שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איך נמחצה גאורגיה
    העליונות האווירית הרוסית והמוטיבציה הירודה של צבא גאורגיה סיימו את המלחמה עוד לפני שהתחילה. את ההשפלה שהנחילה תנצל מוסקבה כדי להפיל את המשטר בטביליסי - ולהציב קו אדום לשכנות ולמערב

    השלב הצבאי בעימות הגאורגי-רוסי הנוכחי הגיע כנראה לסיומו. נשיא רוסיה מדבדב הכריז על הסכמתו להפסקת אש ולהקפאת מצב צבאית בגאורגיה. לנשיא גאורגיה סאאקשווילי אין כנראה תיאבון גדול או יכולת להתגרות ברוסים פעם נוספת. לכן סביר להניח שהפסקת האש תחזיק מעמד, להוציא התנגשויות שיהיו פה ושם בין שרידי הכוחות הגאורגיים, השוהים עדיין בחבל אבחזיה, לבין המורדים בחבל, הדורשים עצמאות בחסות רוסית.

     

    כעת נפתח השלב הדיפלומטי-פוליטי, שבו ינסו הרוסים למנף את הצלחתם הצבאית כדי להשיג שלושה יעדים אסטרטגיים: להפיל את המשטר בגאורגיה ועל-ידי כך לקבע סדר חדש - בחסות הרוסים - בקווקז; לשים קץ להתפשטות הזוחלת של נאט"ו לעבר גבולותיה של רוסיה באירופה ובאסיה; ולהחזיר את מוראה והשפעתה של מוסקבה על הדמוקרטיות הצעירות, שקמו על חורבותיה של ברית-המועצות ושל ברית ורשה. אוקראינה, המדינות הבלטיות, פולין וצ'כיה אמורות "להבין" את הקו בחול, שרוסיה שרטטה בגאורגיה. ארצות-הברית והאיחוד האירופי יצטרכו להרים את הכפפה ולנצל את מנופי הלחץ הדיפלומטיים והכלכליים שיש בידיהם, כדי למנוע מרוסיה להפוך מחדש את הדמוקרטיות הצעירות, שקמו במזרח אירופה, למדינות חסות.

     

    השאלה המסקרנת ביותר כעת היא: איך קרה שצבאה של גאורגיה הובס כה מהר ובצורה כה נחרצת? אחרי הכל, זה הוא שפתח בלחימה, כשהכניס יחידות שריון וארטילריה לחבל דרום-אוסטיה המורד, והיה עליו להביא בחשבון ולהתכונן לכך שרוסיה לא תעמוד מנגד. מוסקבה טוענת כבר שנים כי תושבי החבל הם אזרחיה, ואף העניקה להם דרכונים רוסיים. צבא רוסיה גם מקיים נוכחות מסיבית בחבל, וגם באבחזיה, תחת הכותרת "כוח לשמירת השלום".

     

    נראה שהסיבה העיקרית לתבוסה הגאורגית המשפילה היא שנשיאה טעה בגדול בהערכת המצב, שעשה בטרם שיגר את צבאו לדכא סופית את המרד האוסטי. נישא על כנפי התמיכה והאהדה העזים, שנשבו לעברו מארצות-הברית וממערב אירופה, הוא העריך שרוסיה לא תעז להגיב בעוצמה באופן שיחבל ביחסיה הבינלאומיים. מדברים שאמר עולה גם כי הוא העריך שצבאו יכול להשתלט במהירות על החבל המורד, אם יפעל מהר ובצורה אכזרית ונחרצת. הוא טעה - ושילם על כך ביוקר.

     

    בניגוד להשערות הרווחות בתקשורת, גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי רוסיה לא הכינה מראש מבצע צבאי גדול לכיבוש דרום-אוסטיה ואבחזיה. אולם, כאשר החלו הטנקים והארטילריה הגאורגיים להתקדם ולהפגיז מסיבית את הערים והכפרים בדרום-אוסטיה, הטילה רוסיה למערכה את מטוסיה ואת עוצמת האש שלה. צריך לזכור: לא מדובר במלחמה א-סימטרית, כמו זו שאנו מנהלים נגד חיזבאללה וחמאס, והאמריקנים מנהלים בעיראק ובאפגניסטן. מדובר במלחמה קונבנציונלית-סימטרית, שבה נלחמים אלה באלה צבאות סדירים המפעילים שריון, רגלים, ארטילריה וחיל-אוויר. באלה יש לרוסיה עליונות כמותית ואיכותית כה מוחצת, עד שאפשר לומר שמרגע שהחליטה להגיב על המהלך הצבאי הגיאורגי - לא היה לכוחותיו של סאאקשווילי שום סיכוי.

     

    בניגוד אלינו, לרוסים לא היו עכבות

    הרוסים אפילו לא היו צריכים להשתמש בעוצמת כוחות הקרקע שלהם. המידע הזורם מאזורי הקרבות מצביע בבירור על כך שאת המערכה הכריעו הגנרלים שלהם על-ידי שימוש מסיבי במטוסי ומסוקי קרב, שהפציצו - ממש טבחו - בטורי השריון הצפופים של גאורגיה, אשר נעו או היו פזורים בשטח חסרי הגנה. הם גם הפציצו ללא הפרעה בסיסי צבא בעומק גאורגיה ואפילו את שדה התעופה של טביליסי הבירה. בניגוד אלינו, לא היו להם שום עכבות, אם במהלך ההפצצות נפגעו בשוגג או בכוונה בתי מגורים ואזרחים לא-לוחמים.

     

    הגאורגים ניצבו חסרי אונים מול אמצעי השיבוש, שהפעילו כנראה המטוסים הרוסיים, והחימוש המונחה המדויק, בו השתמשו כדי להפציץ מנגד (מרחוק) מטרות אסטרטגיות. לגאורגיה

    יש חיל-אוויר קטן ולא משמעותי (למרות תריסר המטוסים שהשביחה עבורם ישראל), ולכוחות הקרקע שלהם יש רק נ"מ קני או טילים מיושנים, שלא סיכנו ולו במעט את מטוסי הקרב ומסוקי הקרב הרוסיים. מהחומר הוויזואלי שהתפרסם בטלוויזיה רואים בבירור כי הרוסים לא רק שנהנו מחופש פעולה אווירי מוחלט מעל כל שטחה של גאורגיה, אלא גם מיכולת להנמיך טוס באזורי הקרבות, עד כדי צליפה על חיילים גאורגים בודדים על הקרקע. במובן זה ניתן לומר, שחלומו הרטוב של דן חלוץ התגשם בגאורגיה.

     

    הרוסים נהנו מעדיפות לא רק באוויר, אלא גם בספינות המלחמה בים השחור, המשייטות מול חופי אבחזיה, ובעוצמת אש רקטית על הקרקע. כל אלה אפשרו להם "לטפל" בכוחות ובתשתית האזרחית של גאורגיה כמעט מבלי שיצטרכו להפעיל בצורה מסיבית כוחות קרקע. צריך לציין בהקשר זה כי כוחות הקרקע הרוסיים נמנעו כמעט לחלוטין מכיבוש שטחים בגאורגיה, מחוץ לשטחם של שני החבלים המורדים. אפילו את גוֹרי, העיר היחידה בשטחה של גאורגיה אליה הגיעו, הם נמנעו מלכבוש, ורק התייצבו בפאתיה והפגיזו אותה כדי להניס את הכוחות הגאורגיים (את "כיבוש" גורי אפשר אולי להמשיל ל"כיבוש" בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה). הסיבה לכך היא רצונם של הרוסים להראות כי אין להם כוונה לכבוש מדינה ריבונית, אלא רק "להגן על אזרחינו מפני התוקפנות הגאורגית". זו הסיבה שבגללה גם הכריזו על הפסקת אש, אחרי שהצבא הגאורגי נמלט על נפשו מהחבלים המורדים.

     

    בין סדאם לסאאקשווילי

    אבל עליונותם של הרוסים באוויר ובעוצמת האש היא רק סיבה אחת לתבוסה הגאורגית המהירה. הסיבה החשובה יותר היא חוסר המוטיבציה ורוח הלחימה הנמוכה שגילו הכוחות הגאורגיים. חטיבה שלמה, ואולי אף כוח גדול יותר, נס מגוֹרי בבהלה אחרי ההפצצות האוויריות, והרבה לפני שהטנק הרוסי הראשון נראה בפאתי העיר. עיתונאים בטביליסי הבירה שמעו מפי מפקדי-עורף גאורגים (ומדריכי צבא לשעבר מישראל) סיפורים על "לחימה נפלאה" של כוחותיהם, אשר אומנו על-ידי אנשי הצבא הישראלים. העובדות מהשטח מספרות סיפור אחר לגמרי: הצבא הגאורגי, להוציא בודדים, ברח מבלי לירות ירייה אחת מאימת הצבא הרוסי. חמור מזה: לפיקוד הבכיר לא הייתה - ועדיין אין - תמונת מצב ברורה מהשטח.

     

    מהמידע שמוסרים הנשיא סאאקשווילי ושריו לעיתונאים ולדיפלומטים

    זרים עולה בבירור, שאין להם כמעט מושג היכן בדיוק נמצאים הרוסים. את המידע הזה יכלו עיתונאים אמריקנים לקבל בפנטגון. מהכיסוי המודיעיני העצמאי של ארצות-הברית עולה שהכוחות הרוסיים לא נכנסו לגוֹרי, וגם את הבסיס הצבאי הגאורגי שתפשו באבחזיה פינו אחרי כמה שעות. קשה לדעת איך ואם האימון ומערכות הנשק, שמכרו אנשי צבא בדימוס ואזרחים ישראלים לגאורגיה, השפיעו במשהו על יכולות צבאה ועל לחימתו ברוסים. מה שדי ברור הוא שבלי מוטיבציה, כלומר: דבקות במשימה ורוח הקרבה - אין סיכוי לשום צבא. במיוחד כשהוא עומד מול צבא אחר, העולה עליו כמותית ואיכותית בכל מובן.

     

    בסופו של יום, הרוסים עשו לכוחות הגאורגיים את מה שעשתה אמריקה לצבא העיראקי ב-2003. כעת, סביר להניח שהרוסים ינסו להשתמש בהשפלה שהנחילו לגאורגיה כדי לגרום לתסיסה בטביליסי, אשר תביא להפלת המשטר. הם רוצים לסלק את הנשיא, שניסה לצרף את ארצו לנאט"ו וקרא תיגר על מוסקבה בכל הזדמנות. יש להם סיכוי להשיג זאת. סאאקשווילי אינו אהוד במיוחד על תושבי ארצו. הוא אמנם נבחר בצורה דמוקרטית, אבל יש רבים בגאורגיה שמתגעגעים למשטר הקודם, שנהנה מחסדי הרוסים. אבל אם יחזיק סאאקשווילי מעמד, עלול הקווקז להיכנס לתקופה ארוכה של חוסר יציבות ולוחמת גרילה נגד הרוסים. לוחמי גרילה גאורגים עשויים לנסות את מזלם במקום שבו הטנקים שלהם נכשלו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נסיגה בלי ירייה אחת
    צילום: רויטרס
    צילום: רויטרס
    לא היה לו מושג: סאאקשווילי
    צילום: רויטרס
    הפצצות בלי עכבות
    צילום: AP
    מומלצים