מספיק עם הצעות חוק מגוחכות

או קיי, עכשיו זה רשמי. נראה שהמודעות לנושא תאונות הדרכים השתרשה עמוק-עמוק בכל פינה אפשרית. למעשה, עולה בי החשש שהצלחנו קצת יותר מדי. אחרת, איך אפשר להסביר את התחרות - מעוררת ההערצה לעיתים - בין הח"כים בכנסת ישראל, בנוגע להצעת חוקים שונים לבטיחות בדרכים. נראה כי את תחרות ה"מי טומן ראשו עמוק יותר בחול", החליפה אליפות "כמה מקורי והזוי אפשר להיות".

תנו שיקול דעת

אי אפשר לומר זאת אחרת - מדובר בלא פחות מקרנבל חקיקה למניעת תאונות. החל מחוק הקסדות לאופניים ששווה בכל זאת דיון רציני, דרך אפוד זוהר לנהג שנחשב לסביר, המשך בחוק לאיסור משלוח SMS'ים שלא ממש ניתן לאכיפה וכלה בהזוי - אפוד זוהר להולכי רגל ורוכבי אופניים. אין ספק שניכר כאן אובדן פרופורציה, ניסיון לרכב בכל מחיר על גל אופנתי, על פוטנציאל חשיפה תקשורתית. וזה כבר חבל.

שלא תהיה טעות, בטיחות בדרכים והצלת חיי אדם דורשים חקיקה ראויה, רצינית, מודעת ומקיפה. בדיוק כמו שדרושה גם אכיפה רצינית וענישה הולמת. אבל יותר מכל, נדרשת החקיקה לעמוד במבחן האדם הסביר. הרי ברור לכל שאם נלמד את האזרח לוותר על שיקול דעת, אל לנו להתפלא אם מחר יטען בגאווה כנגד השוטר: "נכון, בהחלט שיחקתי שש-בש תוך כדי נהיגה. רגע, יש חוק שאוסר את זה?".

ויש, כמובן שיש. מרבית החוקים החדשים לכאורה, מעוגנים היטב בחקיקה קודמת. כך למשל יש חוק שאוסר לשלוח SMS, כי חובה להחזיק את הידיים על ההגה, למעט בעת תפעול מערכות שונות. ולא, מערכת מסרונים אינה נכללת בין אלה. יש אגב גם חוק שמחייב הדלקת אורות במשך השנה כולה ובשעות היום - כשהתנאים מגבילים למשל. וקחו בחשבון שיש גם את חוק חובת הזהירות הכללית (תקנה 21) המחייבת כל משתמש בדרך לעשות כל שביכולתו כדי לא להיות מעורב בתאונת דרכים, ולהתאים את נהיגתו למצבים המשתנים בנהיגה. תמיד. חוק ההיגיון בשבילכם.

לכן באמת שאין צורך בחוק שיחייב הולכי רגל ללכת עם מחזיר אור. בעיקר כי לא הכל צריך להגיע בצורה של חקיקה. מישהו באמת חושב שיש תועלת כלשהי בחוק נגד נהיגה בעייפות (מגורמי התאונות היותר קטלניים), או חוק נגד הרמת מוצץ שנפל לרצפה כי התינוק במושב בוכה? או נגד החלפת תחנות נמרצת במערכת השמע?

במקום שטויות בכמויות, הייתי מצפה לראות יותר ח"כים עם אמביציה בנושא, מגיעים לכנסים מקצועיים לבטיחות בדרכים. היתי רוצה לראות שר תחבורה שמדבר על תאונות בכביש, ולא תכניות איגוף צבאיות בעזה. הייתי רוצה שהח"כים ירתמו עצמם לניהול שיח ציבורי על תפקיד הכנסת, השרים וראש הממשלה, בכל הקשור לקידום תרבות נהיגה ובטיחות בדרכים בכבישי ישראל. תביאו חינוך והסברה, קמפיינים הגיוניים עם בדיקת תפוקות לצדם. רק לא עוד חוק מגוחך.

בעצם, אם חושבים על זה, למה לא יתחילו נבחרי הציבור במתן דוגמה אישית. ח"כ שייתפס עובר עבירת תנועה חמורה, יפוטר לאלתר. ראש עיר שלא דאג לסימון הולם של מעבר חצייה, ישלם קנס גבוה מכיסו. שר שנהגו יעבור את המהירות המותרת בזמן שהוא ברכב, יתנדב לעבודות שירות למען הקהילה. כשחושבים על זה, גם כאן יש פוטנציאל לא אכזב לאייטם בחדשות של שמונה. אז מה אתם אומרים?