שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    את היהודים האלה לא שווה להעלות לארץ
    8,700 איש ממתינים שנים במחנות באתיופיה לעלות לארץ ולחבור למשפחתם. הם הוכרזו על ידי הרבנים הראשיים לישראל כיהודים. שר הפנים מאיר שטרית הודיע לנציגי ישראל בגונדר כי בסוף יוני יינעלו השערים לארץ. בני העדה מתפללים לשינוי רוע הגזרה, ומפצירים לבחון את יהדותם של בני משפחותיהם. מאז שנכנס לתפקיד מסרב שטרית להיפגש עמם

    ב-2003 החליטה ממשלת ישראל להעלות את כל יהודי הפלשמורה מאתיופיה לישראל. מחצית מ-18 אלף הממתינים כבר עלו לארץ, ובמחנה בגונדר נותרו נכון להיום 8,700 איש. שנים הם מחכים שם, מייחלים ליום שבו תמלא המדינה את ההבטחה שניתנה להם. על סמך הבטחה זו הרי עזבו את בתיהם ורכושם מאחור, ויצאו לדרך שממנה אין חזרה. אך עכשיו מוטלת עלייתם לארץ בספק גדול. לפעילי העלייה במחנה נודע כי בעוד כחודש ייסגרו השערים, ויסתם הגולל על תקוותם של הממתינים להתאחד עם קרוביהם בארץ.

     

    "הלוואי ונתבדה, אבל שטרית כבר הודיע בגונדר על סגירת השערים בסוף יוני 2008,"

    מסביר אברהם נגוסה, יושב ראש נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל. "הכוונה של ממשלת ישראל לעצור את העלייה בחודש הבא מעוררת תגובות קשות בקהילה. אסור לממשלה לעשות טעות חמורה והיסטורית שתביא בכייה לדורות ולניתוק משפחות לנצח. לא יתכן שממשלת ישראל תחתוך בבשר החי".

     

    "אם אני יהודייה בגלל אימי, למה לא נותנים לה לעלות?"

    "אני עליתי ב-2002 יחד עם שלושת אחיי, בעלי ושני ילדים", סיפרה ל-ynet דסש מולה (25), כשדמעות חונקות את גרונה. "אימא שלי במחנה בגונדר, מחכה שם כבר 11 שנים. היינו ארבעה אחים וכולנו עלינו, גם אבא עלה לפני 20 שנה, אבל היא שם לבד", הוסיפה.

     

    "אמא שלי לא בריאה. היא כבר בת 65 וצריכה שנעזור לה. היא רוצה לראות את הנכדים, ואני כאן בוכה ומתגעגעת. אני יהודייה כי אמא שלי יהודייה; אז איך ייתכן שאפילו לא מוכנים לבדוק את יהדותה? אין לה כבר לאן לחזור בכפר. אם יסגרו את השערים לארץ, אני לא יודעת מה יהיה איתה".

     


    לכשליש מהאתיופים בארץ קרובי משפחה הממתינים בגונדר 

     

    במחנה בגונדר ממתינים למעשה יהודים. הם אמנם נאלצו בעבר להתנצר בשל סביבתם שהייתה עויינת כלפי יהודים, אך לפני כמה שנים נבחנה יהדותם ובתום תהליך מפרך הם הוכרזו כיהודים על ידי הרבנים הראשיים, ביניהם הרב עמר והרב עובדיה יוסף. מתוקף חוק הכניסה לארץ, כולם מחזיקים למעשה בזכאות לעלות לישראל.

     

    ראשי העדה למודי הפשרות מסכימים כי יהדותם של הממתינים תיבחן פעם נוספת - ולו כדי להסיר צל צלו של ספק ולהבטיח את העלאתם ארצה. בעבר כבר ויתרו בעדה על 4,000 מחבריהם שיהדותם לא הוכחה, והם אינם חלק מהמאבק הנוכחי.

     

    "ומה אם הם היו בלונדינים?"

    המאבק להעלאת בני הפלשמורה לישראל חוצה דעות ומפלגות. הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה מונה עשרות אנשי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית, ביניהם גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, לובה אליאב, הרב יואל בן נון, פרופ' נעמי חזן ופרופ' אלן דרשוביץ. "כל מי שמאמין שהציונות צריכה להיות עיוורת לצבע - או לצבע הכסף - הוא שותף פוטנציאלי למאבק", אומרים בעדה.

     

    בשבוע שעבר התאספו מאות מבני העדה לתפילת מחאה במרכז הקליטה במבשרת ציון, בקריאה להעלות את קרוביהם ארצה. ליוזמה אין תקציבים, אפילו לא לאוהל מחאה; המתפללים התגודדו במגרש החנייה של המרכז - המקום היחיד שעמד לרשותם בחינם.

     

    השיקול הכלכלי, אומרים בעדה, הוא גורם מפלה בכל היחס לעלייה מאתיופיה. הם טוענים כי העובדה שרוב הממתינים יתקשו להגיע לעצמאות כלכלית בארץ היא שעוצרת את זרם העולים. לדבריהם, צבע העור, והקשיים המתמשכים בקליטת העדה בארץ הביאו את מקבלי ההחלטות לחשוב פעמיים האם כדאי לטרוח עבור יהודים אלה.

     

    "מכל העולם, יהודי שיש לו סבא עולה לישראל. מאתיופיה יש אנשים עם שלושה סבים יהודים ולא נותנים להם לעלות", אמר אברהם נגוסה. "יש קריטריונים, יש רשימה מוגדרת, ופתאום מאיר שטרית אומר שיש מספיק. זו פעם ראשנה שמדינת ישראל סוגרת שעריה על בסיס של שיקול כלכלי".

     

    "האנשים האלה ממתינים שם משנת 1999. אם הם היו מארופה, מארה"ב, אולי בלונדינים - היו מעלים אותם מזמן. הרב שלמה עמר כתב שהם יהודים גמורים ללא ספק. ההורים מחזיקים את תמונותיהם של ילדיהם. ההורים פה. הבנים והבנות שם. לא היה כזה דבר באף אחת מהעליות האחרות, שאזרחי מדינת ישראל מייחלים לאיחוד משפחות ואיש לא מתייחס אליהם".

     

    משרד הפנים לא עונה

    בישראל חיים כיום כ-120 אלף יהודים מאתיופיה; לכשליש מהם קרובים בקרב הממתינים בגונדר. "לפני שישה חודשים הודיעו לנו שאחותי נפטרה באתיופיה והשאירה אחריה שישה ילדים", סיפר יאיר איאיו. פרט לה, במחנה בגונדר ממתינים גם שני אחיו ושתי אחיות נוספות. "אני כל הזמן פונה למשרד הפנים, אך הם מסרבים להקשיב. אני לא מבין מדוע הם טוענים שבני משפחתי אינם יהודים", מוסיף איאיו.

     

    איאיו אינו היחידי שנתקל בחומה בצורה בבואו לקבל תשובות ממשרד הפנים. בקשות חוזרות ונשנות של נציגי העדה להיפגש עם השר שטרית הופנו למינהל האוכלוסין, שהשיב לפונים במכתב לקוני כי "העניין בטיפול".

     

    מספר שאלות הופנו לדוברות משרד הפנים בנושא. בין היתר נשאל

    המשרד מדוע, בניגוד להחלטת הממשלה מ-2003, החליט השר שטרית לסגור את השערים. המשרד נשאל גם מדוע מסרב השר לפגוש את נציגי העדה, והאם נתן השר דעתו לעלות הקמה מחודשת של תשתית העלאת הממתינים, אם יוחלט בעתיד לחדש את התהליך.

     

    ממשרד הפנים נמסר כי את השאלות יש להפנות למשרד ראש הממשלה, האמון על הנושא. במשרד ראש הממשלה החזירו את הכדור למשרד הפנים: "הנושא מטופל על-ידי משרד הפנים והשאלות צריכות להיות מופנות אליהם" נמסר. "מבדיקות שערכנו עולה כי החלטת הממשלה מיום 16/2/2003 לא שונתה", לשון התגובה.

     

    למרות פניות חוזרות ונשנות, במשרד הפנים נמנעו עד כה מלהשיב לשאלות בנושא.

     

    • כחלק מהמאבק החליטו נציגי העדה לפרסם עצומת רשת שתקרא לאזרחי ישראל להירתם למאבקם לאיחוד משפחות. לעצומה - לחצו כאן

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אירית נחמני
    תפילה להסרת רוע הגזרה
    צילום: אירית נחמני
    צילום: אירית נחמני
    מחאה ללא תקציב
    צילום: אירית נחמני
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים