התיאטרונטו חוזר הביתה

אחרי שנת ניסיון בעיר עכו, החליטה הנהלת פסטיבל התיאטרונטו לחזור הביתה לתל אביב-יפו. חגיגות ח"י השנים להיווסדו של פסטיבל המונודרמות, שהחל את דרכו במרכז סוזן דלל, המשיך למתחם הבימה ונערך בשנה שעברה בעכו, ייפתחו ב-22 באפריל ויימשכו שלושה ימים. ליבת הפסטיבל תתקיים במתחם העיר העתיקה של יפו ובכלל זה באולמות התיאטרון הערבי-עברי, בתיאטרון הסמטה, במועדון הכליף ובמוזיאון יפו.

במהלך הפסטיבל יתארחו, לצד שמונה הצגות התחרות שיוצגו בבכורה, גם שש הפקות אורחות מחו"ל, מופעי חוצות ויריד אמנים בגלריות של יפו.

בוועדת הרפרטואר של הפסטיבל, בראשותו של יעקב אגמון, יישבו השנה פרופ' גד קינר מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, הבמאית רביד דברה, הדרמטורג והשחקן רועי הורביץ והבמאי יוני אתיאל. חברי הוועדה בחרו את הצגות התחרות הישראלית מתוך יותר מ-70 הצעות שביקשו להתמודד על פרס השחקן ע"ש ניסים עזיקרי המוענק על ידי קרן רבינוביץ' לאמנויות בתל אביב.

"אני חושב שכל שנה התיאטרונטו נעשה יותר ויותר צעיר", אומר אגמון, ומכוון לגילם הכרונולוגי של המשתתפים בו. "זו בהחלט תופעה בעיני, כי מונודרמה זה עסק לא פשוט. אני חושב שעבור שחקן, העמידה לבד על במה מול חיית הקהל דורשת אומץ, ובכל זאת, יש לזה דרישה שקשורה אולי בהצלחה - ובעיקר בהמשכיות  - של הצגות הפסטיבל".

אגמון מציין כדוגמאות להצלחות השנים האחרונות הצגות שממשיכות לרוץ, כמו למשל "בטווח יריקה", "פשוטה" ו"הילד". "ברוב פסטיבלי התיאטרון בארץ, אחרי שהם ננעלים לא נשאר זכר מההצגות שהשתתפו בהם", הוא אומר. "בתיאטרונטו ההצגות נשארות - וזה מקור למשיכה".

המעבר לעכו לווה בלא מעט טיעונים אידיאולוגיים על חיזוק הפריפריה. למה בעצם החלטתם לעזוב?

"הפסטיבל מאוד הצליח מבחינה אמנותית בעכו אבל פחות מבחינת כמות הקהל שהגיע, ולא הסתרתי את זה. כשמשקיעים מאמצים כאלה כבירים - ובעיקר עכשיו, כשהפסטיבל התרחב גם לאירוח הפקות מחו"ל - אתה לא יכול להרשות לעצמך להתאבד.

"להישאר בעכו היה התאבדות במובן הכלכלי. זה היה הגורם שהכריע. אחרי מלחמת לבנון השנייה קיבלנו עזרה מהקרן שתמכה בפעולות תרבות בצפון. זה לא עמד לרשותנו כיום, ולקיים אירוע בסדר גודל כזה בלי רשת הגנה, זה בלתי אפשרי".

התיאטרונטו יזכה השנה לגב כלכלי רחב במיוחד, הן במסגרת השתתפותו באירועי חגיגות ה-60 הרשמיות למדינת ישראל והן בזכות תמיכה של עיריית תל אביב-יפו, החברה לפיתוח יפו העתיקה, מינהל התרבות, משרד התיירות, קרן ריץ' ומפעל הפיס.

השנה יתחדש גם שיתוף הפעולה של הפסטיבל עם אמנות לעם במטרה לנייד את ההפקות המשתתפות בסיומו ליישובי הפריפריה.