האמת על האפליה בשוק העבודה

יום האישה הבינלאומי העלה שוב את שאלת האפליה בשוק העבודה. אפליה מוגדרת כמצב שבו שני פרטים זהים בכישורים ובמוטיבציה מקבלים שכר שונה בגלל הבדלי מין, דת, מוצא וכדומה. בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נבדק הנושא באמצעות בידוד הגורמים המסבירים (השכלה, גיל, ותק וכדומה), ואם נשאר פער הוא מוצג כאפליה.

הניתוחים האמפיריים מראים שאין היום אפליה לפי מוצא עדתי, שקיימת אפליה כנגד מיעוטים ערביים ושאין תשובה ברורה לשאלת האפליה נגד נשים.

פערי שכר לפי מוצא עדתי

הניתוחים האמפיריים משנות השישים והשבעים מעידים על אפליה נגד עדות המזרח בשנות החמישים והשישים. היטשטשות ההבדלים לפי מוצא (כולל נישואים בין־עדתיים) והתחזקות עדות המזרח במערכות החברתיות ביטלו אותה. עם זאת, השוואת שכר לפי מוצא עדתי מראה כי הפערים בדור השני עדיין גבוהים מאוד — בין 30 ל־35 אחוזים. כולם מוסברים בפערי השכלה שנשמרו במשך השנים (כולם הגדילו את מספר שנות ההשכלה).

מיעוטים מול יהודים

הממצאים האמפיריים מראים פערי שכר גדולים, וחלקם המהותי נובע מאפליה ישירה. החברה הישראלית כמעט ואינה קולטת ערבים ישראליים לעבודה. לא בחברות ממשלתיות וציבוריות ובוודאי לא בחברות עסקיות הקשורות למערכת הביטחון. הנתונים מראים שאפילו בסקטור העסקי רבים מן המיעוטים נוטים להיקלט בסקטור הערבי ולא במרכזי העסקים של המדינה (תחומי עריכת דין, ראיית חשבון ופיננסים).

בשנים האחרונות חל שיפור מסוים בהעסקתם של ערביי ישראל בסקטור העסקי. הגדלת השירותים לסקטור המיעוטים (תקשורת, בנקאות וביטוח) מחייבת את העסקתם של אלה גם בדרגים בינוניים וגבוהים יותר.

נשים מול גברים

הנתונים מראים שגברים מרוויחים בממוצע 60%־50% יותר מנשים. אולם, הפער השעתי בין המינים אינו עולה על 22%. אפשר לטעון שקיימת אפליה משום שהשכלת הנשים העובדות גדולה יותר מאשר השכלת הגברים בשוק העבודה.

אולם ניתוח יסודי של הממצאים מביא למסקנה שקשה להוכיח קיומה של אפליה זו. טכנית קיימת לעתים הוכחה לאפליה, למשל כאשר נשים בדרגות זהות לגברים מקבלות תשלום נמוך יותר על אחזקת רכב או שעות גלובאליות. פער זה הוא שולי בהיקפו ביחס לפערי השכר, שעולים עם ההתקדמות ברמות ההכנסה (לפי עשרונים).

כמה הבדלים מובהקים בין גברים לנשים בנושאים הקשורים בעבודה מקשים על הערכת האפליה:

• כ־38% מהנשים עובדות במשרה חלקית לעומת 16% מהגברים.
  

• נשים נוטות להשתלב בעבודות "נוחות" מבחינת קביעות ושעות, ולכן מרוויחות שכר נמוך יחסית.
  

• מחקרים מראים שגברים נכונים יותר להיות וורקוהוליקים ולהיאבק על קידום בקריירה לפחות פי שניים מנשים.
  

ככלל ראוי למדינה להתערב כאשר יש אפליה ממשית. לכן חובה עלינו לפעול למניעת אפליה כנגד מיעוטים. לעומת זאת, אין כבר שום צורך לפעול לשיפור מצב המזרחיים מול האשכנזים כי אין אפליה. בנושא הנשים אין הוכחה ממשית לקיום אפליה. ראוי לפעול רק ליצירת הזדמנות ראויה עבורן לעבוד במשרה מלאה גם בעת גידול ילדים.

• יורם גבאי הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ והממונה לשעבר על הכנסות המדינה