סקר הגיור: שירות בצה"ל חשוב מקיום מצוות
השירות בצה"ל נתפס בעיני הציבור כקריטריון חשוב מקיום מצוות בשאלה האם לקבל לעם היהודי מועמד לגיור. ועוד בסקר ynet-גשר: מי צריך לגייר - דיין מבית מדרשו של הרב דרוקמן, רב חרדי או רפורמי?
מערך הגיור מצוי במשבר ומקרטע, אבל "הגיור הסוציולוגי" כבר כאן: סקר מיוחד שנערך עבור ynet יהדות ועמותת גשר מגלה, כי השירות בצה"ל נתפס בעיני הציבור כקריטריון חשוב יותר מקיום מצוות בהחלטה האם לקבל מועמד שמעוניין להתגייר. הרב דרוקמן ורבני הציונות הדתית הם הדיינים המועדפים על הציבור, ובמקום השני יש כמעט שוויון בין החרדים לרפורמים והקונסרבטיבים.
סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון מותגים בקרב מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
בחלק הראשון נשאלו המשתתפים: "לפי דעתך, מהו הקריטריון הכי חשוב בהחלטה האם לגייר מי שלא יהודי הרוצה להתגייר?". 31% השיבו שהוא או ילדיו צריכים לשרת בצבא, 29% סבורים שהמחויבות לשמור מצוות חשובה יותר, ובעיני 28% הקריטריון המרכזי הוא היות המועמד נצר למשפחה יהודית שהתבוללה. 12% סירבו לענות לשאלה.
מפילוח להגדרות דתיות עולה, כצפוי, כי החילונים מעדיפים את השירות הצבאי (40%) על "עבר יהודי" (33%) או התחייבות לאורח חיים דתי (13%), גם המסורתיים מבכרים את הגיוס לצה"ל כקריטריון מרכזי (34%). לחרדים (82%) ולדתיים (53%) חשוב יותר קיום המצוות. ניתוח נוסף של התוצאות מלמד כי לגברים, לצעירים (18-44), ולבעלי ההשכלה הנמוכה (פחות מ-12 שנות לימוד) חשוב יותר מכל קיום המצוות. לעומתם, הנשים, המבוגרים (45 ומעלה) ובעלי ההשכלה האקדמית הציבו תנאי זה במקום השלישי וביכרו תחתיו את השירות בצה"ל. גם ההורות משפיעה על התוצאות: למרואיינים שעדיין אינם הורים (רווקים, נשואים, גרושים או אלמנים בלי ילדים) חשוב יותר קיום המצוות, ואילו ההורים (נשואים אלמנים או גרושים עם ילדים) מעדיפים את השירות הצבאי של המועמד לגיור.
חרדים או רפורמים?
השאלה השניה בסקר הייתה: "במידה שהיה לך חבר לא יהודי שהיה מעוניין להתגייר - מי היית רוצה שיגייר אותו?". 36% בחרו ברב דתי לאומי שהולך בדרכו של ראש מערך הגיור היוצא הרב חיים דרוקמן, 26% מעדיפים רב חרדי ו-25% היו שולחים את החבר לגיור אצל רבנים רפורמים או קונסרבטיבים. 13% מהמשתתפים לא השיבו לשאלה.
פילוח להגדרות דתיות מגלה כי החילונים מעדיפים רב רפורמי או קונסרבטיבי (43%), המסורתיים והדתיים בחרו בדיינים בסגנון הרב דרוקמן (46% ו-57% בהתאמה) והחרדים היו שולחים את המועמדים לגיור דווקא לבית דין חרדי (73%). עוד עולה מהנתונים כי ציבור הנשים והנשאלים בגילאי 45 ומעלה מעדיפים רב רפורמי או קונסרבטיבי על פני הדיינים החרדים, לעומת הגברים ובני 25-34 שהציבו את החרדים שניים רק לרבני הציונות הדתית. בני 35-44 נחלקו בין החרדים לרפורמים/קונסרבטיבים במקום השני, והנשאלים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-24) הם היחידים שהציבו בראש את הדיינים החרדים עם 38%, ורק אחריהם את הדתיים לאומיים.
ניתוח נוסף מגלה שככל שרמת ההשכלה של המשתתפים גבוהה יותר כך הם מעדיפים את הגיור הקל יותר. המרואיינים האקדמאים (תואר ראשון או יותר) הם היחידים שבחרו ברבנים רפורמים או קונסרסטיבים והציבו את החרדים רק כאפשרות שלישית. בעלי ההשכלה הבינונית (תיכון חלקי, 12 שנות לימוד או לימודים על-תיכוניים) בחרו בדייני הציונות הדתית ואחריהם בחרדים, ואילו בקרב הנשאלים שסיימו בית ספר יסודי או פחות מכך קיים שוויון (35%) בין הציונים לחרדים.
מנכ"לית גשר מפעלים חינוכיים, שושי בקר, אמרה: "יש כאן הבעת אמון גדולה ברב דרוקמן, הרבה יותר מאחוזי הדתיים לאומיים בצבור. מאידך, ההתפצלות המשמעותית בין הנשאלים הבוחרים בגיור קונסרבטיבי או רפורמי ולאלה המעדיפים גיור חרדי, מעיד על כך שמדובר במחלוקת עקרונית שהעם עדיין לא הכריע בה".
"הגישות השונות ביחס לקריטריונים לגיור, כפי שבאות לידי ביטוי בסקר, מאותתות לנו שלא מדובר במחלוקת ברמת ההנהגה הדתית בלבד אלא בפערים בעם היהודי כולו בשאלות מהותיות לגבי עתידו. יש כאן מחלוקת מהותית הדורשת התמודדות בשנים הקרובות".
