכם שאיננו מכירים בו כנשיא של המדינה שלנו, שכּן הוא עלה לשלטון בבחירות לא דמוקרטיות. העם האיראני מודאג כל הזמן מהאיש הזה, אבל אין לנו מה לעשות - הוא סיוט בעבורנו, ואינו מאפשר לנו להשמיע את הקול האמיתי שלנו בפני עמים אחרים. השקפתנו שונה לחלוטין משלו.
"הוא סיוט בעבורנו". הפגנת סטודנטים איראנים נגד נשיאם (צילום: רויטרס)
"ברור שממשלת איראן לא מכירה בישראל כמדינה, אך העם האיראני לא סבור כך. רוב העם יודע ומבין שמדובר בקבוצה קטנה של פוליטיקאים, שכופה את האידיאולוגיה החולנית שלה על הכלל. כולם מבינים שקיימת חומה של חוסר אמון בין הממשלה לעם באיראן".
"אם נתאמץ - נוכל למצוא אושר"
על התקשורת הלא חופשית במדינה כותב פיימאן כי היא מנסה לגרום לעם האיראני לראות בישראל אויב: "כפי שאתם מבינים, כיום הממשלה האיראנית שולטת בכלי התקשורת במדינה ומפיצה תעמולה באמצעותם. הם מנסים לרמות את העם שלנו, ולגרום לנו לחשוב שהעם האיראני הוא אויב של ישראל.
"אם מישהו ישאל איראני לגבי ישראלים באווירה חופשית, תשובתו תהיה ללא ספק שונה מדעת הממשלה. בתחילה הוא יזכיר את כורש הגדול שאיפשר ליהודים לחזור לירושלים, ועל תרומתם של יהודי איראן למדינה. יש לא מעט היסטוריונים בישראל שחוקרים את פרס העתיקה. אנחנו שמחים על כך, מפני שזה מוכיח שהאיראנים לא היו אנטישמים, ושמרו על קשר עם היהודים לאורך ההיסטוריה.
"הממשלה שולטת בכל כלי התקשורת לצורכי התעמולה שלה, והם מנסים להפיץ את האידיאולוגיה האנטישמית שלהם. בנוסף, הם מנסים לגרום לכך שהעולם יחשוב שזו דעתו של העם האיראני. העם האיראני סובל מכך, אך אין לו מספיק כוח למחות נגד המעשים האלה. במדינה הזאת אין דיון חופשי. הממשלה לא מייחסת חשיבות לזכויות אדם, העם לא נהנה מתקשורת חופשית ואין לאנשים דרך לפרסם דעה באופן חופשי".
פיימאן מלא כעס, אך עם זאת הוא גם מלא תקווה באשר לעתיד: "חרף כל האמור כאן, האיראנים מלאי תקווה בנוגע לעתיד טוב. הם מייחלים לדמוקרטיה ותמיד יזכרו את היחסים ההיסטוריים עם עם ישראל. העם האיראני מייחל ליצור קשר חדש עם הישראלים, ולפתוח דף חדש בהיסטוריה. אני בטוח שאם נתאמץ יותר, נוכל למצוא אושר בעולם הזה".
לשאלת ynet האם אינו פוחד להיתפס, ענה פיימאן: "ממש לא. יש מילוני גולשים באיראן. מה שחשוב יותר זה שהעם בישראל ידע את האמת. המסר של השלום חזק יותר מכל פחד".
