"המשבר בשוק האמריקני ישפיע על ישראל בצורה מוגבלת"

נתוני תעסוקה מאכזבים במיוחד שפורסמו בסוף השבוע שעבר בארה"ב, הגידול באבטלה וצפי לנתוני צריכה פרטית חלשים, הגבירו בימים האחרונים את החששות ממיתון בשוק האמריקני והביאו חלק מבנקי ההשקעות של וול-סטריט לטעון כי המיתון מעבר לפינה.

כלכלן ראשי במריל לינץ' אמר השבוע, כי כלכלת ארה"ב נכנסה למיתון הגדול הראשון מזה 16 שנים, וכי הטענות שניתן להימנע ממיתון ב-2008 הן "הכחשה". כלכלן בכיר אחר בגולדמן זאקס אמר השבוע, כי הסיכוי למיתון ב-2008 עומד על שני שלישים, וכלכלני מורגן סטנלי צופים גם הם מיתון במחצית הראשונה של השנה. לעומתם, יש כלכלנים אחרים שסבורים כי ארה"ב יכולה להימנע ממיתון, אך רובם מודים שהחשש קיים.

החששות נתמכים גם בתחזיות הבנק העולמי לפיהן הכלכלה האמריקנית שרשמה השנה האטה לקצב צמיחה של 2.2%,  צפויה בשנה הבאה לצמוח בקצב של 1.9% בלבד, וב-2009 צפויה הצמיחה להגיע ל-2.3%.

על רקע הדאגה לביצועי השוק האמריקני, ובסיומו של שבוע מסחר סוער במיוחד בבורסה של תל-אביב, שאלנו ארבעה מומחים בעלי שם האם פניו של השוק האמריקני למיתון או שבסך הכל מדובר בהאטה. אבל השאלה החשובה יותר ששאלנו היא האם בכלל צפוי המשבר להשפיע עלינו?

לדברי פרופ' בן ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית נתניה, ההאטה בשוק האמריקני צפויה להיות בעלת השפעת מה על השוק הישראלי. "צריך לזכור שכ-40% מהתפוקה שלנו הולך לייצוא. כך, מה שקורה בשווקים הבינלאומיים משפיע על תפוקת התעשייה ותפוקת המשק בכלל ולכן למתרחש בשוק האמריקני עשויה בהחלט להיות השפעה על המשק שלנו".

לעומת זאת, למשבר הסאב פריים אומר זילברפרב יש השפעה פחותה על השוק הישראלי. "למרות המחיקות עליהן דיווח אמש בנק הפועלים וגם אם הן לא סוף ההפרשות, אין באמת סכנה לבנקים הישראלים ולמערכת הפיננסית בישראל כתוצאה ממשבר הסאב פריים. אז ייתכן ובנק הפועלים לא ירוויח השנה את מה שהוא רגיל להרוויח אבל אין חשיפה כמו אצל הבנקים הזרים שמחייבת אותם לגייס הון.

"מה שכן, המשבר בחלק מהבנקים בארה"ב גורם להם להיות יותר שמרנים בנתינת אשראי. והאשראי שהיה מאוד נדיב למשל בשווקים האירופאים והרבה ישראלים נהנו ממנו מתחיל להיות יותר קשה להשגה. חלק מהזהירות הזו מגיעה למשק הישראלי ויש תחושה שזמינות הכספים והמחיר שלהם יהיו יותר גבוהים. פרויקטים עדיין יוכלו לגייס אבל רק הטובים, וראינו את זה לאחרונה עם ביטולן של כמה הנפקות בשוק ההון שנהפך ליותר בררן".

"במקביל, יש לנו את הדולר שנחלש מול השקל וגם הוא פוגע ביצואנים. אני חושב שההסתברות שבטווח של כמה חודשים קדימה הדולר יעלה מול השקל יותר גבוהה מההסתברות שימשיך לרדת מתחת ל-3.8 שקלים, לא שזה בלתי אפשרי".

ומה התחזית שלך לשנה הקרובה?

"בטווח הקצר", אומר זילברפרב, "אנחנו רואים שווקים עצבניים עם תגובת יתר אבל אני לא רואה סיבה ש-2008 תהיה שנה גרועה כלכלית. יחד עם זאת, אם התרגלנו לצמיחה של 5% ומעלה בשנים האחרונות, בהחלט ייתכן שבשנה הבאה נראה צמיחה פחותה ב-1-1.5% אבל עדיין מדובר בשיעורי צמיחה יפים יחסית".

כיצד אתה מסביר את העובדה שהמשק הישראלי רגיש יותר לשווקים הבינלאומיים מאשר לצרות מבית כמו מלחמה או אי בהירות פוליטית?

"אמנם אנחנו לא אוהבים לפרגן לעצמנו אבל זה מצביע על כך שהכלכלה שלנו חזקה", אומר זילברפרב. "קשה לחשוב על משק שהיה עובר את המלחמה האחרונה ואת חוסר הוודאות הפוליטית ועם תקופות של חוסר מנהיגות כלכלית ומגיע לשיעורי צמיחה כאלה גבוהים.

"המשק בבסיסו חזק אבל בסופו של דבר גם אם כל הדברים הבסיסיים קיימים כשמגיע משבר מבחוץ עם פגיעה בייצוא או עליית מחירי אנרגיה ומזון שעלולים להגביר את האינפלציה בתחילת השנה אז בוודאי שיש פגיעה. אבל בסך הכל להערכתי שנת 2008 תהיה שנה של צמיחה, גם אם מתונה יותר משנה הקודמת אבל בכל זאת שנה של צמיחה".

ארה"ב: האטה או מיתון?

פרופ' אריה ארנון מאוניברסיטת בן גוריון, לשעבר כלכלן בבנק ישראל, סבור כי המשבר בארה"ב הוא אמנם חד יותר היום, אך עדיין קשה להצביע בבירור כי הכלכלה האמריקנית בפני מיתון. "מדובר בחוסר יציבות על רקע הערכות שגויות בשוק המשכנתאות, שיצרו משבר שהוא לא שקוף ולכן לא יודעים את גובה הנפילה".

על מנת לצמצם את נזקי המשבר, סבור ארנון כי הנגיד האמריקני יכול להתערב בשווקים כמו ב-11 בספטמבר 2001, למרות שהשווקים לא אוהבים התערבות חיצונית "צעד לא תמיד בריא, שעלול לאותת שאפשר לקחת סיכון ויש מי שידאג להתערב במקרה של משבר", אומר ארנון.

"אם אכן ייכנס המשק האמריקני למשבר, התהליך ישפיע על הבנקים שייאלצו למחוק חובות שלא ניתן לגבות מהלך שיפגע ביכולת האשראי שלהם. משבר האשראי ישליך באופן ישיר על החברות והיצרנים המקומיים, שכן ההלוואות יהיו יקרות יותר, ולפיכך הריבית תעלה".

בנוגע לתהליך התהוות המשבר, מסביר ארנון כי המשבר בארה"ב אופייני לבועות שמתנפצות והוא נוצר מניפוח מחירי דיור ואנשים שלקחו הלוואות בציפייה להמשך עליות מחירים. "במבט לאחור הציפיות היו לא נכונות גם של הלווים וגם המלווים. כיום אין חיסון בשיטה של שוק חופשי, ברגע שהציפיות מובילות לניפוח יוצאים משיווי משקל".

בהקשר זה מעלה ארנון את סוגיית אחריות הבנקים למשבר. "הבנקים התפתו לתת הלוואות - זה כשל מובנה בתוך השיטה, כי מי שלא הצטרף למגמה נותר מאחור ואת זה אף מנהל בנק בארה"ב לא רצה. זה גם מעלה סימן שאלה על ההסתכלות בנקודת זמן מסוימת ובמובן זה אין תשובה חד משמעית אם המחיר בועתי או לא, כי אין אמצעי המודד את המחירים, אלא מה שקובע זה הביקוש, כל עוד הבנק מספק משכנתאות".

"הפיקוח על הבנקים בארה"ב לא נוגע בסוגיה הזו ואין אף גוף שיגביל בנק מלתת הלוואה. עם זאת, ניתן לצמצם נזקים על ידי הגבלת המשבר מלהתפשט לשווקים גם מחוץ לארה"ב על ידי הגברת הנזילות. בתוך כך, עיקר האחריות יהיה על הפדרל ריזרב שצריך להזרים מאות מיליארדי דולרים על ידי הלוואות לבנקים".

ומה לגבי השוק הישראלי?

"אני לא חושב שהקשר הישראלי-אמריקני הוא כה חזק. גם אם יהיה מיתון בארה"ב ומוסדות פיננסים ימחקו חובות, נראה אמנם גם את הבנקים הישראלים החשופים לחו"ל עושים זאת ואת החברות היצואניות נפגעות, אבל עוצמת הפגיעה תהיה פחותה".

לדברי פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, יועץ כלכלי לראש הממשלה, לפי נתוני שוק העבודה האחרונים השוק האמריקני אכן נמצא בפני התחלה של מיתון. יחד עם זאת, מציין טרכטנברג "כי שוק העבודה הוא אינדיקטור חלקי ולפיכך יש להמתין לנתוני הצמיחה ברבעון הרביעי שיאשרו זאת. ריבוי אינדיקטורים שליליים שיופיעו עד נתוני הצמיחה בחודש מרץ יוכלו לחזק את המגמה ולהצביע על כך כי הכלכלה האמריקנית במיתון".

לגבי המשק הישראלי, סבור טרכטנברג כי הוא לא יושפע בצורה מכרעת, שכן הייצוא של ישראל כיום הוא יותר מגוון ביחס לבועה של שנת 2000. "גם ייצוא חברות ההיי-טק לארה"ב יושפע פחות כי המיתון בארה"ב מושפע יותר מהנדל"ן כיום לעומת 2001-2002 אז סבב המיתון יותר סביב ההיי-טק. בסקטורים האחרים השאלה היא מה מידת החשיפה לשוק בארה"ב חשיפה המושפעת משני גורמים: חברות שעיקר הייצוא שלהן הוא לארה"ב והחברות הנסחרות בניו יורק".

בשורה התחתונה, מעריך טרכטנברג, "כי המשק האמריקני מצוי בתהליך של האטה ולא מיתון עמוק - מהלך שישפיע על ישראל, אך לא באופן קיצוני שיפגע בצמיחה ביותר מ-1%".

"בסך הכל האטה"

"ארה"ב היא עדיין המעצמה הכי גדולה בעולם ומה שיקרה שם ישפיע על כל הכלכלות בעולם ובוודאי על הכלכלה שלנו" אומר ד"ר מאיר סוקולר, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

"ההשפעה אצלנו נשענת על שני גורמים: הישראלים מגייסים המון בוול סטריט כאשר ישראל היא המדינה הבאה בעולם אחרי ארה"ב וקנדה עם מספר המניות הגדול בנאסד"ק ולכן מה שישפיע שם ישפיע כאן בוודאי. ובנוסף, חלק ארי מהייצוא שלנו הוא לארה"ב. כאשר אפילו הצורה שבה מחשבים את ההשפעה של הסטארט אפים על התמ"ג מושפעת מהנאסד"ק".

"מצד שני", אומר סוקולר, "יש הרבה גורמים שמשפיעים על המשק הישראלי, ארה"ב היא לא גורם ההשפעה היחידי. יש עוד כלכלות גדולות כמו סין, הודו, רוסיה ברזיל שקצב הצמיחה בהן צפוי להיות מושפע פחות מהסאב פריים. במקביל, ארה"ב לא הולכת להתמוטט זו בסך הכל האטה. יש שלושה מרכיבים עליהם נשענת החסינות של המשק בישראל: המדינות הכלכלית - האם הציבור יאמין כי יציבות המחירים תימשך וכמוה גם האינפלציה הנמוכה, בינתיים נראה שכן. האם המדינות התקציבית תמשיך להיות דומה והאם בכל זאת יימשכו חלק מהרפורמות. אלא המרכיבים שנותנים לנו מידה של חסינות",  אומר סוקולר

"אבל אנחנו חלק מהכלכלה העולמית ומשבר בארה"ב בוודאי ישפיע עלינו. בנק ישראל כבר הוריד את תחזית הצמיחה אבל עדיין מדובר בתחזית גבוהה יחסית למדינות מערביות. יחסית מצבנו לא כל כך רע. אני לא צופה משבר היסטרי אם לא יהיו תזוזות במדיניות. הנזק של המשבר האמריקני יהיה תחום, תהיה השפעה וכבר יש השפעה אבל מוגבלת", מסכם סוקולר.