ירושלים של מטה: הצצה לתרבות השוליים בבירה

ששש... בשקט-בשקט, כמעט בלי שנרגיש, פועלות בירושלים, מתחת לרדאר, קבוצות שוליים חברתיות. אולי זה סינדרום ירושלים שגורם לאנשי העיר להיות משוגעים לדבר ולייצר, שלא למטרות רווח, אירועי תרבות המהווים אלטרנטיבה לזרם המרכזי: מסיבות, הצגות ותערוכות ששמען מועבר מפה לאוזן. אחד המקומות המאכלסים אירועים כאלה הוא ה"דַּילָה" (קיצור של "די לכיבוש") - מרכז לשינוי חברתי ופוליטי המארח הרצאות וסרטים, מציע סיורים לא שגרתיים בבירה ומאפשר דיאלוג עירוני בין שלל הקבוצות המרכיבות את הפסיפס הירושלמי.

איפה עוד אפשר לראות במקום קטן אחד את UGE, הרכב מוזיקלי שחבריו, מבקשי מקלט סודנים, מתגוררים ועובדים באילת; ה-Dar Fur Starts, פליטים מדרפור המנגנים מוזיקה חיה באזור התחנה המרכזית בתל-אביב; ואחרית הימים, הרכב שוליים יהודי-מסורתי המשלב בהופעות הרחוב שלו רגאיי, רוק, פאנק ומוזיקת כליזמרים אתנית? התשובה - במסיבה שהתקיימה בסוף השבוע האחרון ב"דילה", אחת מתוך סדרת אירועים העונים לשם המייחל "GodSaveJerusalem".

"הרעיון מאחורי מסיבות 'GodSaveJerusalem' הוא לחשוף ולעניין את הקהילה הירושלמית ואורחים מחוצה לה, בהופעות של הרכבים, מיצגי אמנות, דיג'אים ו-ויג'אים מסגנונות שונים", מספרת היוזמת דינה גולדשטיין (27), ירושלמית שלקחה

חלק בפסטיבלים רבים באירופה וחזרה לכאן כדי "להעיר את העיר". לדבריה, "האירועים הם תלויי מקום, כאשר כל מקום בו נערך אירוע מזמין יוצרים מתחומים שונים ליצור חוויה תרבותית מקומית".

"זה ממש כמו מדיטציה", הגיבו למוזיקה האפריקנית המונוטונית אנשים בקהל, ירושלמים צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, תיירים ועולים (וגם כמה תל-אביבים מבוהלים שלא כל-כך הבינו לאן נקלעו). הללו מצאו עצמם מתנועעים יחד לצלילי מוזיקה קצבית חיה, שהתחלפה בשירי עם יהודיים כדוגמת "משנכנס אדר מרבים בשמחה". השמחה התערבבה בששון כשהתגנבה לקהל השמועה העיקשת שלמרות היתרון היחסי של מכבי תל-אביב, קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים ניצחה במשחק. האנדרגראונד חגג את ניצחון האנדרדוג - ואת הגעתו של גביע המדינה הרביעי לבירה - וגאווה וסיפוק חיממו את הלבבות והניסו מהעצמות את הצינה הירושלמית.

"בסוף ההופעה אנחנו הולכים הביתה לווילות שלנו והלהקה כולה, 11 נגנים, חוזרים לגור יחד בחדר אחד", הכריז אברהם שורין מ"אחרית הימים" על הבמה, והחזיר באחת את הקהל למציאות העגומה של הפליטים ומבקשי המקלט האפריקנים השוהים בישראל. "אם תוכלו להשאיר כמה שקלים לקניית תופים עבורם, זה יהיה מצוין", הוא הוסיף. "מאוד נהניתי לנגן כאן", מסכם פרנסיס אוהיידי אבסן מ-UGE. "חשוב היה לנו להראות מי אנחנו, להציג את כישורינו כבני אדם יוצרים עם תרבות משלנו ולא כמבקשי מקלט או אנשים שזקוקים לרחמים".