מחקר ישראלי: גם לתינוקות בני יומיים יכולת הבנת השפה

מה חושבים תינוקות בני יומיים? הבשורה: הם חושבים, ואפילו יותר מזה: מחקר שנערך בבית החולים בנהריה מגלה כי כבר עם לידתם, לתינוקות יש יכולות קוגנטיביות (הכרתיות) של עיבוד וקליטה. במחקר שארך כחמש שנים נבדקו כ-100 תינוקות. בעקבות מחקר זה, מתקיים כעת מחקר נוסף על קליטות השפה בקרב תינוקות בני יומם. מנהל הפגייה בבית החולים, ד"ר זלמן וינטראוב, אמר כי ייחודו של המחקר בהיקפו, ובעובדה שעסק בתינוקות רכים, בני יומיים לכל היותר.

במהלך המחקר, במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר מיקי חפר מאוניברסיטת תל אביב, ובהנחייתו של ד"ר וינטראוב, הושמעו לתינוקות קטעי מוסיקה קלאסית, אחר כך קטעי מוסיקה רנדומאלית (אקראית) ובשלב השלישי והאחרון, הופסקה המוסיקה והחוקרים יצרו סביב התינוקות סביבה שקטה.

צוות החוקרים, בהנחייתו של ד"ר וינטראוב, בחן את ההשפעות של סוגי המוסיקה השונים על התינוקות באמצעות מעקב אחר תנועות הפנים ושינויים בגלי המוח. באמצעות תוכנת מחשב עקבו החוקרים אחר עוויות בפנים, בעיניים ובפה של התינוקות, ובסיום מיפו את התוצאות.

התינוקות הבינו את שפת המוסיקה

"עד היום, מחקרים שעסקו במוסיקה ופגים, התבססו על תצפיות בלבד", מסביר ד"ר וינטראוב ל-ynet. "פה השתמשנו בצילומי פנים וגוף לאורך כל הדרך. הפנים חולקו ל-22 אזורים ונבדק כיצד כל איבר ואזור הגיב בקטעים השונים, נבדקו גם גלי המוח והלב והסינכרוניזציה ביניהם.

"כשברקע התנגנה מוסיקה קלאסית, התנועתיות הייתה קבועה ושלווה, לא היו קפיצות גוף וזיהינו נטייה לריתמיות (קצביות) של הלשון וכפות הידיים, ממש כמו שאדם מנצח על מוסיקה. גלי המוח נעו בתנועות מאורגנות והומוגניות ודופק הלב היה יציב", סיפר ד"ר וינטראוב, "במוסיקה אקראית, התינוק נכנס לאי-שקט, היו לו תנועות לא רצוניות באזור הפנים, תנועתיות מוגברת בגלי המוח וקצב לב לא סדיר. בסביבה השקטה, גלי המוח נעו בין מצב שינה לערנות, לא היו תנועות חדות והגוף נראה רגוע".

המסקנה: עזבו קוצי-מוצי, דברו אליהם כמו אל מבוגר

לדברי החוקרים, התוצאות מצביעות על כך שכבר בגיל כה צעיר, יש לתינוקות יכולת למידה מודעת, ויכולת קליטה של מוסיקה בדומה לאדם מבוגר. תוצאות אלה, מציין ד"ר וינטראוב, מרמזות גם על יכולות אפשריות בתחום השפה. "במחקר שלנו גילינו, שאחד הדברים הקרובים ביותר ליכולת הקוגניטיבית של תינוקות, היא קליטת השפה. הם אומנם מוגבלים מבחינה מוטורית, אבל בהחלט יש להם יכולת עיבוד וקליטה של רעשים וקולות מהסביבה הקרובה, והם מושפעים מהם".

"עד לפני כמה שנים, ההתייחסות המילולית לתינוקות היתה כמו אל בובות חסרי פעילות מוחית", מסביר עורך המחקר ד"ר וינטראוב, "דיברו איתם בשפה מצוקצקת של קוצי-מוצי ולא בשפת בני האדם. דאגו בעיקר לאוכל ולשינה. הקשר המילולי היה רדוד ולא מובן. בספרות הרפואית ידוע, כי גם לעוברים יש רמה בסיסית של מודעות ויכולת למידה. יש עוד הרבה מה לחקור ולהבין, אך תוצאות מחקר זה יותר ממרמזות על כך שלתינוקות יש יכולות לקליטת השפה, כבר עם לידתם", סיכם ד"ר וינטראוב.