שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אולמרט, ישר מהמקפצה
    ראש-הממשלה יישר קו עם דרישות החרדים. באופן גס, ישיר, בוטה וקר רוח, הוא זרק לכל הרוחות את האחריות הלאומית, את המצפון האנושי ואת ההשלכות לטווח ארוך על עם ישראל, טיפס על המדרגות שמובילות למקפצה, הסתכל למטה על כל הציבור בבריכה, ועשה את מה שעשה, ובקשת. הידיעה על הדחת הרב דרוקמן הפילה את אפרת שפירא-רוזנברג מהכיסא

    סיפורי השחיתות, חשדות השוחד, העירעור על העדות המוקדמת ואפילו שיחות השלום עם סוריה וסוגיית היותן ספין פוליטי או לא - כל זה לא ממש הפיל אותי מהכיסא. לא יודעת למה, אולי הציפיות שלי מראש היו כל כך נמוכות, שזה לא ממש נכנס לי מתחת לעור. אבל הבוקר פתחתי את המחשב, ואבן גדולה נפלה לי על הלב. דווקא הידיעה ב-ynet על הדחתו של הרב דרוקמן מראשות מערך הגיור, דווקא זה הפיל אותי מהכיסא, ממש כמעט פיזית.

     

    ולא בגלל הרב דרוקמן עצמו. אין לי ספק שמדובר באדם רב פעלים, ציוני חם, ידען גדול, שהקדיש את חייו למען משימות שונות ומגוונות בעם ישראל, האחרונה שבהן, הקמת מערך גיור רלבנטי ומתפקד. אבל זה לא העניין בכלל. העלבון והפגיעה ברב דרוקמן ובמפעל המפואר שהקים היא מקוממת, אבל צריך להתעלות מעליה ולראות את התמונה הכוללת, והיא - גרועה בהרבה. פשוט, אחרי המאבקים שניהל לביטול היתר המכירה בשנת השמיטה, להשתלטותם של רבנים חרדים על הרבנות הראשית, ואף לכיבוש היעד של בית הדין הרבני, החליט הרב אלישיב, מבכירי הרבנים החרדים, שכשרה השעה למוטט גם את מערך הגיור אליו הוא כל כך מתנגד.

     

    ולמה הוא כל כך מתנגד לו? כי לשיטתו, הוא "ליברלי" מדי. יותר מדי הולך לקראת המתגיירים, לא מעסיק חוקרים פרטיים כדי לראות אם הם נוטלים ידיים לפני הארוחה, או מתפללים במנין שלוש תפילות ביום, עשר שנים אחרי שהתגיירו. נכון, אולי קצת הגזמתי, אבל זו בגדול הסיבה - ליברליות יתר בבית הדין לגיור. ורק נזכיר - המדובר בבית דין אורתודוכסי לכל דבר, הדורש מהמתגיירים קבלת עול תורה ומצוות, חינוך דתי לילדים ועוד ועוד. אין המדובר בבית דין המסתפק בענידת מגן דוד על הצוואר ובשירת "עם ישראל חי" עם לחלוחית בעין. לא ולא. אבל כל זה לא מעניינם של הרבנים החרדיים- הם חותכים בבשר החי, מבטלים גיורים למפרע, ומפילים את השמיים על אלפי אנשים שבחמש עשרה השנים האחרונות הצטרפו, באופן לגיטימי, הלכתי וחוקי, לעם ישראל.

     

    אבל נעזוב את החרדים ואת הרב אלישיב - מהם אני כבר לא מצפה לכלום. לא לאחריות לאומית, לא לשותפות גורל ולא לסולידריות חברתית. מה שהעביר אותי על דעתי היה המכתב שהרב דרוקמן קיבל ממשרד ראש הממשלה, בדואר, עם שליח. תודה על שירותיך, נאמר לו, אנחנו כבר לא זקוקים להם. התירוץ שהוא בן 75, כמובן, אינו רלבנטי כלל ועיקר, במדינה בה האזרח מספר אחד נושק ל-85.

     

    אולמרט פשוט יישר קו עם דרישות החרדים. באופן גס, ישיר, בוטה וקר רוח, הוא זרק לכל הרוחות את האחריות הלאומית, את המצפון האנושי ואת ההשלכות לטווח ארוך על עם ישראל, טיפס על ארבע המדרגות שמובילות למקפצה, הסתכל למטה על כל הציבור שמצטופף בתוך הבריכה, ועשה את מה שעשה, ובקשת.

     

    ועל מי? על כל מי שהתגייר בחמש עשרה השנה האחרונות ועכשיו חרד לגורלו, על כל הילדים שנולדו למתגיירים הללו במהלך השנים וכיום מוצאים את עצמם ברשימת פסולי החיתון השחורה, על כל הדיינים שעובדים במערך הזה ומקדישים את מלוא אונם ומרצם לכך, על כל אותן המשפחות המאמצות אשר בהתנדבות ותוך מסירות נפש חונכות את המתגיירים הבאים ללמוד את רזי היהדות איתן, ועלינו, הציבור כולו, אשר חש אחריות וערבות הדדית כלפי אחינו שעשויים להיפגע מהצעד הזה. ואין פוצה פה ומצפצף. וכל כך למה? כי השרידות האישית שלו חשובה לו יותר מכל, והחרדים מספקים לו את זה בדיוק.

     

    הם חשובים לו לקואליציה, ואיתם הוא יודע שיוכל לצעוד במרץ קדימה, כל הדרך לדמשק. את האחריות הלאומית, את ההגינות הבסיסית, את סדרי השלטון והמנהל התקינים, ואותנו, את הציבור הרחב כולו, הוא יכול להשאיר הרחק הרחק מאחור.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אולמרט. בקור רוח
    צילום: AP
    הרב דרוקמן. הודח
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים