Paralert, שירות סינון שעוקב אחרי הילדים: רעיון מוצלח?

התקבלה הודעה מאתר Paralert. נא בדוק את תיבת המייל שלך‭,"‬ זה ה-SMS שקיבלתי בשבוע שעבר באמצע פגישה לטלפון הסלולרי שלי. מאותו הרגע היה לי קשה להתרכז. מה מצפה לי בהודעת הדואר האלקטרוני?

מיד בתום הפגישה חיפשתי מחשב המחובר לאינטרנט כאחוז דיבוק. נכנסתי לתיבת הדואר האלקטרוני שלי ומצאתי בה הודעה שאליה צורפה תמונה. התמונה הייתה צילום מסך מהמחשב של הבת שלי. מהצילום למדתי שהבת שלי

כתבה לסבתא שלה שהיא "אוהבת אותה‭."‬

ההודעה התקבלה משירות חדש של חברה ישראלית המציע להורים להתקין במחשב הילדים תוכנה נסתרת שתעקוב אחר כל מעשיהם ברשת ותשלח הודעות SMS במידה שגילתה על המסך מילה שהוגדרה מבעוד מועד. אחרי עשרה ימים בהם השתמשתי בתוכנה סיפרתי לבת שלי, מאיה, תלמידה בכיתה ג‭,'‬ שבמהלך כל השבוע עקבתי אחריה. התגובה שלה הפתיעה אפילו אותי.

הסכנה: אינטראקציה עם אחרים

אחת לשבוע כותרות העיתונים מתמלאות בסיפורי זוועה על המתרחש באינטרנט: פה פדופילים נעצרו, שם ילדה התאבדה מכיוון שחבריה לכיתה עשו עליה "חרם מקוון‭,"‬ ובמקום אחר, לא רחוק מכאן, נערים יצרו קשר עם סוחר סמים באמצעות פורומים.

סדרת הכתבות בערוץ 10 בניצוחו של דב גילהר, שתיארה כיצד הצ'טים הפכו כר פורה לגברים מגילאים שונים שמחפשים קטינה למטרות קיום יחסי מין, הפכה את אזרחי ישראל למתעניינים במיוחד בטכנולוגיות, תוכנות ושירותים שמטרתם לעקוב אחר הילדים, לנטר את מעשיהם באינטרנט ולהזעיק את ההורים במידת הצורך. לפעמים, מתברר, אפילו בלי צורך.

אחד השירותים החדשים המוצעים להורים המודאגים נקרא ‭.Paralert‬ הוא פותח על ידי שני יזמים בני ‭,31‬ יוני השלי ותומר אסף. לדבריהם הם החלו להתעניין בנושא לאחר רצח אופיר רחום ז"ל בן ה־‭,16‬ שקבע פגישה עם מחבלת פלסטינית שהתחזתה לנערה ישראלית דרך האינטרנט וסייעה ברציחתו. לדברי השלי, באותה תקופה היו השניים בעיצומו של פיתוח מערכת למעקב אחרי נהיגה של ילדים לטובת הורים שהפקידו בידיהם את המכונית המשפחתית‭".‬הרצח הבהיר לנו שהסכנה המוחשית והגדולה ביותר לילדים טמונה לא בכבישים אלא ברשת, ולא מחשיפה לתמונה של בחורה ערומה אלא מאינטראקציה עם אנשים אחרים‭."‬

כל צעד של הילד מתועד

לאחר כמה חודשי מחקר, במהלכם ביקרו בצ'טים תוך שהם מתחזים לילדים וילדות, החלו השניים ללמוד ולסווג את השיטות השונות שבהן משתמשים מבוגרים כדי לפתות קטינים. בשבוע שעבר השיקו את השירות, שבתמורה ל־20 שקלים בחודש מאפשר להורים להתקין במחשב הילדים תוכנה נסתרת שעוקבת ומתעדת את כל פעולותיהם.

התקנת התוכנה פשוטה, ולאחריה נכנסים לאתר באמצעות שם וסיסמה ומתחילים לשחק עם ההגדרות. אני בחרתי שהשירות יצלם את מה שמתרחש על מסך המחשב בתדירות הגבוהה ביותר - אחת ל־20 שניות (התדירות הנמוכה ביותר היא אחת לחמש דקות‭.(‬ בנוסף הגדרתי רשימת מילים שאם אחת מהן מופיעה על המסך, בין אם מאיה כתבה אותה ובין אם היא נכתבה על ידי מישהו אחר והיא מוצגת בפניה, אקבל התראה לדואר האלקטרוני ולטלפון הסלולרי.

Paralert ביצעו מחקר מקיף סביב מילים שהם מציעים להורים להגדירן במערכת. מעבר למילים הגסות הברורות מאליהן, מציע יוני להכניס גם את המילה "סוד" לרשימה שמניפה "דגל אדום‭."‬ "עם הזמן גילינו שכל מי שהתברר כפדופיל ביקש מהילד בדרך כזו או אחרת לשמור את השיחה ביניהם בסוד, ולא לספר לאמא או אבא‭,"‬ הוא מסביר את הרציונל.

כמו ג'ורג' אורוול

גם מילים אחרות ברשימה הן תמימות למראה, אבל במחשבה שנייה ברור מדוע נכנסו אליה, למשל "מצלמה‭,"‬ "להיפגש" ואפילו "דוגמנית‭."‬ בנוסף לצילומי המסך מתעדת התוכנה כל שיחה שנעשית באמצעות תוכנת המסרים המיידיים של מיקרוסופט (מסנג'ר) או ‭.ICQ‬ למעשה היא מתעדת כל הקלדה שהיא.

כתוצאה מכך יכול ההורה לגלות את כל הסיסמאות לכל חשבונות הדואר האלקטרוני של הילד. באמצעות אתר האינטרנט (המעט איטי) של השירות ניתן לצפות בכל התמונות, בכל ההקלדות, בכל השיחות. האח הגדול של אורוול היה מרגיש בבית.

הבעיה היא שאם אתה לא אורוול, ההרגשה היא, איך לומר במילים עדינות, מחורבנת.

המרגל שתקע אותי

תוך זמן קצר מצאתי את עצמי מדלג בין צילומי מסך, עוקב אחר כל פעולה של מאיה ברשת. החלק המוזר עוד יותר הוא שהיא כלל לא משתמשת בתוכנות למסרים מיידיים, בצ'טים או בפורומים, והאתרים שמעניינים אותה הם אתרים למשחקים מקוונים. זה לא הפריע לי לבלוש אחר הודעת דואר אלקטרוני שקיבלה אשתי שהשתמשה באותו המחשב. למרבה המזל (בעיקר שלה) ההודעה שהיא קיבלה עסקה במתכון לעוגה.

וכאן בדיוק מתחילה הבעיה. כלי כמו זה, שמאפשר לך לבחון כל תנועה שנעשית במחשב, הופך אותך תוך זמן קצר לבלש פרטי חובב הסובל מפרנויה מתקדמת. גם אם אתה בטוח ששום דבר רע לא קורה על המסך, אתה הופך חשדן. הודעות האס־אם־אס והדואר האלקטרוני המתריעות שמישהו השתמש באיזושהי מילה אסורה לא מוסיפות לשלוות הנפש שלך. אתה מוצא את עצמך מציץ ללא הרף מאחורי גבו של הילד, מלווה אותו לכל פינה בעולם המקוון.

"הגה מלאה על ילדיך" - מתוך אתר Paralert

הפרטיות עפה מהחלון

ב-Paralert טוענים, ובצדק, שאף אחד לא מכריח אותך לעקוב אחר כל תנועה שנעשית במחשב, ובעצם ההורה הוא זה שמחליט עד כמה המעקב צמוד. הוא זה שמחליט כל כמה שניות מצולם המסך הוא זה שמחליט אם לקרוא את תמלילי השיחות בתוכנות המסרים המיידיים או להסתפק ברשימת המילים שמזעיקות אותו לברר מה בדיוק קרה.

כל זה נכון, אלא שנראה שמה שהם לא מבינים הוא שמהרגע שהכלי בידך, כמעט בלתי אפשרי להתנגד לו. הפרטיות של הילד עפה דרך החלון בשם הדאגה הכנה לבריאותו. טרנד המעקב (הורים שעוקבים אחר הילדים באמצעות מצלמות אינטרנט בגן, מעקב אחר עובדים במקום העבודה) רושם לזכותו עוד ניצחון.

אחרי כמה ימים הפכתי את החקירה הסמויה לחקירה גלויה. הושבתי את מאיה מולי וסיפרתי לה על התוכנה. הצגתי בפניה את תמונות המסך, הסברתי לה שכל מה שהיא עושה על המחשב מתועד ומוצג בפניי. הבהרתי לה גם את הסיבה להתקנת התוכנה: אני רוצה להגן עליה. היא הגיבה באדישות: "אין לי מה להסתיר, אין לי בעיה‭,"‬ אמרה.

לסמוך על הבת שלי?

החלטתי להקשות עליה. "ומה יקרה‭,"‬ שאלתי, "אם תשלחי הודעת דואר אלקטרוני לאחת החברות שלך ותספרי לה משהו בסוד? אין לי בעיה שיש לך סודות עם החברות שלך, ועדיין, באמצעות התוכנה, אוכל לקרוא אותם‭."‬ עכשיו היא קלטה.

עיניה נפערו לרווחה וניכר בה שהיא מחפשת פתרון. כעבור כמה שניות היא מצאה אותו: "אז אני אגיד לך שבשעה מסוימת עשיתי משהו שאני לא רוצה שתקרא‭,"‬ ענתה. "אבל איך אדע שכאשר את אומרת לי שאת לא רוצה שאקרא משהו זה לא אותו משהו שבגללו התקנתי את התוכנה‭"?‬ שאלתי. "אתה תצטרך לסמוך עליי‭,"‬ השיבה. לסמוך עליה, הרהרתי. הנה קונספט מוזר?