"פרדוקס סטוקדייל" והכלכלה המודרנית
הבנת סיפורו יוצא הדופן של האדמירל ג'ים סטוקדייל, ששרד את השבי הוייטנאמי, יכולה להוות מפתח להתמודדות עם המציאות העסקית היום, שבה אין אפיקי השקעה סולידיים
סיפורו הישרדותו הנדירה של האדמירל ג'ים סטוקדייל (Jim Stockdale), שנפל בשבי הוייטנאמי, ריתק את חוקר העסקים והניהול ג'ים קולינס. קולינס ביקש ללמוד ולפענח כיצד הצליח סטוקדייל, הקצין הבכיר ביותר בצבא ארצות הברית, לשרוד שמונה שנים ב"הנוי הילטון" תחת מכבש של עינויים אכזריים.
יכולת הישרדותו של האדמירל בשבי בלטה מאוד על רקע העובדה ששבויים רבים קיפחו את חייהם לאחר כמה חודשים בלבד בתנאים אלה. קולינס הגיע למסקנה כי סטוקדייל שרד בזכות היכולת לגשר על ציפיות סותרות, יכולת שאותה כינה "פרדוקס סטוקדייל".
סטוקדייל תיאר את אסטרטגיית ההישרדות שלו במילים אלו: "מעולם לא איבדתי תקווה בכך שתקופת השבי תסתיים. מעולם לא הטלתי ספק, לא רק בכך שאצא משם, אלא גם בכך שאצליח להפוך חוויה זו לאירוע מכונן בחיי, להתנסות אשר בראייה לאחור לא אהיה מוכן להחליף בשום התנסות אחרת".
על השאלה "ומי היו אלו שלא הצליחו לצאת משם?" ענה סטוקדייל: "האופטימיסטים. אלה שאמרו 'נצא מכאן בחג המולד'. וחג המולד בא וחלף. ואז הם אמרו 'אם לא בחג המולד, אז בפסחא'. ופסחא בא וחלף לו, ואחר כך חג ההודיה, ואחריו שוב חג המולד, וכשהאכזבה מהציפיות היתה ללא נשוא, הם קיפחו את חייהם משיברון לב".
על פי קולינס השילוב המנצח הוא השילוב בין אמונה איתנה בייעוד האסטרטגי – היכולת לשרוד – ובין הימנעות מאחיזה בציפיות ובתקוות שווא קצרות טווח. ובמילותיו של האדמירל סטוקדייל: "למדתי שיעור חשוב מאוד. לעולם אל תבלבל בין האמונה ביכולת שלך להיחלץ ולהיגאל ממצבך הקשה - אמונה המגלמת ייעוד אסטרטגי שיש לדבוק בו - ובין המשמעת והאחריות שלך להתמודד בנחישות והתמדה בלתי נלאות בעובדות הקשות והברוטליות ביותר שמציבה בפניך המציאות המיידית, תהיה אשר תהיה". החלתם של שני רעיונות סותרים אלה בו זמנית היוותה עבור סטוקדייל מפתח להישרדות.
קולינס מאמין כי "פרדוקס סטוקדייל" רלבנטי גם בתחום העסקי ומתמצת עיקרון שהוא חיוני בתהליך של הקמת מיזם עסקי. אתה חייב להאמין בייעוד האסטרטגי ולהתמקד במימושו. ובכל מקרה, לעולם אל תיתן לאמונתך בחזון לעמעם את ההתמודדות עם המציאות היומיומית הקשה והמורכבת.
באופן ישיר או עקיף כולנו שבויים בשוק ההון הבינלאומי. כשמדובר בצורך לשמור על ערך החסכונות, תוכניות הפנסיה ושאר הנכסים שצברנו כדי להבטיח את קיומנו, אנו מחפשים מקום בטוח, שמרני ושומר, מוכנים לוותר על רווחים מפליגים ובלבד ש"נישן בשקט".
ואולם, במציאות הכלכלית המאפיינת סביבת עסקים גלובלית, כל בעל חסכון ימצא שכספו "נפל בשבי" המערכת העסקית הגלובלית הפתוחה והסוערת. למעשה, במציאות העסקית החדשה לא ניתן לשמור על הנכסים "מחוץ למשחק" באופן סולידי ובטוח, כי לא ניתן להצביע על נכס, איגרת, מטבע או מניה שנמצאים מחוץ לתנועה של המערכת כולה, ושאפשר להיצמד אליהם ו"לישון בשקט". במציאות זו "פרדוקס סטוקדייל" יכול לשמש מדריך להתנהלות בשוק ההון הסוער.
האופטימיסטים
הם המפסידים הגדולים בשוק הגלובלי הסוער. הם נוטים להתנהג על פי צו האופנה, לרכוש רכישות "בועתיות" כשהשוק גואה ולמכור כשהשוק נופל, מבלי שהעמיקו בהערכת האיכות העסקית והכספית של החברה או מעמדה בשוק.
הם נאחזים בכל "תיקון שוק" כסימן לשוך הסערה; בהתערבות מוניטרית של הבנק המרכזי, או בפעולה ממשלתית פיסקאלית, כסימנים למפנה. יציאתם מהשוק קשורה בדרך כלל בנקודת שבירה פסיכולוגית לאחר סדרה של אכזבות. בנקודת השבירה נמלטים האופטימיסטים על נפשם במצב של הפסד, ולעתים, אם ביססו את החלטתם האופטימית על מינוף כספי שניתן ביד קלה, הם נפלטים מהזירה במצב של פשיטת רגל ממש.
הפסימיסטים
שונאי הסיכון, יבקשו לשמור על יציבות נכסיהם על ידי הימנעות משיט באוקיינוס הגלובלי הסוער.
כמקובל, הם יפקידו את כספם באיגרות חוב ממשלתיות, בתוכניות חיסכון הנותנות ריבית אפסית, או אפילו יחזיקו את המזומן שברשותם "מתחת לבלטה".
ואולם, פריצה אינפלציונית או שינוי חד בערך המטבע, או נפילת המוסד הפיננסי שבו מופקד כספם, יבהירו לחוסכים הפסימיים שהזהירות והפסיביות לא בהכרח משתלמות. כי הסערה הפכה לתופעה קבועה וכי ניהול נכסים על בסיס "מדיניות שמרנית" במובנה הישן עלול להתברר בדיעבד כמכאיב ומסוכן.
האקטיביסטים
המבקשים לשמור על נכסיהם במציאות של שוק גלובלי סוער, יפעלו על פי התובנות של סטוקדייל. הם פועלים בכוח האמונה כי שוק ההון הגלובלי משלב באופן מחזורי סיכונים וסיכויים במידה מאוזנת. הם מבינים כי הסערה הגלובלית הנה חלק מתהליך השינוי, תיקון פתולוגיות השוק, ההתאמה והצמיחה של המערכת הכלכלית והמערכת הגיאופוליטית. ובעיקר, הם מבינים שבתוך הסערה, אקטיביות מפוכחת (בניגוד לפסיביות זהירה) לא רק שמספקת יותר הזדמנויות, אלא שהיא גם הדרך היחידה להפחתת סיכונים.
ההזדמנויות גלומות במשברי השוק הזורעים בהלה עדרית אדומה על המסכים ומהווים הזדמנות רכישה של מניות ערך. האפשרות של הפחתת הסיכונים קשורה בהבנה שכל אי-בחירה מהווה למעשה בחירה פטאלית בתנועות הנגזרות מטלטלות השוק. במציאות זו אין תחליף להתמקדות בייעוד אסטרטגי ארוך טווח פתוח לעדכון, תוך התמודדות אקטיבית מקצועית, חדשנית ושונה, המגובה בידע מעודכן, לימוד ובחינה מתמדת של תנודות השוק ותיק הנכסים.
המאמר נכתב על ידי ד"ר בעז תמיר, העומד בראש קבוצת המחקר www.worldview.biz, המתמחה בחקר הכלכלה וניהול עסקים במערכת הגלובלית; וכן על ידי עידו תמיר, אנליסט. לתגובות: boaz@worldview.biz